פורום אוצר החכמה

ב"ב עו:

[לענין קניית ספינה ברה"ר]
אמר רב אשי אי דאמר ליה לך חזק וקני הכי נמי (והוא לקחה ואחז בה דהיינו מסירה כו', רשב"ם) הכא במאי עסקינן דאמר ליה לך משוך וקני מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא לו.
ופי' רבינו גרשום כפשוטו: מראה מקום הוא לו. כי היכי דלקני בעיקר קנייה במשיכה, וה"ה דקני לי' נמי במסירה ברה"ר:
אבל ברשב"ם פי': אי בעית אפי' למשכה מיד לרשותך, לך משוך דהא במסירה אקניתיה לך:
וצ"ע מ"ט שבק מלפרש דמשוך היינו קנין משיכה, ומראה מקום הוא לו דאי בעי יקנה במשיכה ואי בעי במסירה. (ועי' רמב"ן)

ואולי ס"ל דכיון דהמוכר גמר בדעתו להקנות במסירה אם ירצה הלוקח, נמצא דכשהלוקח אחז בחבל הספינה כבר קנה במסירה ושוב אינו מועיל משיכה, וכדעת רשב"א (ב"ב מא.) דהיכא דאיכא דעת אחרת מקנה קנה הלוקח אף בלי כוונה כיון דאיכא כוונת המקנה.
גם בר"י מגאש כתב דלא משיכה ממש הוא דאמר לי', ואולי גם הוא ס"ל כנ"ל, (אלא שלבי נוקפי לחדש ב' ראשונים דס"ל כהרשב"א אשר לא נשמע כן).

לא מסתבר שאם כוונת המוכר לומר לו שיקנה במסירה או במשיכה, שיפרט דווקא משיכה, כיוון דמראה מקום הוא לו, הכוונה שמראה לו את האפשרויות, ואין דרך בנ"א להראות את הפשוט (משיכה), אלא את החידוש (מסירה). וע"כ הכוונה במשוך היא לא דרך קניין, אלא להראות לו שיקנה במסירה קניין גמור, ואז יוכל למשוך את הספינה לרשותו.