הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » ה' ספטמבר 05, 2019 9:22 pm
בגמרא (כריתות ו.) הובא בשם אביי שיהא אדם רגיל לאכול דברים מסוימים שיש בהם סימן טוב בר"ה, אך תפוח בדבש כלל לא מוזכר שם. אמנם, הטור (או"ח תקפג) לאחר שהביא את דברי הגמ' הוסיף, שרבו המנהגים בכל מקום לאכול דברים לסימן טוב בר"ה, וכן נהגו באשכנז לאכול תפוח בדבש, לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. הרמ"א (דרכי משה שם) הביא בשם המהרי"ל טעם למנהג, שאוכלים דווקא תפוח כדי לרמוז למה שאמר יצחק ליעקב: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'", ודרשו
בגמרא (תענית כט:) שהֵריח שדה של תפוחים. ולכאורה צריך לברר, מה עניין שדה התפוחים שהריח יצחק בעת שברך את יעקב לר"ה? וביאר הגר"א בשם הזוה"ק, שברכת יצחק ליעקב היתה בר"ה, ובאותו זמן הריח את ריח בגדיו שהיו כריח השדה.
אך עדיין יש מקום לעיין בדברי המהרי"ל, שכן מבואר בכמה מקומות בש"ס (שבת פח. ותוס' שם ועוד) שהתפוח המקראי הינו 'אתרוג'. ומה שבימינו קוראים לתפוח תפוח,
זוהי טעות שהכניסו הנוצרים. א"כ לפי"ז לכאורה צריך לאכול אתרוג בר"ה ולא תפוח! ואכן הטור גרס בגמרא המדברת על הסימנים, שאחד הסימנים הוא 'אתרוגא'.
וכבר בשו"ת שדי חמד (ר"ה ב, ד) דן בשאלה זו, והן אמת כתב שבמקומות מסוימים בא"י נהגו לאכול דווקא אתרוג בר"ה.
מכל הנ"ל יוצא, שלכאורה צריך באמת לאכול אתרוג בר"ה, וא"כ יש לברר מהיכן הגיע המנהג לאכול תפוח?
בסוף דבריו של השדי חמד הובא כך: "ועם שבהיותנו בחו"ל רחוק לקיים זה כי ביוקר יעמוד לנו, ודיינו לקנות אתרוג לקיים מצוות החג (סוכות), אולי נזכה לשוב לארץ הקדושה ושם נוכל לקיים מנהג אבותינו". כלומר משמע מדבריו, שבחו"ל האתרוגים היו יקרים ונדירים מאוד, ולכן פסק המנהג לאכול אתרוגים בר"ה. וכיוון שתפוח הוא המין הקרוב ביותר לאתרוג, שכן הם נקראים באותו שם, נהגו לקחת תפוח במקום אתרוג בר"ה (וע"ע בשל"ה ר"ה ד"ה וז"ל הטור שביאר מדוע בכל זאת התפוח מועיל לסימן).
האם לפי"ז אולי יש מקום בימינו להחזיר את אכילת האתרוג במקום התפוח?