פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הראייה ממי שאינו יודע אימת שבת. הוא מסופק שמא היום שבת אז הוא עושה קידוש על הצד שהיום שבת מה זה נוגע לעניינינו שאנו יודעים שזה אינו ר"ה.
השאלה משבועות לא קשורה בכלל שבועות הוא זמן מתן תורתינו. כמו שרבי שסבר ששנה זה כמניין ימות החמה לא נמנע מלהגיד בפסח זמן חירותינו. אין שום דבר מהותי בתאריך רק תורני.

שש ושמח כתב:

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הראייה ממי שאינו יודע אימת שבת. הוא מסופק שמא היום שבת אז הוא עושה קידוש על הצד שהיום שבת מה זה נוגע לעניינינו שאנו יודעים שזה אינו ר"ה.
השאלה משבועות לא קשורה בכלל שבועות הוא זמן מתן תורתינו. כמו שרבי שסבר ששנה זה כמניין ימות החמה לא נמנע מלהגיד בפסח זמן חירותינו. אין שום דבר מהותי בתאריך רק תורני.

הראיה ממי שאינו יודע אימת שבת היא שלא חששו שהוא דובר שקרים לפני ה', שהרי יש סיכוי של 6/7 שהיום לא שבת. וא"כ חז"ל יכולים לתקן להתפלל תפילות של ר"ה גם אם היום לא ר"ה.
ולגבי שבועות לא הבנתי מה ענית וכמדומני שלא הבנת טענתי, אני טענתי מיו"ט שני של שבועות שבודאי אינו זמן מ"ת ובכל אופן אנו אומרים זמן מתן תורתינו.

משולש כתב:

עובדיה חן כתב:כל אחד הרוצה להתפלל יראה להתפלל לפי טבעו ומזגו,יש תפילה בנץ הנגמרת בשעה 12 ויותר כמו בישיבות ויש שיתפלל אצל מנין בעמך שב10 כבר גומרים.זה לא לעניין להתלונן על הנץ בעניין הזה.

נכון. אצלנו מתפללים בהנץ החמה וסיימו ביום הראשון בשתים עשרה ובשני באחת עשרה וחצי. (גם ביום כיפור מתפללים כוותיקין פחות או יותר ללא הפסקה).

שש ושמח כתב:אינני מסכים עם סברתך כלל.
ואת הראי' מרבי לא זכיתי להבין, היכן מצאת שלפי רבי תאריך נקבע לפי ימות החמה? המלוה את חבירו עד יום זה בשנה הבאה, לפי רבי משלם לפי שנת חמה? עד כמה שידוע לי רבי דיבר רק על אורך השנה [למשל האומר לחבירו שמלוה לו לשנה אולי משלם לפי שנת חמה] ולא על קביעות התאריכים.

אוצר החכמה כתב:

שש ושמח כתב:אינני מסכים עם סברתך כלל.
ואת הראי' מרבי לא זכיתי להבין, היכן מצאת שלפי רבי תאריך נקבע לפי ימות החמה? המלוה את חבירו עד יום זה בשנה הבאה, לפי רבי משלם לפי שנת חמה? עד כמה שידוע לי רבי דיבר רק על אורך השנה [למשל האומר לחבירו שמלוה לו לשנה אולי משלם לפי שנת חמה] ולא על קביעות התאריכים.

הכוונה שלי היא כזאת. לו תאריכים היו לפי ימות החמה כמו למועד אשוב אליך ששרט שריטה בכותל וכל פעם שהיינו אומרים זמן משהו היה הכוונה כשהשמש מגיעה לאותו מקום אז זה משהו במציאות. אבל מאחר שאנחנו מדברים על תאריכי לבנה אפילו לרבי, ואין שום דבר שחוזר על עצמו בעצם אחרי שנים עשר חודש בדיוק באותו תאריך. זו רק הגדרה שהגדרנו שהיום המדובר לאירוע הוא ו בסיוון וממילא כשאנחנו קוראים שוב ליום מסויים ו בסיוון אנחנו קוראים לזה אותו הזמן. וכיוון שמדובר רק בהגדרה תורנית. זמן מתן תורתנו אין הגדרתו ו בסיוון אלא שבועות. וכשבא שבועות לשנה הבאה זה שוב זמן מתן תורתנו.

אוצר החכמה כתב:

שש ושמח כתב:אינני מסכים עם סברתך כלל.
ואת הראי' מרבי לא זכיתי להבין, היכן מצאת שלפי רבי תאריך נקבע לפי ימות החמה? המלוה את חבירו עד יום זה בשנה הבאה, לפי רבי משלם לפי שנת חמה? עד כמה שידוע לי רבי דיבר רק על אורך השנה [למשל האומר לחבירו שמלוה לו לשנה אולי משלם לפי שנת חמה] ולא על קביעות התאריכים.

הכוונה שלי היא כזאת. לו תאריכים היו לפי ימות החמה כמו למועד אשוב אליך ששרט שריטה בכותל וכל פעם שהיינו אומרים זמן משהו היה הכוונה כשהשמש מגיעה לאותו מקום אז זה משהו במציאות. אבל מאחר שאנחנו מדברים על תאריכי לבנה אפילו לרבי, ואין שום דבר שחוזר על עצמו בעצם אחרי שנים עשר חודש בדיוק באותו תאריך. זו רק הגדרה שהגדרנו שהיום המדובר לאירוע הוא ו בסיוון וממילא כשאנחנו קוראים שוב ליום מסויים ו בסיוון אנחנו קוראים לזה אותו הזמן. וכיוון שמדובר רק בהגדרה תורנית. זמן מתן תורתנו אין הגדרתו ו בסיוון אלא שבועות. וכשבא שבועות לשנה הבאה זה שוב זמן מתן תורתנו.

פרנקל תאומים כתב:[q

ואגב, שאלה:
האם בשתיית מים לפני התפילה (אחרי עלות השחר) פותרים את הבעיה של תענית ביו"ט (כשהתפילה מסתיימת אחרי חצות, ולמי שלא מקדש וטועם קודם התקיעות)?

כדכד כתב:

פרנקל תאומים כתב:[q

ואגב, שאלה:
האם בשתיית מים לפני התפילה (אחרי עלות השחר) פותרים את הבעיה של תענית ביו"ט (כשהתפילה מסתיימת אחרי חצות, ולמי שלא מקדש וטועם קודם התקיעות)?

במשנ"ב דרשו הביא מחלוקת בזה אם כדי שלא ייחשב תענית בשבת עד חצות מספיק לשתות או שצריך לאכול ולכאורה ה"ה פה אלא שבר"ה כתב המשנ"ב במפורש שמותר להאריך ולצום עד חצות אם מאריכים לצורך התפלה

מיכאל1 כתב:מענין ה(חוסר) התרגשות ביום השני של ראש השנה.
כעין זה היה מעורר תמיד הגרש"ד פינקוס זצ"ל שהחצי השני של הסדר אמור להיות יותר רוחני מהחצי הראשון אחרי שזכו לקיים אכילת מצה ומרור, והעולם כידוע מרגיש ועושה להיפך.
וההסבר לכאורה פשוט שאנשים קטנים, כמוני לפחות, מתעוררים מדברים חיצוניים ולכן היום הראשון יותר משפיע, וההגדה יותר מכובדת מההלל.

אוצר החכמה כתב:כשם שאין פרצופותיהם כך אין דעותיהם שוות ויש המתעורר מדבר ויש מהפכו והכל לשם שמים.

משולש כתב:לגבי ההבדל בין אורך מוסף בין שני הימים:
מלבד ההבדל בכמות הפיוטים, (ביום הראשון יש מגן, מחיה, משלש, אומץ אדירי כל חפץ, מלך עליון, ונתנה תוקף, וביום השני רק ונתנה תוקף).
עוד נהגו לומר הקדיש וב' ברכות הראשונות בניגון שבת רגילה (כמובא במהרי"ל). וזה גם מקצר משמעותית.

קו ירוק כתב:אינו מתפלל שקר, כי לא אומר ששבת היום, אלא מתפלל לזיכרון שיש שבת וכסיפור דברים מתקנת חכמים. ועל דרך שפירש"י שבת סט: גבי קידוש והבדלה.
אבל לומר יום הזיכרון הזה אם אינו, מה שייך? וע"כ שיש בו דין

דרומי כתב:הרב החושב, דבריך אינם מעידים על מחשבה יתירה, ועמך הסליחה.

הרי אתה בעצמך מצטט את חז"ל שחששו מזלזול ביום טוב שני - אז למה אתה כן מזלזל בו, ועל הדרך מזלזל בעוד מושגים שנתקדשו בתפוצות ישראל?

אוצר החכמה כתב:החושב התעלם מהטענה המרכזית שעלתה כאן.
שאין סברא שחז"ל תיקנו להגיד תפילות ולא להתכוון לפירוש המילים האמיתי אלא לשחק בכאילו.
מי שזה נראה לו - שישמח בחלקו. לי קשה לקבל רעיון כזה.

אוצר החכמה כתב:החושב התעלם מהטענה המרכזית שעלתה כאן.
שאין סברא שחז"ל תיקנו להגיד תפילות ולא להתכוון לפירוש המילים האמיתי אלא לשחק בכאילו.
מי שזה נראה לו - שישמח בחלקו. לי קשה לקבל רעיון כזה.

אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?

שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.

שש ושמח כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?

שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.

ההוא גברא כתב:לדעתך בזמן שבית המקדש היה קיים, לבני ירושלים היה דין יום אחד ולבני בבל היה דין שני ימים?

החושב כתב:

אוצר החכמה כתב:החושב התעלם מהטענה המרכזית שעלתה כאן.
שאין סברא שחז"ל תיקנו להגיד תפילות ולא להתכוון לפירוש המילים האמיתי אלא לשחק בכאילו.
מי שזה נראה לו - שישמח בחלקו. לי קשה לקבל רעיון כזה.

אז אולי פספסתי משהו.
אם זו הטענה המרכזית, אז מה תעשה עם כל יום טוב שני ועם יום א' של ראש חודש. הרי כיון דאידנא ידעינן בקביעא דירחא - בודאי שאין זה לא ראש חודש ולא יום טוב, ואיך אומרים 'ביום ראש החודש הזה', 'ביום חג המצות הזה'?
אני מבין שכיון שהדבר נעשה לצורך, אין בעיה בנוסח התפילה.