לצורבי דרבנן דהכא.
היום (ב פינחס תשפג) בדף היומי (גיטין מח) למדנו שוב את הנושא של האחים שחלקו לקוחות הן וחוזרין זה לזה ביובל.
מעולם לא הבנתי את הדבר הזה.
הרי אם נאמר כך, כל יובל מחדש יצטרכו נכדי וניני הסבא שלפני 25 דורות מימי יהושע בחלוקת הארץ להזדמן שוב יחד ולעשות חלוקה חדשה לכל הנכסים שחילקו אבותיהם ואבות אבותיהם מאז מת הסבא הראשון. איך הדבר הגיוני לומר שכל החלוקה נחשבת רק למכירה וכל יובל נפקעת החלוקה הקודמת ואם ירצה אחד מהאחים/בני דודים/בני דודים שניים/שלישיים/וכו'/וכו' לערער על החלוקה הישנה, זה לעולם לא ייגמר!
ואי אפשר לומר שמדובר רק ביובל הראשון מהמשך הגמ' "חד ברא עד ליהושע בן נון" משמע שלכל הדורות והיובלים זה נאמר. (בפרט שאין הגיון לחלק בין יובל אחרון לשלפניו.
מה הפשט בזה?