מלח הארץ כתב:[ופעם הצעתי הדברים לפי ת"ח אחד, ואמר לי שאכן כך מנהגו לומר רק מי כמוך ובספר חיים]
בברכה המשולשת כתב:כבר עמדו על כך הגאונים עצמם והתירוץ המקובל הוא שבקשות על הכלל שפיר דמי (ויעויין גם במסכת סופרים)
סכינא חריפא כתב:מלח הארץ כתב:[ופעם הצעתי הדברים לפי ת"ח אחד, ואמר לי שאכן כך מנהגו לומר רק מי כמוך ובספר חיים]
זקן ממרא?
מלח הארץ כתב:בברכה המשולשת כתב:כבר עמדו על כך הגאונים עצמם והתירוץ המקובל הוא שבקשות על הכלל שפיר דמי (ויעויין גם במסכת סופרים)
לא הבנת את השאלה.
הנידון לא היה לגבי עצם הבקשות אלא לכך שאין לזה שייכות לענין הברכה, והדגשתי שלא קשה לי על שים שלום שהרי היא ברכה של בקשה, ולכך שפיר אפשר להוסיף בה דברים על הכלל.
מחשבה אחת כתב:שמעתי על אחד שנכנס אל הגרי"ש וטען שבפסיקתא דרב כהנא נאמר שצריך לומר "והשיאנו" בר"ח, כמו בשאר יו"ט שהם מן התורה. הלה טען שכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ידו על התחתונה, ולו יהי זה גאון או ראשון. והגרי"ש אמר שהוא שייטה.
בברכה המשולשת כתב:כבר עמדו על כך הגאונים עצמם והתירוץ המקובל הוא שבקשות על הכלל שפיר דמי (ויעויין גם במסכת סופרים)
איש גלילי כתב:בברכה המשולשת כתב:כבר עמדו על כך הגאונים עצמם והתירוץ המקובל הוא שבקשות על הכלל שפיר דמי (ויעויין גם במסכת סופרים)
סליחה, אבל לא הבנתי. כל הבקשות שבשמו"ע הם בקשות על הכלל, ומ"מ אמרו שיסדר שבחו של מקום ואח"כ יתפלל, וא"כ מה מקום יש לבקשות (אפי' על הכלל) בברכת אבות?
יסדר שבחו של מקום אינו ענין לכאן, שלא נאמר בזה שיעור כמה דברי שבח יש לומר (וכל דין זה נלמד ממשה שהקדים פסוק אחד של שבח). מה שהעירו הקדמונים על מנהג ההוספה הוא מן הדין של אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות, ועל זה תרצו מן הגאונים שאך שאלת צרכים של יחיד נאסרה בהם (וראיה לדבר שאף בטופס הברכה של ג' אחרונות יש כו"כ בקשות).איש גלילי כתב:בברכה המשולשת כתב:כבר עמדו על כך הגאונים עצמם והתירוץ המקובל הוא שבקשות על הכלל שפיר דמי (ויעויין גם במסכת סופרים)
סליחה, אבל לא הבנתי. כל הבקשות שבשמו"ע הם בקשות על הכלל, ומ"מ אמרו שיסדר שבחו של מקום ואח"כ יתפלל, וא"כ מה מקום יש לבקשות (אפי' על הכלל) בברכת אבות?
מלח הארץ כתב:מקובלנו מרבותינו שליט"א וזיע"א שאין סותמים חור בחור...
הבנתי מדבריך (בטעות כנראה) שכוונתך שהפולמוס הנזכר היה על הכוח להוסיף בתפילה, וזה אינו.מלח הארץ כתב:ידוע שהיה בדבר זה פולמוס עז בתקופת הגאונים, ורב יהודאי גאון שלל מכל וכל אמירת התוספות הללו בעשי"ת. אמנם מעבר לעצם הדיון על הכוח להוסיף הוספות בנוסח התפילה יש להשתומם ...
כשיש מספיק חורים המצע עליו הוצעה הקושיה היה כלא היה, ואין מה לתרץ כלל.מלח הארץ כתב:ומה שציינת שכך הוא בפיוטים קדמונים צריך לבדוק בכל מקרה האם אכן אין שייכות, אך איך שיהיה מקובלנו מרבותינו שליט"א וזיע"א שאין סותמים חור בחור...
בגמרא (ע"ז ח, אני מניח) לא נאמר הדבר בפירוש לאיסור, אבל מ"מ גם אם זו כוונת הגמ' צ"ל דסבירא להו לחלק בין יחיד לציבור, וכדברי הגאונים לענין בקשה בג' ראשונות, וכמו שכתבו התוס' שם במקום.מלח הארץ כתב:ודאי שיש כאן קושיא מפני שהלכה פסוקה היא מדין התלמוד שאין להוסיף בברכה אלא מעין הברכה, וזאת כמובן מלבד שגם בסברא דבר זר הוא להוסיך בברכה מעניינות שאין להם שייכות אליה.
.ברזילי כתב:בגמרא (ע"ז ח, אני מניח) לא נאמר הדבר בפירוש לאיסור, אבל מ"מ גם אם זו כוונת הגמ' צ"ל דסבירא להו לחלק בין יחיד לציבור, וכדברי הגאונים לענין בקשה בג' ראשונות, וכמו שכתבו התוס' שם במקום.מלח הארץ כתב:ודאי שיש כאן קושיא מפני שהלכה פסוקה היא מדין התלמוד שאין להוסיף בברכה אלא מעין הברכה, וזאת כמובן מלבד שגם בסברא דבר זר הוא להוסיך בברכה מעניינות שאין להם שייכות אליה.
(כמובן, וכפי שרמזתי לעיל, היו מחכמי בבל שחלקו על היתר זה, למשל פרקוי בן באבוי במכתב הידוע, והם הבינו כמוך ככל הנראה. על רקע זה יש להבין את ההתלבטות בענין זכרנו ודומיו. אבל בא"י היה הדבר פשוט להוסיף ולשנות בתפילה ללא שום מגבלות כמעט, ובדרכם נהגו הלכה למעשה האשכנזים בכל הדורות, אם כי בצורה מצומצמת מעט)
להבנתי החילוק בין צרכי רבים לצרכי יחיד הוא לא בכוונת המתפלל, אלא בנוסח התפילה. כלומר, המניעה היא מלהוסיף בג"ר בקשות בנוסח אישי כמ"ש הגמרא שם "אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים", אבל בקשה המשותפת לרבים (אף כשכל אחד ואחד מבקש אותו הדבר בדיוק, לעצמו) נקראת צרכי רבים, ומותרת. ולפי זה אתה צודק שהנוסח הקבוע של שמו"ע הוא כולו צרכי רבים. ובלשון התוס' החילוק הוא בין ציבור ליחיד, ולא צרכי ציבור וצרכי יחיד, וא"ש טפי.מלח הארץ כתב:לגופו של ענין לא הבינותי את החילוק בין יחיד לציבור, הלוא זכרנו לחיים היא בקשה על עצמנו, ואם נפשך לומר שאנו מתכוונים על הכלל ולא עלינו כיחידים א"כ כל תפילת שמו"ע כך היא??
אני סבור שאתה מערב שני ענינים. הגאונים והראשונים בעיקר התקשו בהיתר הבקשה בג' ראשונות, ולא הזכירו כלל את מה שמפריע לך (הקשר העניני לברכה). על זה תירצו שצרכי רבים שאני, והרא"ש (והטור) ביארו זאת באופן שהזכרת - ששבח לרב שרבים צריכים לו, ויש גם ביאורים אחרים.מלח הארץ כתב:לשאלת פותח האשכול שוב ראיתי שכבר עמד בזה הטור בהל' תפילה סי' קיב וכתב ששבח הוא לרב שהרבים צריכים לו [וזה נראה קשר קלוש, אכן כבר ייסד רבינו הגלעדי שדי בקשר קלוש].
ויעויין שם בב"י שהביא דברי ר האי שאין הגון לומר זכרנו באבות וזכור רחמיך במודים שאינם מענין הברכה כלל, ומשמע להדיא שרק על זה היתה תלונתו ולא על האזכרות במחיה המתים ובשים שלום וכקושיית פותח האשכול, ולא כדברי ברזילי הגלעדי שלא מצא מי שחילק בזה.
ה' מסיני בא. ספרי (פיסקא שמג): (מגיד הכתוב) שכשפתח משה (לא פתח לצרכם של ישראל תחילה) עד שפתח בשבחו של מקום. ואף שמונה עשרה שתקנו חכמים הראשונים (שיהיו ישראל מתפללים) לא פתחו בצרכיהם של ישראל תחילה עד שפתחו בשבחו של מקום (שנאמר: הא - ל הגדול הגבור והנורא) קדוש אתה (ונורא שמך) ואח"כ (מתיר אסורים ואח"כ רופא חולים - עכ"ל הספרי). ומה שאנו אומרים בעשרת ימי תשובה לאמר "זכרנו לחיים... וכתבנו בספר החיים", הכל הוא לשבח השי"ת, וכמו שאמר דוד (תהלים קטו, יז) "לא המתים יהללו י - ה". וכן הוא אומר (שם ל, י) "מה בצע (בדמי ברדתי אל שחת) היודך עפר". ולזה אמר "וכתבנו... למענך א - להים חיים", על פי מה שבאר ר' נסים גאון במפתח על מאמרם ז"ל 'משה החייתני', יעויין שם. ולכן אין מזכירים בשלוש ראשונות רק "לחיים" לבד, ולא "לחיים טובים". שזה רק בקשת צבור, שאם יהיו חיים גם כן יש המפרסמים מציאות השי"ת האחד.
עושה חדשות כתב:ד"א. מה באמת היה הצורך הדחוף לומר ולבקש "זכרנו לחיים" כבר באבות? ז"א, הגאונים והראשונים תירצו המנהג, אבל עדיין יש צורך להבין מי הכניסם בזה. האם בגלל שלא ראו בזה שום חיסרון, או משום שיש טעם מיוחד להזכיר כך מיד בתחילת התפילה או בברכת אבות במסויים וכו'.
עושה חדשות כתב:ד"א. מה באמת היה הצורך הדחוף לומר ולבקש "זכרנו לחיים" כבר באבות? ז"א, הגאונים והראשונים תירצו המנהג, אבל עדיין יש צורך להבין מי הכניסם בזה. האם בגלל שלא ראו בזה שום חיסרון, או משום שיש טעם מיוחד להזכיר כך מיד בתחילת התפילה או בברכת אבות במסויים וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים