יהודי טבעי כתב:לא מובן על איזה דין הפסק מדובר בר"ה לד, הרי נקטינן ששמע ט' תקיעות בתשע שעות יצא, ולא נזכר הבדל בין הפסק באמצע הסימן לבין הסימנים.
אלא שבשו"ע מביא דעה אחת שאם שמע באמצע תקיעות אחרות לא יצא.
ובזה יש לשאול שאלתך מי שיתקע תשרת תשת תרת, ושוב תשרת תשת תרת ושוב כנ"ל האם יצא ידי חובת שלש תקיעות.
והנה רש"י על המשנה (לג/ב) מפרש 'סדר תקיעות שלש של שלש שלש - אחת למלכיות ואחת לזכרונות ואחת לשופרות'.
הרי שלדעת רש"י מלכתחילה צריך להפסיק ביניהם בברכות מלכיות זכרונות ושופרות, ורק לאחר הגזירה שביטלו התקיעות וברכותיהם בתוך תפילת שחרית, ותיקנו לתקוע בלא סדר הברכות תוקעים ברציפות.
ולכאורה מאחר שהתקין רב אבהו בקיסרי תשרת תשת תרת, אזי לפי רש"י תקעו כן בכל ברכה, ואם כן מצינו ששפיר דמי.
הלב_לדעת כתב:יהודי טבעי כתב:לא מובן על איזה דין הפסק מדובר בר"ה לד, הרי נקטינן ששמע ט' תקיעות בתשע שעות יצא, ולא נזכר הבדל בין הפסק באמצע הסימן לבין הסימנים.
אלא שבשו"ע מביא דעה אחת שאם שמע באמצע תקיעות אחרות לא יצא.
ובזה יש לשאול שאלתך מי שיתקע תשרת תשת תרת, ושוב תשרת תשת תרת ושוב כנ"ל האם יצא ידי חובת שלש תקיעות.
והנה רש"י על המשנה (לג/ב) מפרש 'סדר תקיעות שלש של שלש שלש - אחת למלכיות ואחת לזכרונות ואחת לשופרות'.
הרי שלדעת רש"י מלכתחילה צריך להפסיק ביניהם בברכות מלכיות זכרונות ושופרות, ורק לאחר הגזירה שביטלו התקיעות וברכותיהם בתוך תפילת שחרית, ותיקנו לתקוע בלא סדר הברכות תוקעים ברציפות.
ולכאורה מאחר שהתקין רב אבהו בקיסרי תשרת תשת תרת, אזי לפי רש"י תקעו כן בכל ברכה, ואם כן מצינו ששפיר דמי.
ראיה יפה יש"כ. אלא שיש לדון בדעת רש"י האם התכוון שבפועל תוקעים בשעת מלכויות זכרונות שופרות. א"ד שכל תרועה הוא כנגד מלכויות זכרונות שופרות. די"ל שהגם שתוקעים במיושב, עדיין ג' תרועות עומדים כנגד ג' סדרים.
ועוד יל"ע מדוע בתקיעות דמיושב תוקעים תשרת תשרת תשרת וגו'. מדוע לא תשרת תשת תרת ג' פעמים. הרי למעשה - בין הברכה לתקיעת תרת - יש הפסק רב. משאכ אי היה תשרת תשת תרת שהתוקע היה מתחיל את המצווה בפחות זמן מהברכה.
לב_לדעת כתב:כידוע שהחיוב מדאורייתא בתקיעות דר'ה הוא לתקוע ג' תרועות, כ"א עם תקיעה לפניה ולאחריה.
ושורש הספק לכאו' האם ג' התרועות הם חלקי מצווה אחת, או דהוי ג' מצוות נפרדות.
והנה ממנהגנו לתקוע במיושב ג' פעמים ברצף מכל תרועה לבד, לכאו' מוכח שיש חיסרון בהפסק בין תרועה לתרועה. משום שאי לא היה הפסק, היה עדיף לתקוע במיושב תשרת תשת תרת מצד הפסק מהברכה. דאי למשל התרועה הנכונה היא התרועה שלנו ט' או ג' קולות קצרים רצופים, הרי הפסיק מהברכה לתקיעה בג' תשרת ובג' תשת. ואי היה תוקע תשרת תשת תרת היה מצמצם את ההפסק מהברכה.
ומזה שתוקן במיושב באופן זה, מוכח שיש חיסרון בהפסק בין תרועה לתרועה בתוך ג' התרועות.
אלא שלפי"ז יש בעיה בתקיעות המעומד. ששם תוקעים תשרת תשת תרת בכל סדר. והרי הפסיק בתקיעות תשת ותרת בין תשרת של מלכויות לתשרת של זכרונות.
ולא הייתי נצרך לכ"ז. אלא שיש נפק"מ למעשה, שאם תוקע במיושב בב' נשימות ובמעומד בנשימה אחת, הרי שיש מן ההידור לחזור ולתקוע ל' קולות בנשימה אחת לצאת בתקיעות בנ"א שאין בהם הפסק בין סימן לסימן, בכל סוג תרועה לבד. ולתקוע תשרת תשרת תשרת, תשת תשת תשת, וגו'.
לב_לדעת כתב:יהודי טבעי כתב:הנה רש"י על המשנה (לג/ב) מפרש 'סדר תקיעות שלש של שלש שלש - אחת למלכויות ואחת לזכרונות ואחת לשופרות'.
הרי שלדעת רש"י מלכתחילה צריך להפסיק ביניהם בברכות מלכיות זכרונות ושופרות, ורק לאחר הגזירה שביטלו התקיעות וברכותיהם בתוך תפילת שחרית, ותיקנו לתקוע בלא סדר הברכות תוקעים ברציפות.
ולכאורה מאחר שהתקין רב אבהו בקיסרי תשרת תשת תרת, אזי לפי רש"י תקעו כן בכל ברכה, ואם כן מצינו ששפיר דמי.
ראיה יפה יש"כ. אלא שיש לדון בדעת רש"י האם התכוון שבפועל תוקעים בשעת מלכויות זכרונות שופרות. א"ד שכל תרועה הוא כנגד מלכויות זכרונות שופרות. די"ל שהגם שתוקעים במיושב, עדיין ג' תרועות עומדים כנגד ג' סדרים.
ועוד יל"ע מדוע בתקיעות דמיושב תוקעים תשרת תשרת תשרת וגו'. מדוע לא תשרת תשת תרת ג' פעמים. הרי למעשה - בין הברכה לתקיעת תרת - יש הפסק רב. משאכ אי היה תשרת תשת תרת שהתוקע היה מתחיל את המצווה בפחות זמן מהברכה.
לב_לדעת כתב:
- תקיעה שנתקעת לשם תרועה מסוימת אין לה שייכות כלל עם התרועה האחרת, לשיטת הרא"ם הובא בב"י בריש תקצ' גבי עשיית תנאי בתקיעה שלאחריה שתהיה תקיעה שלפניה. וממילא גבי תרת, התקיעה של תשרת נקרא הפסק. אלא שיש לדון בזה מצד התעסקות במצווה שמסתמא לא יקרא הפסק. ואמנם עדיין צ"ב למה תקיעות דמיושב תוקעים תשרת ג' פעמים וכן הלאה. ותקיעות דמעומד תוקעים תשרת תשת תרת לכל סדר. הלא דבר הוא.
לב_לדעת כתב:גבי שלושים קולות שלאחר התפילה. אתה מרוויח את שיטת החז"א בדין לתקוע על סדר ברכות. ומפסיד את מעלת תקיעות בנ"א ללא הפסק כלל [אם נניח שיש דין הפסק]. מה עדיף?
.ואע"פ שהפסיק באמצע הסדר של תשר"ת בתקיעות של תש"ת אין בכך כלום שלא הקפידה תורה אלא שלא להפסיק בין תרועה לפשוטה שלפניה ושלאחריה אבל אם מפסיק בין בבא לבבא אפילו בקול שופר שאינו ראוי לאותו סדר אין בכך כלום
לב_לדעת כתב:מדוע אם תיקנו כך זה מוכיח שאי'ז הפסק?
והלא היא הנותנת. שאם תוקעים במיושב אחרת - זה סימן שעדיף ללא הפסק בין תרועה לתרועה.
).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים