פורום אוצר החכמה

לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.

כנראה שכוונתו היתה לספר בחינת הקבלה....
ולגופן של דברים, השפל הגבוה והגבוה השפל, עליונים למטה ותחתונים למעלה, וכן דרך המסכילים. את הרב יש"ר מקנדיא ורי"א ממודינא שהיו נערצים על בני דורם [עד כדי שספרו של הרמח"ל על ארי נוהם היה נחשב לזלזול בכבוד הריא"מ] עשו לכופרים בהסתר, ומשה מנדלסון נעשה לאביר האמונה ועובד ה' לשם שמים בהיכלות הגויים בברלין.

לא ברור איך הגיעו לכאן המשכילים. מי הוא המסכיל לדעתך? החיד"א הרי"מ חרל"פ או בעל ציץ אליעזר?

שומר קישואין כתב:ולגופן של דברים, השפל הגבוה והגבוה השפל, עליונים למטה ותחתונים למעלה, וכן דרך המסכילים. את הרב יש"ר מקנדיא ורי"א ממודינא שהיו נערצים על בני דורם [עד כדי שספרו של הרמח"ל על ארי נוהם היה נחשב לזלזול בכבוד הריא"מ] עשו לכופרים בהסתר, ומשה מנדלסון נעשה לאביר האמונה ועובד ה' לשם שמים בהיכלות הגויים בברלין.

שכחת את לייבוביץ, אהובך וגיבורך.

יתר10 כתב:לא ברור איך הגיעו לכאן המשכילים. מי הוא המסכיל לדעתך? החיד"א הרי"מ חרל"פ או בעל ציץ אליעזר?

הכוונה היתה כמובן כלפי יחוס ספר בחינת הקבלה ותו לאו.

נוטר הכרמים כתב

נראה להעיר כאן עוד, שבעצם הסליחה היחידה ליוכ"ק שיש בה איזכור ליום זה ביחוד זוהי סליחה זו, בה נאמר במפורש 'יום זה... בטל במיעוטו כדמות ירח', וכן בהמשך 'הן ראש חדשים אל עמך נתת לזמן כפרה על כל תולדותם'.

ישבב הסופר כתב

לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא שלא נהגו כן.
ומעניין באמת, שענין זה של הירח במיעוטה, מרומז בפיוטו של ריאד"מ.
הערה: לכאורה היה בעל גרן ארנ"ן היה בן דורו של ריאד"מ, והרמ"ע מפאנו היה דור אחד מבוגר מהם, וכולם חיו בתקופה אחת, (הרמ"ע חי ש"ח - ש"פ, וריאד"ם של"א - ת"ח) לכן בעל גרן ארנ"ן כותב "בקשה חדשה". וכאמור, רואים שהביאור בסיבת התענית שמובא בשו"ת רמ"ע מפאנו, מרומז לכאורה גם בפיוט זה של ריאד"מ. אבל אולי זה היה דבר פשוט ולא חידוש של הרמ"ע, וגם לא ברור לי שזה אותו טעם ממש. מ"מ ההקבלה מעניינת.

לייבעדיג יענקל כתב

עוד ראיתי עתה באנצי' לגדולי ישראל של מרגליות: "אגרותיו העבריות שפורסמו ע"י החוקר יהודה אריה בלוי מוכיחות שועד הרבנים בויניציה וכן יחידים מבני הקהל נהגו להשתמש תכופות בעטו השנון של רי"א מודינא לצרכים שונים".

לאור הדברים האמורים סביר להניח שריא"מ חיבר את הפיוט 'יום זה' ע"פ 'הזמנה' של בני חברת שומרים לבוקר מונציה, שמנהגם לערוך סדר יוכ"ק נבע ככה"נ מהרמ"ע (שנטל זאת מתורת הרמ"ק, עיין בפר"ח סי' תיז), וזה פשר התכנים הקרובים.

יפה!, חשבתי על אפשרות זו, אך לא ידעתי על המקור שהיו משתמשים בו לצרכים אלו, אם כי בחיי יהודה משמע כך שהוא מתפרנס מכתיבת שירים וכדו'.

ישבב הסופר כתב:לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא שלא נהגו כן.

ענין התענית בער"ח ושייכותה למיעוט הירח מבואר באריכות בראשית חכמה (שער התשובה פ"ד) שמחברו ר' אליהו די וידאש היה תלמידו של הרמ"ק (רביה דרמ"ע)

בערב ראש חדש נהגו להתענות ואומרים שהוא כפור קטן, וטעם למציאות התענית כי נודע כי ישראל מונין ללבנה כדפי' בזוהר (פרשת ויחי ריש דף קלה) מפני שהלבנה הזו רמז ללבנה העליונה, וכיון שיש למטה מיעוט וחסרון כן למעלה, והצדיקים המצטערים ביסורי שכינה לקבל הדין שבא עליהם כאשר היא מתחדשת כן הם מתחדשים עמה. וכן אמרו בזוהר (פרשת וישב דף קפא ע"ב) בענין הצדיקים שיש להם יסורין מפני שנולדו בחסרון הלבנה שלעתיד יש להם מעלה גדולה והשכינה אינה זזה מהם ... שכל המצטער בצער שכינה יש לו שכר גדול כמבואר במאמר שאמר קרוב ה' לנשברי לב, לאינון דסבלו עם סיהרא ההוא פגימו וכו', נראה שכל המדכא עצמו ביסורין ומשבר לבו מתחדש עמה. ולכן בערב ראש חדש שהרי היא פגומה מכל וכל ראוי להצטער ולהתענות.

וראה בפרי חדש אורח חיים סימן תיז

יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חדש בשביל מיעוט הירח, ומטו משמיה דמהר"ם קורדוירו ז"ל שהיה קורא אותו כפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החדש דומיא דשעיר ראש חודש וכדאמרינן במוסף זמן כפרה לכל תולדותם.

במבואו של רח"י ולדמן זצ"ל לראשית חכמה הובאו רשימות של הנהגות של חכמי ומקובלי צפת בדור הרמ"ק והאריה"ק, ובמנהגי ר' אברהם גלאנטי (עמ' 52 שם) נכתב

ערב ר"ח כל העם מתענין אנשים ונשים ותלמידים

ועייש"ע.
ובמנהגי ר' אברהם הלוי נכתב (עמ' 54 שם)

רוב הקהלות מתענים ערב ר"ח ואפילו הנשים קרוב לאלף

ועייש"ע בהנהגות ר' משה ליריאה (בעמ' 56) ובתיקונים שנשלחו מצפת בשנת של"ז (בעמ' 58).

מאמר ממצה על תפילת יום כיפור קטן מאת הרב יוסף יהושע אפפעל, ראה אור ב'המעין' תמוז תשמ"ג, עמ' 28 ואילך, שם עמד בכמה נקודות שנתבארו כאן.

שמעתי על הגרא"י צוקער ד' יחלימהו במהרה שכיון שלא מסוגל לומר פיוט מרי"א ממודינא ואינו רוצה לדלגו מפני כבודו לכן אינו אומר כלל סדר יו"כ קטן

שימען כתב:שמעתי על הגרא"י צוקער ד' יחלימהו במהרה שכיון שלא מסוגל לומר פיוט מרי"א ממודינא ואינו רוצה לדלגו מפני כבודו לכן אינו אומר כלל סדר יו"כ קטן

ואני מכיר ת"ח אחד שאינו אומר סדר יו"כ קטן מפני שאינו מסוגל לומר פיוטים של יום כיפור בערב ר"ח, כי מה טעם יש להזכיר פר פנימי וחיצון בראש חודש, וכי בגלל שקראנוהו יום כיפור [מצד מחילת עוונות שיש בו] נוכל להזכיר קרבנות יום כיפור??
בפרט צורם מה שלא משמיטים את הקטע המדבר על כך שמתענים היום. וגם מזכירים את עשי"ת [אשר ערכתי זה כמה ימים]

בענין הנדון לעיל גבי זמן עקידת יצחק.
בדרשות ן' שועיב כתב בשם "מדרש" שהעקידה היתה ביוה"כ, אך לא כתב כן בשם "פרקי רבי אליעזר". רבני האחרונים הביאו כן בשם פר"א, מעניין מאד מי הראשון שבהם. כבר בחמדת ימים מובא זה בשם פר"א, אך הוא העתיק זה מקודמיו וודאי שאינו הראשון למביאים זה בשם פר"א.
שמא הרמ"ע מפאנו נמשך במה שכתב שהעקידה היתה ביוה"כ אחר רקנטי או אחר ן' שועיב, ושוב איני יודע עד כמה הכיר והשתמש בספרים אלו, ויבואו המבינים ויאירו עינינו. (מישהו בנה את רשימת ספרייתו של הרמ"ע? היינו רשימה של כתבי היד וספרי הדפוס שהיו ברשותו על פי ציטוטיו וחתימותיו וכל כיוצא בזה).
מישהו יכול לסרוק כאן או לשלוח באיזה אופן את דברי הרב חזון עובדיה זצ"ל דלעיל חלק ימים נוראים עמודים ק"י ושנ"ה (מתאר לעצמי שרוב המצויין בו כבר מובא בספר אבות הראש ח"ב בסופו בקונ' אב הרחמים, ובספרו יפה ללב בכמה מקומות, ובספר יין הטוב לר"ל ר' יצחק נסים זצ"ל).
האפשר לומר כי כונת ן' שועיב לפסיקתא רבתי שרמזו פה לעיל? הוא הכיר המדרש הזה? עשה בו שימוש? וכמו כן לגבי הרקנטי, על סמך מה כתב בפשיטות שהעקידה היתה ביו"כ (הדברים בו עצמאיים או הועתקו ממקור אחר? מישהו כתב מחקר רציני על מקורותיו של הרקנטי?).
דברי הרב מטה יהודה והרב מחב"ר דלעיל נרמזו בספר יפה ללב. והרואה יראה מה שיש להעיר ע"ד.
בשעתו אמרו לי שיש לעיין בספר מגדים חדשים עה"ת בספר בראשית, אך אין הספר מצוי אצלי. אודה מאד למי שיוכל להציץ ושמא לסרוק השייך לכאן. לא אופתע כלל אם לקח מלא חפניו מספר אבות הראש בלא להזכיר כלל, או שהסתפק בסוף בציון סתמי ואקראי כאחד מיני רבים: "עיין אבות הראש". ואין כל חד'ש.
בענין החיד"א ויחסו להגר"א - הרבה יש להעיר, ולא נגעו כאן בכמה נקודות מהותיות בעניני החיד"א, שלענ"ד הדלה הן משמעותיות בהבנת הדברים, וגם יש להעיר על כמה דברים שנכתבו שלא בדקדוק כאן ובאשכול סמוך בענין זה. ולוואי זכינו להיות עפר כפות רגליהם, זכותם תגן עלינו.
תודה רבה למשיבים וקיץ בריא

כהמשך להנ"ל.
יש להעיר על דברי שני הכותבים בהצופה לחכמת ישראל שלא נרגשו מהדעה בשמות רבה פרשה טו, שהעקידה היתה בחודש ניסן!
מישהו כתב על היחס ומידת השימוש של ר"ד אבודרהם בספר המנהגות? יש מהדורה שלימה טובה ואמינה של אבודרהם?
תודה למשיבים