פורום אוצר החכמה

מאי שנא מדם וחלב ,שכל היוצא מהטמא טמא?

תחילה צריכים לדון אם בני אדם נחשבים טמאים או לא.
פעם שמעתי שיעור שלם [מאת הרה"ג רבי יששכר פראנד שליט"א, ראש ישיבה בישיבת נר ישראל באלטימור] בענין דם שיצא מחבורה - כגון על האצבע, שדרך הרבה בני אדם לשום את האצבע בפה ובולעים את הדם. והסיק שהוא מחלוקת בין רש"י ואיזה ספר שאיני זוכר את שמו.
ופסק שהדבר מותר לעשות כיון שכך נוהגים העולם, ולא מצינו שמוחים בדבר

ערכי עלי כתב:מאי שנא מדם וחלב ,שכל היוצא מהטמא טמא?

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס עמוד א
יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא? ודין הוא: ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה, אדם שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו! תלמוד לומר: את הגמל כי מעלה גרה הוא, הוא טמא, ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור; יכול אוציא את החלב שאינו שוה בכל, ולא אוציא את הדם שהוא שוה בכל? תלמוד לומר: הוא, הוא טמא, ואין דם מהלכי שתים טמא אלא טהור; ואמר רב ששת: אפילו מצות פרישה אין בו

מבואר שיש לימודים להתירם. השאלה הוא למה רוק הותר בלי לימוד.

לפי מה שאני זוכר, דם אדם אסור מדרבנן

יאיר כתב:לפי מה שאני זוכר, דם אדם אסור מדרבנן

שולחן ערוך יורה דעה סימן סו סעיף י
דם אדם, אם פירש ממנו אסור משום מראית עין. לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו על גבי הככר, צריך לגרדו. אבל שבין השינים, מוצצו. הגה: וכל דם דגים ודם אדם, הואיל ומדינא שרי אינו אוסר תערובתו (מיימוני פ"ז דמאכלות אסורות בשם רשב"א והוא בת"ה בית ג' שער ה').

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ב הלכה ג
האדם אף על פי שנאמר בו ויהי האדם לנפש חיה אינו מכלל מיני חיה בעלת פרסה לפיכך אינו בלא תעשה, והאוכל מבשר האדם או מחלבו בין מן החי בין מן המת אינו לוקה, אבל אסור הוא בעשה שהרי מנה הכתוב שבעת מיני חיה ואמר בהן זאת החיה אשר תאכלו הא כל שהוא חוץ מהן לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג
הלכה א
כל מאכל היוצא ממין מן המינין האסורין שלוקין על אכילתן הרי אותו המאכל אסור באכילה מן התורה, כגון חלב בהמה וחיה הטמאים וביצי עוף ודג הטמאים שנאמר ואת בת היענה זו ביצתה והוא הדין לכל האסור כיענה ולכל הדברים הדומין לביצה.
הלכה ב
חלב האדם מותר באכילה אף על פי שבשר האדם אסור באכילה, כבר ביארנו שהוא בעשה. [צ"ל כבר כפרנקל, ולא וכבר כבדפוסים.]

ועי' במגיד משנה פ"ב ה"ג שהאריך בזה.
מבואר עכ"פ שגם הסוברים שאסור מהתורה לאכול בשר האדם, לא נאמר בו שהיוצא מן הטמא טמא, ומה שיוצא ממנו מותר כל עוד שאין בו מראית עין כגון דם, או שמאוס כגון קיא או רוק של אחר.

יבנה כתב:

ערכי עלי כתב:מאי שנא מדם וחלב ,שכל היוצא מהטמא טמא?

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס עמוד א
יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא? ודין הוא: ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה, אדם שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו! תלמוד לומר: את הגמל כי מעלה גרה הוא, הוא טמא, ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור; יכול אוציא את החלב שאינו שוה בכל, ולא אוציא את הדם שהוא שוה בכל? תלמוד לומר: הוא, הוא טמא, ואין דם מהלכי שתים טמא אלא טהור; ואמר רב ששת: אפילו מצות פרישה אין בו

מבואר שיש לימודים להתירם. השאלה הוא למה רוק הותר בלי לימוד.

א. אתי מבינייהו במה הצד, אם אינו יכול להילמד מאחד מהם.
ב. האם רוק של בהמה טמאה אסור באכילה?

עזריאל ברגר כתב:

יבנה כתב:

ערכי עלי כתב:מאי שנא מדם וחלב ,שכל היוצא מהטמא טמא?

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס עמוד א
יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא? ודין הוא: ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה, אדם שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו! תלמוד לומר: את הגמל כי מעלה גרה הוא, הוא טמא, ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור; יכול אוציא את החלב שאינו שוה בכל, ולא אוציא את הדם שהוא שוה בכל? תלמוד לומר: הוא, הוא טמא, ואין דם מהלכי שתים טמא אלא טהור; ואמר רב ששת: אפילו מצות פרישה אין בו

מבואר שיש לימודים להתירם. השאלה הוא למה רוק הותר בלי לימוד.

א. אתי מבינייהו במה הצד, אם אינו יכול להילמד מאחד מהם.
ב. האם רוק של בהמה טמאה אסור באכילה?

ב. תלוי בהאמור בתוספ' בכורות פרק א הלכה ח
"דבש הזיזין אסור שאינו אלא ריר:"
ועי' https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx ... 2&rid=4603 ס"ק י'.