תמיהה במיקומה של הוספת 'וכתוב לחיים טובים וכו'

[יהושע100]

שבוע טוב לחו"ר אתרא הדין.

שמעתי השבת מת"ח חשוב שתמה על מיקום תוספת 'וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך' בהיות שהיא חותמת את הברכה היחידה בתפילת שמונה עשרה בה מתפללים גם על תיקון אומות העולם "ועל כולם וכו' וכל החיים יודוך סלה'
ולכא' היה מתאים להיות כאן את ההוספה' מי כמוך... זוכר יצוריו וכו'' שקאי על כל היצורים.
אשמח לשמוע רעיונות

(חיפשתי במפתח הפורום לימים אלו ולא מצאתי שדנו בזה או מקום מתאים ועל כן פתחתי אשכול. אם לדעת מי מהאחראים צריך להעביר יעשה כחכמתו.
כמובן כאן המקום לברך את כל חו"ר אתרא הדין בכלל ואת המנהלים המסורים בפרט שיחתמו לחיים טובים וארוכים בספרם של צדיקים)

[הוגה ומעיין]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

[יהושע100]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

לא עונה כ"כ. לא מסתבר שרק בגלל 'סמנטיקה' של מילה הוכנסה ההוספה למקומה. ושוב, הברכה מדברת על כל היצורים בעוד שבתוספת אנו מבקשים על עם ישראל שהם 'בני בריתך'.

[צורב מתחיל]

וכל החיים יודוך סלה, הכוונה על אומות העולם? הם מתכוננים להודות?

[שמואל שלומוביץ]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

למה אתה תולה את הענין באשכנזים, הנוסח והמיקום אצל הספרדים בזמנינו מורכב עוד יותר:

סדור תפלה נוסח ספרדי :
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: -וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ: וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוֹב:

לפי הנוסח שלהם אין גם רגלים להצעתך שהמיקום נמשך אחר הטוב כי לא כלו רחמיך כי ההקשר שונה.
יש לך סימוכים שבמקור התקנה הייתה לפתוח זכור רחמיך?
וא"כ מדוע זה מופיע אחר 'ועל כולם', ולא מיד אחר הזכרת הרחמים?

[הוגה ומעיין]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

לא עונה כ"כ. לא מסתבר שרק בגלל 'סמנטיקה' של מילה הוכנסה ההוספה למקומה. ושוב, הברכה מדברת על כל היצורים בעוד שבתוספת אנו מבקשים על עם ישראל שהם 'בני בריתך'.

כדי לדעת מה מסתבר ומה לא בדרכם של הגאונים בהוספות בתפילה, ראוי להתבונן גם בהוספותיהם האחרות שהתקבלו פחות - התוספות לברכות קריאת שמע של ערבית לליל שבת ולמוצאי שבת. כמדומה שאין מנוס מההנחה שהדמיון במילה הספיק להם.
וכ"ה ב"זכרנו לחיים" ע"פ "זוכר חסדי אבות",
"מי כמוך אב הרחמן" ע"פ "מי כמוך בעל גבורות".

[הוגה ומעיין]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

למה אתה תולה את הענין באשכנזים, הנוסח והמיקום אצל הספרדים בזמנינו מורכב עוד יותר:

סדור תפלה נוסח ספרדי :
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: -וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ: וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוֹב:

לפי הנוסח שלהם אין גם רגלים להצעתך שהמיקום נמשך אחר הטוב כי לא כלו רחמיך כי ההקשר שונה.
יש לך סימוכים שבמקור התקנה הייתה לפתוח זכור רחמיך?
וא"כ מדוע זה מופיע אחר 'ועל כולם', ולא מיד אחר הזכרת הרחמים?

בסדר רע"ג הנדפס אכן "וכתוב לחיים טובים" בלי "זכור רחמיך", ונצטרך להמתין למסקנותיו של ר"י סץ בנושא. בסידור רס"ג ובסידור הרמב"ם פותח ב"זכור רחמיך וכבוש כעסך", וכן הוא בסידור רש"י סי' קלט, ובספר הלכות איטלקי קדום לרב יחיאל ב"ר יקותיאל שפרסם תא שמע בקבץ על יד תשס"ה, והפריסה הגיאוגרפית הזו מספיקה בעיני כדי להניח שמדובר בהשמטה בשלב מאוחר יותר, אבל נצטרך להמתין למחקרים מבוססים יותר.

לשאלתך למה זה מופיע אחר ועל כולם, גם כאן הפתרון כנראה היסטורי. נוסח "ועל כולם" מאוחר. ברס"ג ורמב"ם אינו מופיע, ברע"ג כן. ומשכך לא היתה בהירות איפה לשלב את "וכתוב" אחרי שנקבע להוסיף את "ועל כולם".

[יהושע100]

וכל החיים יודוך סלה, הכוונה על אומות העולם? הם מתכוננים להודות?

אולי זו באמת השאלה העיקרית. מי הם 'וכל החיים'. מדוע לא גם אומות העולם?
אותו ת"ח הסביר זאת 'כל החיים' - דהיינו גם האומות יהללו את הא-ל שהוא ישועת ועזרת ישראל (- ישועתנו ועזרתנו סלה) ע"ד הפס' הללו את ה' כל גויים וכו' כי גבר עלינו חסדו.

מי יודע לבאר ע"פ מקורות מי הם ו'כל החיים'?

[שמואל שלומוביץ]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

למה אתה תולה את הענין באשכנזים, הנוסח והמיקום אצל הספרדים בזמנינו מורכב עוד יותר:

סדור תפלה נוסח ספרדי :
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: -וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ: וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוֹב:

לפי הנוסח שלהם אין גם רגלים להצעתך שהמיקום נמשך אחר הטוב כי לא כלו רחמיך כי ההקשר שונה.
יש לך סימוכים שבמקור התקנה הייתה לפתוח זכור רחמיך?
וא"כ מדוע זה מופיע אחר 'ועל כולם', ולא מיד אחר הזכרת הרחמים?

בסדר רע"ג הנדפס אכן "וכתוב לחיים טובים" בלי "זכור רחמיך", ונצטרך להמתין למסקנותיו של ר"י סץ בנושא. בסידור רס"ג ובסידור הרמב"ם פותח ב"זכור רחמיך וכבוש כעסך", וכן הוא בסידור רש"י סי' קלט, ובספר הלכות איטלקי קדום לרב יחיאל ב"ר יקותיאל שפרסם תא שמע בקבץ על יד תשס"ה, והפריסה הגיאוגרפית הזו מספיקה בעיני כדי להניח שמדובר בהשמטה בשלב מאוחר יותר, אבל נצטרך להמתין למחקרים מבוססים יותר.

לשאלתך למה זה מופיע אחר ועל כולם, גם כאן הפתרון כנראה היסטורי. נוסח "ועל כולם" מאוחר. ברס"ג ורמב"ם אינו מופיע, ברע"ג כן. ומשכך לא היתה בהירות איפה לשלב את "וכתוב" אחרי שנקבע להוסיף את "ועל כולם".

תודה רבה על המקורות החשובים.
לא התייחסת לשאלתי ביחס לנוסח הספרדים בזמנינו, שהוא להזכיר וכתוב אחר וכל החיים יודוך סלה, מה שמרחיק את היחוס של ההזכרה לענין הרחמים, ואדרבה מצרפו להזכרת החיים, וההודאה עליהם. [לעיל גם יחסת את השמטת זכור רחמיך לאשכנזים, האם אצל הספרדים זה ארע מאוחר יותר?].
אגב מי ששימר את הפתיחה אבינו מלכנו זכורכ רחמיך וכבוש כעסך, הם בני תימן (בנוסח הבלדי כמובן), ואמנם כמתבקש מדבריך לא מופיע שם נוסח 'ועל כולם', אבל לאידך הם מזכירים את ההזכרה אחר וכל החיים וממש לפני חתימת הברכה, מה ששוב מרחיק את היחוס להזכרת הרחמים של 'והמרחם', [וגם מעלה שאלה משום מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל זה אינו מענינו כאן].

[שמואל שלומוביץ]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

לא עונה כ"כ. לא מסתבר שרק בגלל 'סמנטיקה' של מילה הוכנסה ההוספה למקומה. ושוב, הברכה מדברת על כל היצורים בעוד שבתוספת אנו מבקשים על עם ישראל שהם 'בני בריתך'.

כדי לדעת מה מסתבר ומה לא בדרכם של הגאונים בהוספות בתפילה, ראוי להתבונן גם בהוספותיהם האחרות שהתקבלו פחות - התוספות לברכות קריאת שמע של ערבית לליל שבת ולמוצאי שבת. כמדומה שאין מנוס מההנחה שהדמיון במילה הספיק להם.
וכ"ה ב"זכרנו לחיים" ע"פ "זוכר חסדי אבות",
"מי כמוך אב הרחמן" ע"פ "מי כמוך בעל גבורות".

בזכרינו יתכן גם לתלות את הדמיון במילים 'למען שמו', לתפילה 'למענך אלהים חיים'.
אלא שיש לוודא מה קדם למה, והאם המילים 'למען שמו באהבה', שאינם בכל הנוסחאות הקדומות, היו בשלב תקנת 'זכרינו'.

[הוגה ומעיין]

ההוספה "אבינו מלכינו זכור רחמיך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" נמשכת אחרי "הטוב כי לא כלו רחמיך". עם הזמן הושמטה הרישא אצל האשכנזים (אולי בעקבות הרחבתה לנוסח הנאמר בר"ה ויו"כ) ולכן כבר לא מובן הקשר שלה לברכה.

למה אתה תולה את הענין באשכנזים, הנוסח והמיקום אצל הספרדים בזמנינו מורכב עוד יותר:

סדור תפלה נוסח ספרדי :
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: -וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ: וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוֹב:

לפי הנוסח שלהם אין גם רגלים להצעתך שהמיקום נמשך אחר הטוב כי לא כלו רחמיך כי ההקשר שונה.
יש לך סימוכים שבמקור התקנה הייתה לפתוח זכור רחמיך?
וא"כ מדוע זה מופיע אחר 'ועל כולם', ולא מיד אחר הזכרת הרחמים?

בסדר רע"ג הנדפס אכן "וכתוב לחיים טובים" בלי "זכור רחמיך", ונצטרך להמתין למסקנותיו של ר"י סץ בנושא. בסידור רס"ג ובסידור הרמב"ם פותח ב"זכור רחמיך וכבוש כעסך", וכן הוא בסידור רש"י סי' קלט, ובספר הלכות איטלקי קדום לרב יחיאל ב"ר יקותיאל שפרסם תא שמע בקבץ על יד תשס"ה, והפריסה הגיאוגרפית הזו מספיקה בעיני כדי להניח שמדובר בהשמטה בשלב מאוחר יותר, אבל נצטרך להמתין למחקרים מבוססים יותר.

לשאלתך למה זה מופיע אחר ועל כולם, גם כאן הפתרון כנראה היסטורי. נוסח "ועל כולם" מאוחר. ברס"ג ורמב"ם אינו מופיע, ברע"ג כן. ומשכך לא היתה בהירות איפה לשלב את "וכתוב" אחרי שנקבע להוסיף את "ועל כולם".

תודה רבה על המקורות החשובים.
לא התייחסת לשאלתי ביחס לנוסח הספרדים בזמנינו, שהוא להזכיר וכתוב אחר וכל החיים יודוך סלה, מה שמרחיק את היחוס של ההזכרה לענין הרחמים, ואדרבה מצרפו להזכרת החיים, וההודאה עליהם. [לעיל גם יחסת את השמטת זכור רחמיך לאשכנזים, האם אצל הספרדים זה ארע מאוחר יותר?].

הנוסח הספרדי טעון בדיקה איך הוא בנוסחאות הקדומות מראשית תקופת הראשונים. הניחוש שלי הוא שגם אצלם מדובר בשינוי מאוחר, אבל א"א להפריח דברים כאלו בלי בדיקה.

אגב מי ששימר את הפתיחה אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך, הם בני תימן (בנוסח הבלדי כמובן), ואמנם כמתבקש מדבריך לא מופיע שם נוסח 'ועל כולם', אבל לאידך הם מזכירים את ההזכרה אחר וכל החיים וממש לפני חתימת הברכה, מה ששוב מרחיק את היחוס להזכרת הרחמים של 'והמרחם', [וגם מעלה שאלה משום מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל זה אינו מענינו כאן].

ואכן כן הוא גם ברמב"ם בסדר התפילות בכל כה"י. וצ"ע. אנסה לברר.

[הוגה ומעיין]

דיברתי עם הרב אהרן גבאי, ודבריו לפו"ר - בלי בדיקה מקיפה בכל סידור וסידור - הם כך:
הנוסח "זכור רחמיך" לפני "וכתוב" הוא נוסח מזרחי שקדם לרס"ג - נהג בארם צובא, מצרים וכדומה. בבבל הוא לא רווח, ורס"ג הכניסו לסידורו או מפני שסבר שהוא הנוסח הקדום (וזה מחזק את המהלך שלי), או מפני שבחלקי התפילה שאינם קאנוניים לא חיפש רס"ג את הנוסח הבבלי.
באירופה לא היה נוסח זה מצוי, לא בספרד ולא באשכנז צרפת וכו'. אך כן נמצא בנוסח רומניא.
התוספת "אבינו מלכינו" נדירה יותר. הרוב מתחילים מיד ב"זכור רחמיך".
בנוגע למיקום, ברס"ג אין בכלל לא "ועל כולם" ולא "וכל החיים". נוסח הרמב"ם (והבלדי בעקבותיו) המסמיכים לחתימה - הוא נדיר. מרבית הנוסחים הקדומים מקדימים את "זכור רחמיך" לפני "ועל כולם" ולפחות לפני "וכל החיים".
לפ"ז אפשר לקיים את המהלך שהצעתי, ובדעת הרמב"ם יש ליישב.

אך הנה עיקר החידוש:
בנוסח רומניא ועוד נוסחאות מהמזרח, האמירה מפוצלת: "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב וכו'" מופיע לפני "ועל כולם", ובנוסח מורחב, הדומה למה שאומרים האשכנזים היום בחזרת הש"ץ של מוסף בימים נוראים. ו"וחתום לחיים טובים" מופיע בפני עצמו לפני "וכל החיים".
וגם בתשובת הגאונים מחולקת האמירה לשנים, שאפשר לומר "וחתום" ואפשר אפילו לומר "זכור רחמיך".
ומכך נראה שיש כאן שתי אמירות עם שני קישורים, שהתפתחו כדלהלן:
א. הנוסח הקדום הוא המערבי (בניגוד לדעת וידר, ואכמ"ל), להסמיך ל"וכל החיים" את "וחתום לחיים".
ב. אחר כך נוספה אמירה נוספת במזרח, להסמיך ל"לא כלו רחמיך" את "זכור רחמיך".
ג. בשלב שלישי, על ידי רס"ג או מעט לפניו, הוחלט לאחד את שתי האמירות, לקצץ את "זכור רחמיך" ולשלבו בנוסח קצר עם "וכתוב לחיים טובים", ומקומם נקבע במיקומו של החלק השני.
ד. בנוסח רס"ג אומרים רק "וכל החיים יודוך סלה" וחותמים, לכן נקבעה האמירה מיד אחריו. אח"כ נוסף "ויהללו את שמך" וכו', ונחלקו הדעות מעתה אם לומר את ההוספה בעשי"ת לפני הוספה זו - כמנהג רוב העולם - או אחריה, כדעת הרמב"ם ומנהג הבלדי.

[שמואל שלומוביץ]

דיברתי עם הרב אהרן גבאי, ודבריו לפו"ר - בלי בדיקה מקיפה בכל סידור וסידור - הם כך:
הנוסח "זכור רחמיך" לפני "וכתוב" הוא נוסח מזרחי שקדם לרס"ג - נהג בארם צובא, מצרים וכדומה. בבבל הוא לא רווח, ורס"ג הכניסו לסידורו או מפני שסבר שהוא הנוסח הקדום (וזה מחזק את המהלך שלי), או מפני שבחלקי התפילה שאינם קאנוניים לא חיפש רס"ג את הנוסח הבבלי.
באירופה לא היה נוסח זה מצוי, לא בספרד ולא באשכנז צרפת וכו'. אך כן נמצא בנוסח רומניא.
התוספת "אבינו מלכינו" נדירה יותר. הרוב מתחילים מיד ב"זכור רחמיך".
בנוגע למיקום, ברס"ג אין בכלל לא "ועל כולם" ולא "וכל החיים". נוסח הרמב"ם (והבלדי בעקבותיו) המסמיכים לחתימה - הוא נדיר. מרבית הנוסחים הקדומים מקדימים את "זכור רחמיך" לפני "ועל כולם" ולפחות לפני "וכל החיים".
לפ"ז אפשר לקיים את המהלך שהצעתי, ובדעת הרמב"ם יש ליישב.

אך הנה עיקר החידוש:
בנוסח רומניא ועוד נוסחאות מהמזרח, האמירה מפוצלת: "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב וכו'" מופיע לפני "ועל כולם", ובנוסח מורחב, הדומה למה שאומרים האשכנזים היום בחזרת הש"ץ של מוסף בימים נוראים. ו"וחתום לחיים טובים" מופיע בפני עצמו לפני "וכל החיים".
וגם בתשובת הגאונים מחולקת האמירה לשנים, שאפשר לומר "וחתום" ואפשר אפילו לומר "זכור רחמיך".
ומכך נראה שיש כאן שתי אמירות עם שני קישורים, שהתפתחו כדלהלן:
א. הנוסח הקדום הוא המערבי (בניגוד לדעת וידר, ואכמ"ל), להסמיך ל"וכל החיים" את "וחתום לחיים".
ב. אחר כך נוספה אמירה נוספת במזרח, להסמיך ל"לא כלו רחמיך" את "זכור רחמיך".
ג. בשלב שלישי, על ידי רס"ג או מעט לפניו, הוחלט לאחד את שתי האמירות, לקצץ את "זכור רחמיך" ולשלבו בנוסח קצר עם "וכתוב לחיים טובים", ומקומם נקבע במיקומו של החלק השני.
ד. בנוסח רס"ג אומרים רק "וכל החיים יודוך סלה" וחותמים, לכן נקבעה האמירה מיד אחריו. אח"כ נוסף "ויהללו את שמך" וכו', ונחלקו הדעות מעתה אם לומר את ההוספה בעשי"ת לפני הוספה זו - כמנהג רוב העולם - או אחריה, כדעת הרמב"ם ומנהג הבלדי.

שווה לאתגר אותך, רבנו הוגה.
איישר חילך.