שבטיישראל כתב:עי' בטעמי המנהגים
מבלי עיון יתר בספרים, היו כאלו שאמרו לי שזה קשור ל: א) בריאת העולם; ב) שמסמל שלימות, מתחילים השנה עם שלימות כדי שיהי' המשך אחד. ג) העיגול נראה כ'כתר', הקשור ליום הכתרת המלך (כך ראה הלה באיזה ספר). -- אלא שענין שלשתם (אלא שבהב' יש לומר שכל החודש הוי תחילת השנה) הרי לא קשור לכל חגי תשרי - והרי רבים וטובים נוהגים להמשיך בזה לכל (או עכ"פ רוב) החודש.
השש בדברי תורה כתב:ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.
צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.
שבטיישראל כתב:השש בדברי תורה כתב:ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.
צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.
המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת
שבטיישראל כתב:השש בדברי תורה כתב:ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.
צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.
המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת
השש בדברי תורה כתב:ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.
צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.
השש בדברי תורה כתב:ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.
צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.
השש בדברי תורה כתב:שבטיישראל כתב:השש בדברי תורה כתב:ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.
צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.
המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת
כנראה שלא הבנת כוונתי. בכל שבת לא היו נזהרים לקנות דווקא פת ישראל כמבואר בפוסקים, אבל בעשרת ימי תשובה היו מקפידים, מעתה מסתבר לומר שההבדל בצורת החלות נובעת מההבדל הלכתי... השערה שלי הוא שהיו עושים סימן להראות שזה פת ישראל או שבמקרה כך יצא שחלות ביתית היו עגולות.
שם 'לחם' כולל כל דבר שהוא מזון לאדם. ושם 'חלה' מתאר צורת הלחם ותמונתו העגולה, ששורש חל מורה על הסביבות.
. . ש'חלה' יקרא גם בעודו עיסה, כל שעשאו בצורה העגולות (כמ"ש למעלה), ו'לחם' לא נקרא עד שנאפה וקרמו פניו בתנור שראוי למאכל. ופירוש "חלות לחם" – חלה אפוי'.
וכ' בספרים, דנוהגין שבערב יוה"כ עושים חלות עגולים כדמות כנפים. והטעם, משום דביוהכ"פ דומין ישראל למלאכים, וכ[תוב] במלאכים: "שש כנפים להם" [ע"פ ישעי' ו, ב].
דרומי כתב:הרבי ממונקאטש כותב שהחלות הקלועות והארוכות שאוכלים בשבת הם בצורת האות וא"ו, וכשמחברים שתי החלות יחד יש לנו שני וא"וין כמנין י"ב חלות לחם הפנים, ובזה מקיימים מעין דברי האריז"ל לשים י"ב חלות על השולחן. ובזה הוא מפרש את מ"ש "בווין תתקטר" - שני החלות שהם כמו שני וא"וין.
ומעתה יש לעיין לדבריו... עוד יש לשאול, מה עושים בפסח, שהרי לא מצינו לעת עתה מצות ארוכות בצורת וא"ו, אלא רק עגולות (או מרובעות - מן הסתם המונקאטשער לא אכל מרובעות...)?
מלבד שכאמור אי"ז נכון, וברוב המקומות היו אופים בבית (עכ"פ) בערבי שויו"ט - הרי מפורש בשו"ת 'התעוררות תשובה' (במהדו"ח - או"ח סי' רלד) דגם האופים הגוים עושים פִּתָּם עגולה.השש בדברי תורה כתב: . משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה. צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית . .
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים