מתוך מאמרו המיוחד של הגרש"י בורשטיין בקובץ ישורון החדש
ולפי פשוטו: המצוה היחידה שאי אפשר להעביר את אופן קיומה בכתב, הר"ז מצות שופר.
לפי פשוטו: המצוה היחידה שאי אפשר להעביר את אופן קיומה בכתב, הר"ז מצות שופר.
איש_ספר כתב: כאן מדובר על נגינה שאין שום אפשרות למסורה בכתב אלא איש מפי איש, ולכן הגלות והזגירות פגעו בה.
דברים כ"כ פשוטים שאין לי ספק שהם נאמרו מכבר
ואני אומר שגם מהאי טעמא לא רצה השי"ת שיכתבו התורה שבע"פ, מפני שהדבר שנכתב לפנינו ישתנו בו הפירושים שעליו, כמו שהוא בשמעתין פרק לולב הגזול שאנו עוסקין בו היום, דאיתא שם בגמרא שיוליך ויביא הלולב ויעלה ויוריד אותו, ותני עלה בירושלמי שיעשה ג' נענועים על כל דבר ודבר, והביאו הרי"ף והרא"ש, ויש בזה כמה שיטות ופירושים לא ראי זה כראי זה, שיטת הריצ"ג וסיעתו ושיטת הרי"ף, ובשיטת הרי"ף יש בו ג' פירושים הא' פירוש הרא"ש והב' פירוש הרמב"ם והר"ן והג' פירוש הרמב"ן, ובדבריהם חולקים הגאונים ר"א מפראג ומור"ם ומורש"ל ז"ל, וגם דבריהם סתומים בכוונתם עפ"י הסוגיא דגמרא, והבאתי דבריהם בדרישה בהלכות לולב סימן תרנ"א ושם כתבתי הנלענ"ד בפירוש הסוגיא ובדבריהם בס"ד, ואם זהו בהלכה זו הקלה ק"ו בשיטות וסוגיות וענינים החמורים, ואילו לא נכתבה אלא נמסרה ההלכה עם פירושיה מחכם לחכם פה אל פה, לא היה בו מחלוקת ולא היינו צריכים לכלות ימינו במבוכה ופירוש ההלכה, והיינו עוסקים באותן שעות בלימוד אחר
אברהם כתב:וכתב ע"ז הסמ"ע בהקדמתו:ואני אומר שגם מהאי טעמא לא רצה השי"ת שיכתבו התורה שבע"פ, מפני שהדבר שנכתב לפנינו ישתנו בו הפירושים שעליו, כמו שהוא בשמעתין פרק לולב הגזול שאנו עוסקין בו היום, דאיתא שם בגמרא שיוליך ויביא הלולב ויעלה ויוריד אותו, ותני עלה בירושלמי שיעשה ג' נענועים על כל דבר ודבר, והביאו הרי"ף והרא"ש, ויש בזה כמה שיטות ופירושים לא ראי זה כראי זה, שיטת הריצ"ג וסיעתו ושיטת הרי"ף, ובשיטת הרי"ף יש בו ג' פירושים הא' פירוש הרא"ש והב' פירוש הרמב"ם והר"ן והג' פירוש הרמב"ן, ובדבריהם חולקים הגאונים ר"א מפראג ומור"ם ומורש"ל ז"ל, וגם דבריהם סתומים בכוונתם עפ"י הסוגיא דגמרא, והבאתי דבריהם בדרישה בהלכות לולב סימן תרנ"א ושם כתבתי הנלענ"ד בפירוש הסוגיא ובדבריהם בס"ד, ואם זהו בהלכה זו הקלה ק"ו בשיטות וסוגיות וענינים החמורים, ואילו לא נכתבה אלא נמסרה ההלכה עם פירושיה מחכם לחכם פה אל פה, לא היה בו מחלוקת ולא היינו צריכים לכלות ימינו במבוכה ופירוש ההלכה, והיינו עוסקים באותן שעות בלימוד אחר
ו
אברהם כתב:המשכיל ישים לב, שהנידון מאד דומה לנידון דצורת התקיעות. ובאמת לא דבר ריק הוא, וכבר הארכתי במקו"א שיש דמיון גדול בין הלולב לשופר, במהותו ובהלכותיו ואכמ"ל]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים