הודעהעל ידי איש גלילי » ב' ספטמבר 11, 2017 2:25 pm
הערבוב בין קבלת עול מלכות שמים ובין קבלת עול מצוות נפוץ למדי.
להמליך את ה' זה לא לקבל על עצמי לקיים את כל מצוותיו. יתכן שאני מקיים כל המצוות וה' עדיין איננו מלך עלי, כי סוף כל סוף אני החלטתי לקיים את המצוות, והאמת שבאופן זה אין שום ערך למצוות, וע"ז אמר ר' יהושע בן קרחה 'שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ עול מצוות".
כשממליכים מלך בשר ודם, אין בהכרזה זאת משום הכרזה שאנו מעצמנו נעשה כדעתו, אלא שאנו ממנים אותו לקבוע מה נעשה, וכאשר לא נעשה כדבריו יכפה עלינו המלך לעשות כרצונו. לכן כשאנו רוצים להמליך מלך, אנו צריכים להיות משוכנעים לפני זה שהוא האיש הטוב ביותר והחכם ביותר שיש, כך נהיה בטוחים שהחוקים שהוא יקבע ויאכוף יהיו טובים לנו, אנו גם צריכים להיות משוכנעים שהוא יותר חכם ממני בעצמי, דאל"כ הרי אוכל בעצמי לקבוע מה טוב לי, אלא שאני יודע שאינני יודע מספיק מה טוב לי כמו אותו מלך, ואני מעדיף שהוא יקבע מה אני צריך לעשות, ועל אף שאני בטעותי ותאותי אמשך לעשות אחרת מדבריו - הרי הוא ייסרני בשוטים ובעקרבים לעשות את הטוב בעיניו.
ומשכך, כשחטאו ישראל בעגל - לא הפסידו את מה שאמרו על הים - ה' ימלוך לעולם ועד. אלא אדרבה, בהכרזת ה' ימלוך לעולם ועד קיבלו ישראל על עצמם שכשיעשו עגל יכם ה' במגפה ויענישם קשות, כי הוא בחכמתו יודע שהטוב האמתי הוא בשבילנו לא לעשות עגל, ואנו רוצים שהוא יכריח אותנו לעשות כרצונו.
ע"פ דברי מו"ר שליט"א.