פורום אוצר החכמה

ברכות יח:
חזייה ללוי דיתיב אבראי א"ל אמאי יתבת אבראי מ"ט לא סלקת, א"ל דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למיתבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא, אדהכי והכי אתא אבוה, חזייה דהוה קא בכי ואחיך, א"ל מאי טעמא קא בכית, א"ל דלעגל קא אתית, מ"ט אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא, א"ל אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי.
וצע"ק אחר שנגזר עליו דלא מעיילינן ליה, איך עוזר חשיבות שמואל לבטל העונש הנגזר עליו.
מי איכא פרוטקציה כלפי שמיא?

כמו כל אדם שנגזר עליו גזר דין שע"י זכות שלו או של אחר שנותן לו יכול לבטל מעליו הגז"ד

כדכד כתב:כמו כל אדם שנגזר עליו גזר דין שע"י זכות שלו או של אחר שנותן לו יכול לבטל מעליו הגז"ד

מה המקור שאפשר להעניק זכות? אין כוונתי לסיפורי חסידים

תנא דבי אליהו זוטא ח״ב פ׳ י׳׳ז וכעי"ז מס׳ כלה רבתי (פ״ב).

סיסטעם כתב:תנא דבי אליהו זוטא ח״ב פ׳ י׳׳ז וכעי"ז מס׳ כלה רבתי (פ״ב).

תודה. אבל הנותן מתנה לחבירו בעין יפה הוא נותן, לא הצלחתי למצוא

סוכה מה, ב:

ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו.

רש"י:

לפטור - בזכותי אני סובל כל עונותיהם ופוטרן מן הדין.

מס׳ כלה רבתי (פ״ב) "מעשה ברבי עקיבא דאשכחיה לההוא גברא שהיה נושא חבילת עצים על כתפו, והלך ומל את בנו ולמדו תורה ואוקמיה בבי כנישתא לברוכי בקהלא, לימים אזל רבי עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה ואמר לו תנוח דעתך כשם שהנחת דעתי". בס' מנורת המאור כלל א׳ נר א׳ ח״ב פרק א׳ מעשה הנ"ל בשם התנחומא.
"בבקשה ממך הוי זהיר בו משעה שיהיה נולד עד שיהיה בן חמש שנים הולך אותו לבית רבו למקרא, כי בשעה שהוא יאמר ברכו את ה׳ המבורך אז יהיו מעלים אותי מדינא של גהינם" אליהו זוטא ח״ב פ׳ י׳׳ז.

סיסטעם כתב:מס׳ כלה רבתי (פ״ב) "מעשה ברבי עקיבא דאשכחיה לההוא גברא שהיה נושא חבילת עצים על כתפו, והלך ומל את בנו ולמדו תורה ואוקמיה בבי כנישתא לברוכי בקהלא, לימים אזל רבי עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה ואמר לו תנוח דעתך כשם שהנחת דעתי". בס' מנורת המאור כלל א׳ נר א׳ ח״ב פרק א׳ מעשה הנ"ל בשם התנחומא.
"בבקשה ממך הוי זהיר בו משעה שיהיה נולד עד שיהיה בן חמש שנים הולך אותו לבית רבו למקרא, כי בשעה שהוא יאמר ברכו את ה׳ המבורך אז יהיו מעלים אותי מדינא של גהינם" אליהו זוטא ח״ב פ׳ י׳׳ז.

בפשטות בנו שאני. ממקורות רבים.
וידוע שע"ש כן נקרא כרעא דאבוה, שהוא הרגליים של אביו להלך במקום העומדים.

"בשעה שהוא יאמר ברכו את ה׳ המבורך" יותר קל להבין, אבל מפני "חשיבות" גרידא?

לפטור את כל העולם כולו - בזכותי.
"חשיבות היינו זכות?

שאלתם מקודם היכן מצאנו שזכות של אחד מועילה לאחרים. וזה הבאתי.

וכן, יש לבאר שחשיבות כלפי שמיא היינו זכות, יש מושג אחר של חשיבות כלפי שמיא? הכוונה בפשטות לריבוי זכויות מיוחד בכמות או באיכות.

שאלתי בזה"ל איך עוזר חשיבות שמואל

ועל תגובת הרב כדכד שאלתם מה המקור.
בכל מקרה עניתי כעת גם ללשונכם.

ועדיין צריך ביאור

עי' בדברי השטמ"ק ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו,- 'שכן דרכו של הקב"ה שמסכים לסברת הצדיקים שבדור, אך כשמת בנו בצמא כבר מת ר' חנינא, וכן בחגיגה לא היו אומרים במתיבתא דרקיעא בשם ר' מאיר עד שאמר ר' אבהו וכו' והסכים הקב"ה לדעתו'.
לא טרחתי להעתיק כל הקטע. ומבואר שם שאחרי מות ר' חנינא חזר הקב"ה להתנהג אחרת, ורק בחייו התחשב בדבריו.

יש לכך מקורות רבים, אך קשה לי לטרוח כעת בחיפוש

מיהו האוה"ח הקדוש בפ' ראה י"ב כ"ח תמה על הגמרא בחגיגה, מדוע הדבר תלוי באמירת ר' אבהו, ותירץ באופן אחר, שהיה חסר לר' מאיר הענין של 'והייתם נקיים מה' ומישראל', ואחרי שנתפרסם בעוה"ז צדקת מעשיו הוסר ממנו המעכב. אך כאמור השטמ"ק סובר אחרת.

מכון חכמי ליטא כתב:

כדכד כתב:כמו כל אדם שנגזר עליו גזר דין שע"י זכות שלו או של אחר שנותן לו יכול לבטל מעליו הגז"ד

מה המקור שאפשר להעניק זכות? אין כוונתי לסיפורי חסידים

משנה עירובין פא: "שזכין לאדם שלא בפניו".
וא"ת שזה בעוה"ז: זוהר הקדוש רעיא מהימנא פרשת אמור דף צט ע"ב "מאן דבעי לאסתכלא.. כל מה דפקיד קוב"ה כגוונא דלעילא"....

אולי יש לפרש, בדרך אפשר, לא ששמואל אמר דלעיילו ללוי בזכותו, אלא כיוון דלא אשכח לוי גברא למיתב גביה, ואקלע לנהרדעא, ונהרדעא אתריה דשמואל הוא, מסתמא למיתב גביה אתא, והיה לשמואל נחת רוח מזה. ולכן אמר, אי חשיבנא, תכפר הנחת רוח שהיה לי כנגד החלישות דעת שהיה לרבי אפס. כל זה בדרא"פ.