וכתב הגר"א וסרמן:
ושמא י"ל, דלכבודו גרע טפי ממכוין ע"מ שיחיה בני, דהוא כעובד בשיתוף כמ"ש בחובת הלבבות, וכן נראה מהא דחסד לאומים חטאת שאין עושין אלא להתפאר בהן, ב"ב י'.
ומבואר דהעושה מצוה לשם כבוד גרע טפי משלא לשמה.
ויש להבין, האם השערי תשובה לרבינו יונה [ג, קמז] מבואר סתירה ליסוד זה של הגרא"ו, היות וכותב הרביונ יונה שיש תועלת גדולה בכבוד חכמים:
והשנית - בראות בני אדם את כל כבודם ילמדו לקח לנחול כבוד ותרבה הדעת. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים נ, ב): לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.
ומבואר שגם תלמוד תורה לצורך כבוד חכמים, נאמר בזה מתוך שלא לשמה בא לשמה, וצ"ע.