הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' ספטמבר 24, 2017 3:22 pm
העתק דרשת הגאון רבי יעקב קנטורוביץ זצ"ל [דודו ורבו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעל האגרות משה] שמבואר בדבריו בענין זה
דרשה לאחר כל נדרי שנת תרפ"ז בק"ק טימקאוויץ
ובשנה זו יום הכפורים חל בשבת ומבואר בזה תוספת הכפרה שביום הכפורים שחל בשבת
לך ה' הצדקה....
ראוי לבקש מצד צדקה ולא מצד שכביכול מגיע לנו עבור מעשינו
לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים עשיר אחד הי' רגיל ביום יא"צ של אביו לחלק צדקה לכל הפושט יד כנדבת לבו לפי ערכו, והיו באים עניים מכל הסביבה ליום ההוא, בתוך הבאים הי' אחד שבא בחבילה של ציצית ולוחות ושאר דברים ממין הזה, לאחר שחילק לכל העניים ניגש הבעל חבילה וביקש שיקנה ממנו איזה דבר ולקח ציצית ושאל כמה מחירם ושילם לו, ולקח לוח ושאל מחירו ושילם לו, כפי המקח חמשה ק"פ בעד לוח, עשרה ק"פ בעד ציצית. איש אחד ממקורביו של העשיר ישב בצידו כמתפלא ואמר מדוע לאלה העניים הי' הנדבה היותר קטנה חמשים ק"פ ולזה נתן רק חמשה עשר ק"פ הלא אלה לא נתנו דבר וזה הלא נתן ציצית ולוח והי' מהראוי ליתן לזה יותר ממה שנתן לשאר עניים, העשיר הרגיש בזה והשיב, שאין זה פלא שהרי האיש הזה לא שאל נדבה בחינם רק בעד סחורתו ונתתי לו כפי המחיר, אבל אלה שביקשו נדבה בחינם ראוי לי ליתן להם כפי ערך עשירותי ונדבת לבבי. כן אנחנו אם נבוא לבקש בעד מצות ומעשים טובים שלנו הלא ינתן לנו כפי מחירם וכמה מצער יהי' שכר הזה כי אין במצות שלנו שום ערך, כי עשינו שלא כדרך הטוב ומובחר במחשבות זרות ובפניות, ולא דקדקנו בהם, ולכן ראוי לנו לבקש רק נדבה וצדקה, וכמו שאנו אומרים 'לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך', רק 'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך, דלתיך דפקנו רחום וחנון', ועוד 'חננו ועננו כי אין באנו מעשים עשה עמנו צדקה וחסד למען שמך', וזה לך ה' הצדקה.
בקשתינו עבור התורה הקדושה שמי ילמד אותה אם לא אנו
והנה אחד הי' לו משפט חמור בדיני נפשות ובראותו כי הסנגורים שלו לא יכלו לפעול על לב השופטים מה עשה, שלח והביא את אמו הזקנה בת מאה שנה, והיא באה ונפלה לרגלי השופטים בדמעות שליש לרחם על זיקנתה שבאם יקחו את בנה מי יפרנסנה ומי יכלכל את שיבתה, ובזה פעלה על השופטים לזכות אותו במשפטו. כן אנו עושים ביום כיפור לפני תפילתנו אנו מוציאים כל ספרי תורה לרמז שראוי לרחם עלינו בשביל אמינו הזקינה היא התורה, שבאם לא יזכו אותנו ח"ו מי יחזיק בתורה זולתינו, אבל השופטים שאלו אם באמת הוא יחזיק את האם בכבוד כי אין לנו מי שיחזיק את התורה אין לה שום דמעה והיא נתונה למרמס ללעג ולבוז.
ולנו בושת הפנים
כשחל יום הכיפורים בשבת צריך תחינה מיוחדת על שמירת השבת
נער אחד הי' משרת בבית מסחר גדול והאדון הי' שבע רצון מאתו פעם אחד העיז פניו בבעלת הבית עד שבקשה את הבעל לסלק אותו ממשרתו, אבל מתוך אהבתו עבר על זה בשתיקה ולא עשה דבר. והנה בראותו כי יש לו חן אצל אדונו העיז פניו ביותר ולקח מאת בעלת הבית טבעת של זהב בגניבה ונתן לאהובתו שהי' לו, עתה כשנודע הדבר לאדונו סילק אותו ממשרתו וגרשו מביתו ונשאר באין לחם, הוא חשב עצות בנפשו איך לבוא אל אדונו לפייסו ולא יכול מפני חמת אדונו, מה עשה שמע כי אדונו יש לו דרך לנסוע עמד על הדרך והפסיק דרכו ביללה ובתחנונים למען ירחם עליו, אבל בקרוב העגלה הלוך וקרוב אליו נשא עיניו וראה והיא אדונתו גם היא נוסעת עם אדונו ונסתתם דבריו, מה עשה עתה נפל על הארץ וכבש עיניו ופניו בקרקע, והתחיל בקול בכי' ויללה למען קולו ישמע ופניו לא יראו לפני אדונתו. כן אנחנו בכל שנה ביום הכיפורים אנו מתפללים לפני אדונינו אף שיש לנו חילול שבת שהיא מלכתא דקודשא בריך הוא, אבל הלא ביום הכיפורים הקב"ה נוסע לראות מעשה בני אדם ובדרך אנו מבקשים פניו, שאז אין מלכתא אצלו. אבל בשנה הזאת שחל יום הכיפורים בשבת והלא גם המלכה נוסעת ביחד עם האדון איך נעיז פנינו לבקש שהרי כמה חילול שבת יש בנו, ולכן עלינו לכבוש פנינו בקרקע כמש"א דוד המלך ע"ה ממעמקים קראתיך ה' שמעה בקולי, רק בקולי כי פנים אין לנו לחלות. וזה לך ה' הצדקה אבל לנו רק בושת הפנים כי פנים אין לנו להעיז.
אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, הנה אנו אומרים מי שענה לאברהם אבינו בהר המורי' הוא יעננו, וכן שארי אבות. והנה איך לנו לדמות את עצמינו להם כי הם היו סוחרים גדולים, וראוי ליתן להם גם מתנת חינם אבל אנו איך נוכל לבקש, אבל הענין הוא כי האבות רק זרעו אבל לא קצרו, והניחו ירושה לנו את הקצירה ממה שזרעו הם, אבל כבר אמרו חז"ל תמה זכות אבות, רק ברית אבות אבל ברית אבות הי' רק כשהלכו הבנים בדרכיהם, אבל מה אנו עושים כל השנה ולזאת אין לנו לסמוך על האבות, רק עלינו לזרוע עתה כי עת זריעה היא כעת ומה שאנו זורעים עתה נקצור כל השנה.
ולכן עלינו לדעת כי בזריעה צריכה הזריעה להיות גרעינים טובים, כי אם יזרע מוץ לא יהי' פרי. כן צריך לשרש את הקוצים מלבינו, והזריעה היא מתפילה, ולכן צריכה כל תיבה שתיהי' בכוונה כדי שיהיו הגרעינים טובים ויעשו בכרי ברכה. בעת זריעה צריך למים כי בלא מים יתייבשו הזרעים והמים הם הדמעות הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
והנה מצוה לטבול את עצמו במקוה בערב יום הכיפורים וזהו כעין הגעלה כמש"נ לפני ה' תטהרו, ואנו בשנה הזאת אין לנו מקוה, והנה הדין הוא דצריך הגעלה יש להחליף בליבון ולכן עלינו להתלבן ע"י התעוררות באש של התורה, ואז נוכל גם כן לזכות לזכותם של האבות וזהו אור זרוע לצדיק הוא האבות ולישרי לב שמחה הבנים אם ישרי לב הם יזכו לשמחה ולקצירה מה שזרעו הם, והנה ישרי לב הם העושים לפנים משורת הדין וצדיק הוא העושה כדין ולכן עלינו לעשות לפנים משורת הדין ולמחול ולפייס את חבירו בדברים שבין אדם לחבירו ואני עושה תחילה ואתם רבותי עשו כמוני ונזכה לשמחה לשנה טובה שנת חיים וברכה לנו ולביתינו ולכל ישראל אמן כן יהי רצון