הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 12, 2012 5:30 pm
ולמה תשאל רק על שיעור תרועה, ומה עם שיעור תקיעה.
דרשה לראש השנה לרמב"ן
דהכי גמירי הלכה דשיעור תקיעה כשיעור התרועה בין שתהיה התרועה ילולי או גנוחי,
ולדבריו הוא הלמ"ס ככל השיעורין (עיין פנ"י ושפ"א על אתר)
ראב"ן שאלות ותשובות (בתחילת הספר) סימן סא
והא דאמרינן שיעור תקיעה כתרועה, משום היקיש דקרא ותקעתם תרועה.
ר"ן בחידושיו לרי"ף
דהכי קים להו דשיעור תקיעה כתרועה וקרא נמי אקישנוהו דכתיב והעברת דהיינו פשוטה וסמיך ליה שופר תרועה.
חידושי הרשב"א מסכת ראש השנה דף לג עמוד ב
ולפום האי דאתקין ר' אבהו לקמן תשר"ת תש"ת תר"ת, דחאיש להני ספיקות אי גנח אי יליל או גנח ויליל רבוותא ז"ל אמרו צריך למשוך בתקיעות דתשר"ת כשיעור שלשה שברים ותרועה דהיינו י"ח טרימוטי דהא תרועה אחת הן ומספק תרועה אחת התקין ר' אבהו, ובשל תש"ת אינו צריך להאריך אלא כדי שיעור שלש שברים, ובשל תר"ת כדי שיעור שלש יבבות. ואינו מחוור בעיני דמה ששנו בברייתא שיעור תקיעה כתרועה לאו גזירת הכתוב תלו לה דלא כתיב באורייתא שיעור לא לתקיעה ולא לתרועה, אלא מדכתיב והעברת דהיינו פשוטה שיערו חכמים באמד הדעת שאין פשוטה פחותה משיעור זה, והיינו דבמתני' שיעורה בשלש תרועות ובברייתא שיעורה בתרועה אתה, ואין בכתוב רמז לשיעור שלש תרועות לדעת מתני' ולא רמז לתרועה אחת לדעת ברייתא אלא כדאמרן וכיון שכן הפשוטה אינה משתנה מחמת ספיקותיו של ר' אבהו. ועוד תדע לך דאלו כן לתנא דמתני' דתני שיעור תקיעה כשלש תרועות שיעור תקיעה של תשר"ת ליבעי כדי תשעה שברים ושלש (נ"א ותשע) תרועות ואנן נמי נעביד הכי דלא שבקינן מהני ועבדינן כברייתא. והנכון שפשוטה של תשר"ת כפשוטה של תר"ת.
וכולם נאספו בספרי המלקטין
למדנו שרובם לא פירשו שיעור התרועה דזה היה ברור להם שזה אומדן ששיערו חכמים וכמש"כ הרשב"א, ורק שיעור התקיעה דתלו לה בשיעור התרועה, שהוא דבר שאין בו טעם, זה הוצרכו לבאר.