פורום אוצר החכמה

ידוע מה שנחלקו הראשונים בביאור הענין דררא דממונא.

א' שיטת הרשב''ם [ב''ב דף לה. ד''ה התם] והרמב"ן [ב''מ דף ב: ד''ה דררא] ועוד ראשונים דפירוש דררא שייכות לממון.
ב' שיטת התוס' בכמה מקומות [ב"ב דף לה: ד''ה דררא, ב''מ דף ב: ד''ה היכא] דדררא היינו שבלי טענותיהם יש ספק לב''ד.
ג' שיטת רש''י [ב''מ דף ב: ד''ה דררא] דררא היינו חסרון ממון.

והנה ז''ל הרשב''ם בב''ב [דף צב. ד''ה לשחיטה] ואפילו לסומכוס דאמר בפרק שור שנגח ממון המוטל בספק חולקין וקיימא לן כוותיה דסתם לן תנא התם כוותיה ה"מ כגון שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע לבית דין היאך היה המעשה אם ילדה קודם נגיחה או אחר כן עכ''ל, וכ''כ עוד בב''ב [דף קסו: ד''ה תיקו] וז''ל ולא דמי לממון המוטל בספק דקיימא לן חולקין דהתם עיקר המעשה אין ידוע לנו היאך היה כגון שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה [ב''ב דף צג] וכגון נפל הבית עליו ועל אמו [ב''ב דף קנח:] עכ''ל.

וצ''ב דהרשב''ם בדף לה. פי' דררא דממונא שייכות לממון, ואילו בדף צב. ובדף קסו: פירש כתוס' דבלי טענותיהם יש ספק לב''ד.

עמדתי על קושיא זו ולא מצאתי במפרשים ובאוצרינו מי שהעיר בזה, האם ידוע לחברי הפורום תירוץ או מי שעמד בזה?

אור הישר ב״ב קסו:

בלי להיכנס לעומקי הסוגיות:
אולי מדובר בביטוי רב משמעי, שבכל סוגיא מתפרש באופן המתאים לה?

עזריאל ברגר כתב:בלי להיכנס לעומקי הסוגיות:
אולי מדובר בביטוי רב משמעי, שבכל סוגיא מתפרש באופן המתאים לה?

כך כתב הרשב"א בב"מ., אבל בדעת הרשב"ם לא מתיישב, דהרי בדף לה היה יכול לחלק כמו שחילק בדף צב., ובדף צב. היה יכול לחלק כמו שחילק בדף לה. ולא להמציא ב' חילוקים.