תקיעות שופר באלול ע"י ספרדי

[ר_חיים_הקטן]

כידוע נהגו בני אשכנז לתקוע בשופר כל ימי חודש אלול וכידוע אצל הספרדים לא נהגו ככה. והנה בביה"כ שבו אני מתפלל אין מן האשכזנים שרוצים לתקוע בשופר ולכן בכל יום יש ספרדי אחד שהוא מומחה בכך שהוא תוקע השופר לקיים מנהג האשכנזים. היום חשבתי לעצמי האם עדיף שאחד מן האשכנזים יתקע בשופר כדי לקיים מנהג זה שהרי הספרדי איננו "בר חיובא" והוי' כמעשה קוף בעלמא כיון שאין זה מנהגו. מה דעתכם?

[בברכה המשולשת]

מה שייך כאן "מעשה קוף"- הרי כאן הוא מחוייב מצוות בדיוק כמו השומעים רק לא נהג במנהג מסויים?

[ר_חיים_הקטן]

אבל אם איננו "בר חיובא" לא עדיף ממעשה קוף בעלמא. ובאמת מסופק אני אם יש כזה מושג "בר חיובא" במנהגים. ואולי י"ל דאה"נ גם קטן יכול לתקוע באלול לקיים המנהג. ועל זה אנו דנין.

[אוצר החכמה]

לא מובן בכלל הדיון. ברור שיכול.

[גאולה בקרוב]

א. אמנם גם הספרדים תוקעים בשופר בסליחות, והיה אפ"ל שא"כ גם הם במנהג זה, ומ"מ יתכן ששינוי המקום מעיד על מנהג שונה, ויש לעיין.

ב. מסתבר יותר שגם ספרדי מועיל, בגלל שכל הענין הוא לעורר את העם לתשובה, היתקע שופר בעיר וכו', וא"כ העיקר הוא השמיעה, וגם כשאינו בר חיובא. [ואע"פ שבתקיעת שופר דר"ה צריך בר חיובא גם למ"ד שהעיקר השמיעה, מ"מ שם שאני, שגילו לנו חז"ל חידוש שעכ"פ צריך שמיעה של תקיעת מצוה, אבל כאן לפי טעם הענין אין צורך לחדש שצריך בר חיובא]

[אוצר החכמה]

אתה צודק בדבריך שאין כאן עניין של בר חיובא כי אין כאן דין להוציא. ומעבר לזה בר חיובא הוא רק מה שחייבתו ופטרתו תורה, חילוק המנהגים לא הופך אדם לבר חיובא או ללא בר חיובא.

[ר_חיים_הקטן]

ב. מסתבר יותר שגם ספרדי מועיל, בגלל שכל הענין הוא לעורר את העם לתשובה, היתקע שופר בעיר וכו', וא"כ העיקר הוא השמיעה, וגם כשאינו בר חיובא. [ואע"פ שבתקיעת שופר דר"ה צריך בר חיובא גם למ"ד שהעיקר השמיעה, מ"מ שם שאני, שגילו לנו חז"ל חידוש שעכ"פ צריך שמיעה של תקיעת מצוה, אבל כאן לפי טעם הענין אין צורך לחדש שצריך בר חיובא]

אתה אומר שלאו המנהג אינו מעין המצווה דאורייתא. ומה אם תקע קטן? או השמיעו הקטלה של תקיעת שופר?

[רחמים]

הנה כמה דוגמאות שספרדי שלא מחייב יכול להוציא אשכנזים שכן מחוייבים לפי מנהגם:

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תצד - הלכות חג השבועות
כה. מנהג נכון לקרות מגילת רות בחג השבועות בלא ברכה. ושליח צבור ספרדי העובר לפני התיבה במנין אשכנזי, אינו רשאי לברך "על מקרא מגילה" כמנהגם, אלא אחד מהקהל יברך והוא יקרא. ומכל מקום אם עבר ובירך מוציא אותם ידי חובת הברכה, ואינם צריכים לחזור ולברך. אבל ספרדי שנזדמן בבית כנסת של אשכנזים בתענית ציבור במנחה, והזמינוהו לעליית שלישי שצריך להפטיר לפי מנהגם, אף על פי שנכון להתחמק מלעלות לספר תורה, אם כבר קראוהו בשמו, יעלה ויפטיר בברכות. [יביע אומר ח"א סי' כט. ילקו"י מועדים עמ' תמה].

[משולש]

פשוט שלפי הנוהגים במנהג מסויים הוא אינו מוגבל לעדות. ולכן מבחינת האשכנזים גם הספרדי חייב, ולכן אין סיבה שהוא לא יתקע להם.

[ר_חיים_הקטן]

פשוט שלפי הנוהגים במנהג מסויים הוא אינו מוגבל לעדות. ולכן מבחינת האשכנזים גם הספרדי חייב, ולכן אין סיבה שהוא לא יתקע להם.

זה פשוט לך??

[דניאל]

פשוט שלפי הנוהגים במנהג מסויים הוא אינו מוגבל לעדות. ולכן מבחינת האשכנזים גם הספרדי חייב, ולכן אין סיבה שהוא לא יתקע להם.

לי פשוט להיפך.

[רחמים]

פשוט שלפי הנוהגים במנהג מסויים הוא אינו מוגבל לעדות. ולכן מבחינת האשכנזים גם הספרדי חייב, ולכן אין סיבה שהוא לא יתקע להם.

אם היתה זו מחלוקת בפוסקים והאשכנזים היו נוקטים להלכה לחובה הרי שהייתה יכול לומר שלשיטתם גם הספרדים חייבים אבל כיון שזה מנהג שכל כחו מזה שקיבלו על עצמם לנהוג כך וכך לא שייך לחייב מי שלא נהג.