שטיינער כתב:בהלכות שופר לא כתב השו"ע כלום לגבי אכילה קודם התקיעה, ואילו בהלכות ק"ש כתב שאסור לאכול קודם ק"ש של ערבית, וגם לגבי בדיקת חמץ כתב שאסור לאכול קודם הבדיקה, וכן לענין נטילת לולב וכן לענין קריאת המגילה.
וכתבו האחרונים שפשוט שה"ה בתקיעת שופר אסור לאכול קודם התקיעה. וכתב המג"א דהטעם בכל אלו הוא משום הא דאמרינן בברכות דחיישינן לאונס שינה.
והנה לגבי ק"ש כתב המ"ב שאם יש מי שיזכיר לו שיקרא, אזי מותר לכתחילה לקבוע סעודה קודם שיקרא ק"ש. וכן הביא המ"ב בשם החת"ס לענין נטילת לולב דאם מאן דהוא צריך להביא לו לולב לטלטל, אזי מותר לו לאכול קודם הנטילה משום שכשיביא לו חבירו הלולב יזכירנו לטלטל.
ולכאורה ה"ה בראש השנה קודם תקיעת שופר, אם יש מי שיזכירנו לשמוע תקיעת שופר, שפיר מותר לאכול סעודה גמורה קודם התקיעה. וכל שכן בטעימה בעלמא דבודאי שרי, כמו שכתב המ"ב הנ"ל בהלכות לולב.
היא שיחתי כתב:ולגבי שופר כבר הקשו מרעק"א שבשעת המגיפה התיר בדוחק גדול (או שעשה פיתרון אחר ואיני זוכר אבל הדברים ידועים)
וכן חזינן במטה אפרים כמדומני שמתיר רק לחולה או חלוש מאוד לטעום
איש_ספר כתב:ומעתה אם טעימה אסור/או מחמירים לאסור, כנראה שלא מהני שומר, דהרי בטעימה לא חוששים שמא ימשך, ואעפ"כ אוסרים.
איש_ספר כתב:א. כל הקולות שם הם רק בעיר שאין להם לולב ומחכים ללולב. (ושם הקיל כי סו"ס אינו אסור מעיקר הדין). ב. ואילו בעיקר הדין שלא לטעום קודם הנטילה לא הזכיר המ"ב דין שומר.
עושה חדשות כתב:יש כאלו שרוצים להרויח מכל הכיוונים: תפילת ותיקין, מוסף ישיבתי ארוך, אכילה לפני חצות כדי לא להיות בעינוי, ומבלי להיכנס לבעיית אכילה קודם התקיעות.
ולכן מתפללים שחרית במנין ותיקין, שומעים שם תקיעות דמיושב עם הברכות, נפטרים לבתיהם ומקדשים וסועדים ליבם במיני תרגימא, ושוב שבים למנין הישיבתי לתחילת המוסף, ומכוונים ליבם לברכותיו של הבעל תוקע השני, כדי שיהיה להם ברכה על התקיעות דמעומד.
שטיינער כתב:בהלכות שופר לא כתב השו"ע כלום לגבי אכילה קודם התקיעה, ואילו בהלכות ק"ש כתב שאסור לאכול קודם ק"ש של ערבית, וגם לגבי בדיקת חמץ כתב שאסור לאכול קודם הבדיקה, וכן לענין נטילת לולב וכן לענין קריאת המגילה.
וכתבו האחרונים שפשוט שה"ה בתקיעת שופר אסור לאכול קודם התקיעה. וכתב המג"א דהטעם בכל אלו הוא משום הא דאמרינן בברכות דחיישינן לאונס שינה.
והנה לגבי ק"ש כתב המ"ב שאם יש מי שיזכיר לו שיקרא, אזי מותר לכתחילה לקבוע סעודה קודם שיקרא ק"ש. וכן הביא המ"ב בשם החת"ס לענין נטילת לולב דאם מאן דהוא צריך להביא לו לולב לטלטל, אזי מותר לו לאכול קודם הנטילה משום שכשיביא לו חבירו הלולב יזכירנו לטלטל.
ולכאורה ה"ה בראש השנה קודם תקיעת שופר, אם יש מי שיזכירנו לשמוע תקיעת שופר, שפיר מותר לאכול סעודה גמורה קודם התקיעה. וכל שכן בטעימה בעלמא דבודאי שרי, כמו שכתב המ"ב הנ"ל בהלכות לולב.
משולש כתב:ר' עומק, חוץ מבישיבות מעולם לא שמענו על אנשים שמתעלפים בתפילה, וצריך לחשוב האם זה באמת בגלל שלא אכלו עד 10 בבוקר? (הרי כמה וכמה מהם אוכלים כל יום בשעה הזו...) או אולי סיבות אחרות???
בברכה המשולשת כתב:ד. לא הבנתי גם למה לא להתפלל במנין ותיקין ישיבתי, כולל מוסף.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים