פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:תמצית הענין היא.
המקורות הקדומים (פיוטו של הקליר, כמה רמזים מספרות ההיכלות ועוד פיוטים אשכנזיים קדומים) סוברים, שהכסא מרובע ("והחיות הנה מרובעות כסא" - קליר), וחסידי אשכנז הסבירו, שהוא אינו מרובע אלא עגול, וביארו בדרך מחודשת את דברי הקליר.
מכאן ואילך, נתקבלה יותר דעת חסידי אשכנז.

חד וחלק כתב:ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

הבונה כתב:לענין האשכול, יש שדרשו במאמע לשון:
א'לע ל'אטיקעס ו'וערען ל'ייט
כל השובבים הופכים לאנשים הגונים
מישהו יודע מנין מקורו של פתגם זה ששמעתי בצעירותי?

חד וחלק כתב:ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

חכם באשי כתב:גם בפסוקים שנרשמו שם אפשר להטיל משמעויות, ששערי דרוש לא ננעלו.
הנה בראשון שבהם: "א'יש ל'רעהו ו'מתנות ל'אביונים" ניתן לרמז את חובת הצדקה שיש להרבות בימי הרחמים והסליחות (וחוששני שעכשיו קופות הצדקה למיניהם יאמצו את הנוטריקון הנ"ל...)

אוצר החכמה כתב:

חד וחלק כתב:ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

אבל אני לדודי זה פסוק

הבונה כתב:בירושלמי (מעשרות פ"ה ה"ג, נדרים פ"ג ה"ב הביאו בפי' הר"ן בבבלי, שבועות פ"ג ה"ח):
אין מרובע מששת ימי בראשית (כלומר בטבע הבריאה אין מרובע ורק ממעשי ידי האדם)
וראיתי פעם אריכות בתורה שלמה להרמש"כ סביב המאמר הנ"ל, ובו בין היתר ציטוט מספר/ים כי הקב"ה מחבב צורת עיגול.
מאידך, ראיתי בצפנת פענח עה"ת (מהרוגוטשובר) פ' נח שמבאר שהעלה שבפי היונה היה מרובע (טרף=מרובע לירושלמי הנ"ל בנדרים) כי היה מגן עדן שקדם לבריאה מששת ימי בראשית, לכאורה מפרש הירושלמי לא כמחבר הנ"ל, שאדרבה בגן עדן היה צריך להיות יותר קרוב למה שהקב"ה מחבב.

ירח מלא כתב:ומה עם זה שהמילה "אלול" היא כלל לא עברית אלא אכדית, וממילא כל רמז שהוא לגביה הוא על אחריות האומרו בלבד.
אם רבותינו הראשונים רמזו רמז אז יש לזה תוקף של "ראשונים" אבל כל רמז אחר הוא בין משאלה ליצירתיות מופרעת.

אהרון 37 כתב:אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

צונאמי כתב:

אהרון 37 כתב:אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

ר' אהרון,
פרק א' ביחזקאל מופיע אצלך בתנ"ך?
פרק שני בחגיגה מופיע אצלך בש"ס?
עשרות פיוטים מופיעים אצלך במחזור?

משולש כתב:

צונאמי כתב:

אהרון 37 כתב:אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

ר' אהרון,
פרק א' ביחזקאל מופיע אצלך בתנ"ך?
פרק שני בחגיגה מופיע אצלך בש"ס?
עשרות פיוטים מופיעים אצלך במחזור?

ואתה ר' צונאמי מבין את כל אלו?
אז אתה רשכבה"ג מקובל אלקי.

קונה הכל כתב:וישאלו איש לרעהו לשלום
לך לאלקים ולזרעך אחריך
ולקחת אשה לבני ליצחק

חב"דיפידיה
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[1]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[2] "דברי תורה קולטין".
תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[3]: "אני לדודי ודודי לי".
צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[4]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[5]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא אהבת ישראל: "אני לו והוא לי".

נ
אתר חידוש
כתב על ידי אברהם לוי ב-22/8/2010
מה זה ראשי תיבות "אלול"?
החכם, אינו מתנחם מהראשי תיבות של "אלול", שהם אני לדודי ודודי לי, אלא הוא זוכר גם שזה ראשי תיבות של אוי לו ואוי לנפשו, והוא מתכונן בהתאם.

ובאמת זה לא סותר! זה גם אני לדודי ודודי לי - וגם אוי לו ואוי לנפשו. אלא שהכל תלוי בהשקעה ובהכנה. אם זכה לעלות ולהתעלות, הרי שעליו נאמר "אני לדודי ודודי לי". אך אם היה שאנן וסמך על השופר שיעשה עבורו את העבודה, עליו נאמר "אוי לו ואי לנפשו".

ברסלב
אני לאומן ואשתי לחמותי...

בית אל דף ח' ע"א אות ח'
א'הוב ל'מעלה ו'נחמד ל'מטה, ר"ת אלול.

העוילם
אנחנו לומדים ושבים לאבא

מנצפך כתב:ידוע הרמז בפסוק (תהלים ק ג)דְּעוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, שהכתיב הוא 'ולא' אנחנו, והקרי 'ולו' וביחד זה 'אלול', וכן בפסוק (שם קלט טז) גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.
מהו המקור לכך?

אוצר בלום כתב:

מנצפך כתב:ידוע הרמז בפסוק (תהלים ק ג)דְּעוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, שהכתיב הוא 'ולא' אנחנו, והקרי 'ולו' וביחד זה 'אלול', וכן בפסוק (שם קלט טז) גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.
מהו המקור לכך?

שפת אמת - שופטים תרמ"ז
בשם מו"ז ז"ל רמז על אלול דכתי' לא אנחנו. ויש קרי וכתיב לו בוא"ו ובא'.

שם וילך תרמ"ב
מו"ז ז"ל אמר רמז על אלול לא אנחנו הקרי והכתיב. ע"י שלא אנחנו ומבטלים עצמינו לכן לו אנחנו עמו וצאן מרעיתו, שאמרו א' באלול ר"ה למעשר בהמה עכ"ד ז"ל. ויש להוסיף על דבריו כי גם להיפוך כן הוא שע"י שמתקרבים אליו ית'. ממילא מתבטלים בעיני עצמם.