חלות עגולות בימי הדין

[הכהן]

האם יש מקור וטעם לאפות חלות עגולות מר"ה עד הו"ר?

[שבטיישראל]

עי' בטעמי המנהגים
כן מצינו כמה וכמה טעמים לזה בספרי הדרוש
ומנהג ישראל תורה הוא

[הכהן]

עי' בטעמי המנהגים

ואבקשהו ולא נמצא...
לבד ראה זה מצאתי שם, שנהגו זאת בעיו"כ.

[מה שנכון נכון]

שיר מעון.
טעמי המנהגים.

[הכהן]

יישר

[בן_אליעזר]

ע"ד מנהג חלות העגולות בר"ה, הנה מהנרשם אצלי מזמן (כמובן שהמקורות שלונקקו ע"י הרב משנ"נ עדיפי מאלו דלהלן, אך אולי יש באלו משום עניין לקוראי האשכול):

מבלי עיון יתר בספרים, היו כאלו שאמרו לי שזה קשור ל: א) בריאת העולם; ב) שמסמל שלימות, מתחילים השנה עם שלימות כדי שיהי' המשך אחד. ג) העיגול נראה כ'כתר', הקשור ליום הכתרת המלך (כך ראה הלה באיזה ספר). -- אלא שענין שלשתם (אלא שבהב' יש לומר שכל החודש הוי תחילת השנה) הרי לא קשור לכל חגי תשרי - והרי רבים וטובים נוהגים להמשיך בזה לכל (או עכ"פ רוב) החודש.

[השש בדברי תורה]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

[שבטיישראל]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת

[השש בדברי תורה]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת

כנראה שלא הבנת כוונתי. בכל שבת לא היו נזהרים לקנות דווקא פת ישראל כמבואר בפוסקים, אבל בעשרת ימי תשובה היו מקפידים, מעתה מסתבר לומר שההבדל בצורת החלות נובעת מההבדל הלכתי... השערה שלי הוא שהיו עושים סימן להראות שזה פת ישראל או שבמקרה כך יצא שחלות ביתית היו עגולות.

[פרי יהושע]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת

וכי גזיה"כ יש כאן?, דרוש דרש השערה היסטורית ומי שרוצה לבאר ע"פ סוד טעם חלות העגולות יבוא ויבאר וירווח לו.

[הכהן]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

א. לטעם זה לא מובן למה עד הו"ר.
ב. מנא ליה למר ש"באותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית"? ואני חשבתי שהיה יותר מצוי לעשות הכל לבד, ורק "אף מי שׁאינו נזהר מפת שׁל עכו''ם, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר" (שו"ע סי' תרג)
ג. ב"ה אינני היסטוריון, אך לכאו' לכל שבת היו אופים חלות בבית כמבואר ברמ"א בסי' רמב, וגם על זה כתבו הפוסקים לשון דומה לעשי"ת "אף מי שאינו נזהר" כו'.

[מנצפך]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

על פי סברא זו המנהג היה צריך להיות גם בימי החול של עשי"ת, ולא מצאנו מנהג לאכול לחם שונה בכל עשי"ת, כי אם בשבת ויו"ט

[שבטיישראל]

ולענ״ד נראה שהוא משום שהיו אוכלים פת ישראל [כמבואר בפוסקים שיש ליזהר בזה בעשרה ימי תשובה] ולכן היו החלות נראות משונה או משום סימן שידעו שהוא פת ישראל או משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה.

צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית, ולכן מסתבר שכשהיה צורך לפת ישראל אולי היה זה נראה משונה ויותר ביתי.

המנהג לאפות חלות עגולות הוא לאפוקי מהמנהג בכל שבת לאפות חלות קלועות
ללא קשר לענין אי אכילת פת פלטר בעשי"ת

כנראה שלא הבנת כוונתי. בכל שבת לא היו נזהרים לקנות דווקא פת ישראל כמבואר בפוסקים, אבל בעשרת ימי תשובה היו מקפידים, מעתה מסתבר לומר שההבדל בצורת החלות נובעת מההבדל הלכתי... השערה שלי הוא שהיו עושים סימן להראות שזה פת ישראל או שבמקרה כך יצא שחלות ביתית היו עגולות.

גם "השערה" צריך שיהיה לה איזה "הגיון" ..
לדאבוננו הרי במח"כ לא מצאתי כזאת בהשערה הנוכחית, ואתכם הסליחה.

[גביר]

חלה עגולה [ער"ה תשע"ז], מחופה בגרגירי שומשום בהתאם למנהג בקהילות רבות לכלול גם אותו בסימני ראש השנה ולומר יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶנִפְרֶה וְנִרְבֶה כַשֻמְשְמִין: ּ

[דרומי]

הרבי ממונקאטש כותב שהחלות הקלועות והארוכות שאוכלים בשבת הם בצורת האות וא"ו, וכשמחברים שתי החלות יחד יש לנו שני וא"וין כמנין י"ב חלות לחם הפנים, ובזה מקיימים מעין דברי האריז"ל לשים י"ב חלות על השולחן. ובזה הוא מפרש את מ"ש "בווין תתקטר" - שני החלות שהם כמו שני וא"וין.

ומעתה יש לעיין לדבריו, איך ינהגו בר"ה שחל בשבת, האם יקחו חלות עגולות כנהוג בר"ה, או שיקחו דוקא החלות הארוכות (וא"וין) מצד הענין של י"ב לחמים? עוד יש לשאול, מה עושים בפסח, שהרי לא מצינו לעת עתה מצות ארוכות בצורת וא"ו, אלא רק עגולות (או מרובעות - מן הסתם המונקאטשער לא אכל מרובעות...)?

[נחומצ'ה]

מה פשר מנהג המאפיות לחלות עגולות בימים אלו.
[עגול זה מנהג אבילות, אולי זה בחינת אימת הדין?]

[סדנא דארעא]

בספר שיר מעון (להגאון רבי שמעון סופר זצ"ל הי"ד אב"ד ערלוי, במאמרים לר"ה) כתוב, שעושים כן לסימן טוב, כי דבר עגול אין לו קץ וסוף, והוא לסימן טוב לאריכות ימים בלי קץ ובלי סוף, "ובלי ספק דברים אלו הנאכלים, המה לעשות פועל דמיון שמחזק הענין לטובה".

[סדנא דארעא]

שוב ראיתי:
viewtopic.php?f=30&t=29170&p=303345&hilitp303345

[לבי במערב]

להעיר מפירש"י שלח טו, כ: "חַלָּ֖ה. טרייט"ל (עוגה עגולה) בלעז".
וכ"כ הראב"ע ויקרא ב, ד.

ובפי' המלבי"ם (ויקרא ז, יג) בא בארוכה:

שם 'לחם' כולל כל דבר שהוא מזון לאדם. ושם 'חלה' מתאר צורת הלחם ותמונתו העגולה, ששורש חל מורה על הסביבות.
. . ש'חלה' יקרא גם בעודו עיסה, כל שעשאו בצורה העגולות (כמ"ש למעלה), ו'לחם' לא נקרא עד שנאפה וקרמו פניו בתנור שראוי למאכל. ופירוש "חלות לחם" – חלה אפוי'.

וכן איתא במשנה (ביצה פ"ב מ"ו. עדיות פ"ג מ"י) שמנהג ישראל לאפות (גם) ביו"ט 'פִּתִּין⁠ גְּרִיצִין', ופי' הערוך - חלות עגולות.

[לבי במערב]

ב'אלף המגן' סי' תרד ס"ק מב:

וכ' בספרים, דנוהגין שבערב יוה"כ עושים חלות עגולים כדמות כנפים. והטעם, משום דביוהכ"פ דומין ישראל למלאכים, וכ[תוב] במלאכים: "שש כנפים להם" [ע"פ ישעי' ו, ב].

וראה ס' 'אמרי אליהו' ע' קצג ואילך. 'זכרנו לחיים' (באבוב) ע' עט הע' כב. 'מנהגי מהרי"צ הלוי - מועדים' ע' רפו ובהערות. 'אורות יהושע' ליל ר"ה (ע' יז) אות ה ובהערה. ולהעיר מס' 'ביתו נאוה קודש' ע' תתרנח־תתרנט.

[סדנא דארעא]

הרבי ממונקאטש כותב שהחלות הקלועות והארוכות שאוכלים בשבת הם בצורת האות וא"ו, וכשמחברים שתי החלות יחד יש לנו שני וא"וין כמנין י"ב חלות לחם הפנים, ובזה מקיימים מעין דברי האריז"ל לשים י"ב חלות על השולחן. ובזה הוא מפרש את מ"ש "בווין תתקטר" - שני החלות שהם כמו שני וא"וין.

ומעתה יש לעיין לדבריו... עוד יש לשאול, מה עושים בפסח, שהרי לא מצינו לעת עתה מצות ארוכות בצורת וא"ו, אלא רק עגולות (או מרובעות - מן הסתם המונקאטשער לא אכל מרובעות...)?

מנחת אלעזר (ח"ה סי' ט"ז):

מנחת אלעזר.jpg (104.18 KiB) נצפה 5465 פעמים

[לבי במערב]

כמו"כ יש לציין כי מ"ש ב'דרכי חיים ושלום' שם (ליל שבת אות שפז) הוא רק כלימוד זכות על מנהג ה'עולם', אך הוא הק' נ"ע הי' מ"הבני עליי' שלוקחים הי"ב חלות כמשמען", כמפורש שם (אות שפו) שבכל ש"ק היו על שוה"ט י"ב חלות - חצין עגולות וחצין ארוכות.

[לבי במערב]

אגב, מנהג תונס לאפות תמיד חלות עגולות, ונתנו טעם בדבר דהוא זכר למן ('עלי הדס - מילואים' ע' עב). וכן נהגו יהודי שפאלע (ס' שפולה ע' 131).

כידוע, יש שנהגו בחלה עגולה גם ביום הפורים ובש"ק שלאחר הפסח.

[לבי במערב]

. משום המציאות שמאיזה טעם הייתה פת ישראל עגולה. צריכים לזכור שבדרך כלל היו קונים לחם וחלות מהמאפייה בגלל שבאותם הימים לא היה קל לאפות בבית, וכמעט שלא אפו לחם בבית . .

מלבד שכאמור אי"ז נכון, וברוב המקומות היו אופים בבית (עכ"פ) בערבי שויו"ט - הרי מפורש בשו"ת 'התעוררות תשובה' (במהדו"ח - או"ח סי' רלד) דגם האופים הגוים עושים פִּתָּם עגולה.
וא"כ אפשר שהשערת מר נכוחה, אך לאו מטעמי': בימים בהם נהגו בדוקא לאפות בבית, המשיכו בעשיית החלות עגולות כמקדם (אף שמנהג הנחתומים כבר נשתנה).