פורום אוצר החכמה

זכור אזכור ותשוח עלי נפשי את מורינו ר' אריה פינקל זצוק"ל בעמדו לפני בוראו כשליח ציבור בימים הנוראים על הדקדוק המיוחד בפסקאות ובהטעמות והכל בצורה שובת לב ובחיתוך דיבור מיוחד. עקבתי אחריו משך שנים מנקודת מבטי כבעל קריאה. ויהי לפלא. והנוסח היה מחורז להפליא עם הדקדוק הלשוני .דבר שהוא לפלא במחוזותינו.

אולי יואילו מנהלי אתרת קדישא הדין לפתוח פורום לבעלי התפילה אשר כאן, השוואת נוסחאות, החלפת הקלטות וכדו' לרווחת עם ישראל החפץ בשיפור חזניו? (ולמעירים ומאירים למיניהם..)
או שמא אין כאן מהם ומהמונם..

צבי וחמיד כתב:אולי יואילו מנהלי אתרת קדישא הדין לפתוח פורום לבעלי התפילה אשר כאן, השוואת נוסחאות, החלפת הקלטות וכדו' לרווחת עם ישראל החפץ בשיפור חזניו? (ולמעירים ומאירים למיניהם..)
או שמא אין כאן מהם ומהמונם..

בין אם ייפתח אשכול שכזה ובין אם לאו יש לי שאלה הלכתית הנוגעת להרבה שצי"ם
כי הנה בשעת התפילה צריך לעמוד ואסור לסמוך עצמו וכמו כן הש"ץ בשעת אמירת נוסח התפילה
ובדרך כלל מעייף מאד לעמוד שעה ארוכה ויש מקומות שנהגו לשים כסא לש"ץ בעת שהקהל מנגנים היום הרת וכדו'
ויש לדון ולשאול בעלי הוראה האם מותר להיסמך על העמוד בשעת אמירת הפיוטים, או דילמא זה נעשה חלק מתפילת הש"ץ

יהודי טבעי כתב:בין אם ייפתח אשכול שכזה ובין אם לאו יש לי שאלה הלכתית הנוגעת להרבה שצי"ם
כי הנה בשעת התפילה צריך לעמוד ואסור לסמוך עצמו וכמו כן הש"ץ בשעת אמירת נוסח התפילה
ובדרך כלל מעייף מאד לעמוד שעה ארוכה ויש מקומות שנהגו לשים כסא לש"ץ בעת שהקהל מנגנים היום הרת וכדו'
ויש לדון ולשאול בעלי הוראה האם מותר להיסמך על העמוד בשעת אמירת הפיוטים, או דילמא זה נעשה חלק מתפילת הש"ץ

ראה במ"א ר"ס תקצא ובבה"ל ר"ס קכד ובפמ"ג שם ושם (ושאר אחרונים).

מה שנכון נכון כתב:

יהודי טבעי כתב:בין אם ייפתח אשכול שכזה ובין אם לאו יש לי שאלה הלכתית הנוגעת להרבה שצי"ם
כי הנה בשעת התפילה צריך לעמוד ואסור לסמוך עצמו וכמו כן הש"ץ בשעת אמירת נוסח התפילה
ובדרך כלל מעייף מאד לעמוד שעה ארוכה ויש מקומות שנהגו לשים כסא לש"ץ בעת שהקהל מנגנים היום הרת וכדו'
ויש לדון ולשאול בעלי הוראה האם מותר להיסמך על העמוד בשעת אמירת הפיוטים, או דילמא זה נעשה חלק מתפילת הש"ץ

ראה במ"א ר"ס תקצא ובבה"ל ר"ס קכד ובפמ"ג שם ושם (ושאר אחרונים).

איך שהביאור הלכה מביא את המג"א משמע שהפיוטים נעשים חלק מתפילת הש"ץ, האם לזה התכוון בעל "מה שנכון נכון"

אבל מנהג רבים (השומעים) לעמוד בחזרת הש"ץ ולישב בפיוטים. כן היה נוהג גם הגריש"א.

העתקתי מ"המכלול":

וכל מאמינים

בפיוט 'וכל מאמינים' גרם אותו תהליך לשינוי המשמעות. סדרו המקורי של הפיוט בנוי על הכרזה של החזן באחד משבחי הבורא, ולעומתו באה תשובת הקהל:

הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט : וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה
הבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת : וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת
הַגּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת : וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא גּאֵל חָזָק
הַדָּן יְחִידִי לְבָאֵי עוֹלָם : וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא דַּיָּן אֱמֶת

ההכרזה היא 'האוחז בידו מידת משפט' והתשובה – אכן, הכל מאמינים כי הוא א- ל אמונה ואין עול, שאינו עושה משפט שקר. ושוב הכרזה: הוא בוחן ובודק גנזי נסתרות – והתשובה: אכן, הכל מאמינים שהוא בוחן כליות. וכן הלאה. אפשר לראות זאת גם מסדר הא"ב שהפיוט מיוסד עליו: אוחז ביד - א-ל אמונה; בוחן ובודק - בוחן כליות; גואל ממות - גואל חזק; ודאי שמו - ואין בלתו. וכן כל השורות.

אבל הציבור נוהג כיום לומר 'האוחז ביד מדת משפט' בלחש, ואחר כך מתחיל בקול 'וכל מאמינים שהוא אל אמונה – הבוחן ובודק גנזי נסתרות', כאילו 'וכל מאמינים' הוא תחילת הפיוט. אפילו שמו של הפיוט נשתבש כתוצאה מכך, הוא נקרא 'וכל מאמינים', בעוד ששמו האמיתי הוא 'האוחז ביד' כפי שהוא נקרא בספרי המנהגים האשכנזיים.

המדפיסים, שיודעים את הבעיה, מדפיסים את הפיוט באופן שיוצא ידי חובת שתי הדעות: הם אמנם מתחילים ב'האוחז ביד מידת משפט', אבל כל צלע מודפסת בשורה בפני עצמה, כך שאפשר לקרוא איך שרוצים. אמנם במחזורים העתיקים, הן כתובי יד והן מודפסים, מופיעות שתי הצלעות בשורה אחת, כמו שהעתקנו. וכך רואים את מבנהו המקורי של הפיוט. [כמו כן, הכותרת של הפיוט היא 'האוחז' באותיות גדולות, ולא כמו היום שאין לו כותרת, משום שהורגלו לקרותו 'וכל מאמינים' מחמת שיבוש זה].

הסיבה לשיבוש הזה היא בדיוק אותה סיבה שתיארנו לעיל: ברבות הימים חשק הקהל לומר גם את קטעי החזן, ולאחר שאמרו "וכל מאמינים שהוא אל אמונה" מיהרו ואמרו [מן הסתם בלחש] "הבוחן ובודק גנזי נסתרות", ושוב חיכו שיאמר החזן את הקטע הזה ויענו לו "וכל מאמינים שהוא בוחן כליות". במשך הזמן השתכח לגמרי המצב המקורי, והקהל התחיל לומר בקול רם בחדא מחתא "וכל מאמינים שהוא בוחן כליות הגואל ממות ופודה משחת", אין לזה כמובן שום קשר ושום פשר.

העובדה שפיוט 'וכל מאמינים' נשתבש והשורות הוחלפו, גרמה לכך שבדורות אחרונים התחילו להופיע פירושים המנסים לבאר את הפיוט לפי 'הסדר החדש'. ובמחזור 'שער אפרים' המבואר (הוצאת בלום תשמ"ח, עמ' שנו) פורש כל הפיוט לפי סדר זה! (יעויין במכתבו של ר' יעקב שטרנפלד לקובץ 'בית אהרן וישראל' גיליון קט, עמ' קלד).



נביא כמה דוגמאות מפירושים המופיעים בספרי אחרונים:

...ומתפרש בזה קשר החרוז שאומרים 'וכל מאמינים שהוא דיין אמת ההגוי באהיה אשר אהיה'... והוא גם כן מה שנאמר אחר זה 'וכל מאמינים שהוא היה הוה ויהיה' - שזהו חותמו אמת שקיים לעולם ראש תוך סוף, 'הודאי שמו' (הוא אמת הוא ודאי) 'כן תהלתו' שכן 'תהלה' גימטריה (עם הכולל) מנין אמת (שם עולם, להרב ישראל יהושע הרצברג, עמ' ח).

...הנה בפייט מר"ה וי"כ 'וכל מאמינים שהוא עונה לחש הפותח שער לדופקי בתשובה' פירשו המפרשים שע"י שהוא עונה לחש יכול כל אדם להודות ולשוב ואין חבירו שעומד אצלו יודע מעוונותיו, ובזה הוא פותח שער לדופקי בתשובה (שפתי חכמים למסכת ברכות דף כד: הרב אברהם הרצל)

...והנה, אם נראה אחר כך טעות בדיני נפשות או בדיני ממונות ואי אפשר למיהדר, הכל מאמינים שהוא א- ל אמונה ולא היה עוול, רק העיקר לפי שהוא הבוחן ובודק גנזי נסתרות ('ישמח משה', פרשת מצורע, ברוקלין תשכ"ב, דף טז: יעויין שם בארוכה).

'וכל מאמינים שהוא זוכר הברית החותך חיים לכל חי'. ולכאורה מהו השייכות זה לזה? אך עניין זוכר הברית הוא ברית אבות... ('שמן למאור', הרב שמריהו שניאורסון, ח"ב עמ' קח).

...ועל ידי זה נוכל להבין תפילת 'וכל מאמינים' שנוסדה על פי א"ב כפול, ונראה כאלו חיפש המחבר ומצא המון מלים ע"פ א"ב, וצירף אותם זה לזה בלי שום המשך או חיבור טבעי זה לזה. ואם היה מהפך הסדר, וכתב, למשל, 'וכל מאמינים שהוא גואל ממות ופודה משחת הבוחן ובודק גנזי נסתרות', לא היה שום נפקותא בכוונת התפילה. אבל באמת טעות גמור הוא לחשוב כן. המחבר רצה להוכיח ולהראות בעליל מדוע אנו מאמינים שהקב"ה יכול לעשות דברים נגד הטבע, ומביא ראיה לזה ממה שעשה ה' בעבר. כלומר, שכן כבר הראה בימי קדם שיכול לעשות דברים המתנגדים אל הטבע. לדוגמה: 'וכל מאמינים שהוא בוחן כליות'; מדוע מאמינים כזאת? - 'הגואל ממות ופודה משחת'. רוצה לומר שכן הראה בימי קדם, בתחיית הילדים על ידי אליהו ואלישע, שיש בידו היכולת לגאול ממוות ולפדות משחת, שהוא בוודאי דבר למעלה מן הטבע. ולכן אפשר גם כן שהוא 'בוחן כליות'. וכן: 'וכל מאמינים שהוא מלך עולם'; מדוע מאמינים כזאת? 'הנוהג בחסדו כל דור'. כלומר, לפי שאנו יודעים שעל פי טבע הדברים לא היה אפשר לבני אדם להתקיים בעולם כזה שהגדול בולע את הקטן ואיש זרוע לו הארץ, ואין החזק דואג כלל לחלש, ומ"מ עולם כמנהגו נוהג, וכל אחר משיג את חלקו ואפילו אלמנות ויתומים וזקנים וחלשים אינם גוועים ברעב בראש כל חוצות. וזהו משום שה' 'נוהג בחסדו כל דור'. ומזה יש לנו הוכחה אמתית 'שהוא מלך עולם'" ('אוצר הדרוש וההטפה' להרב שלום רבינוביץ, עמ' 43).

הקדמונים לעומת זאת ידעו כמובן את הפירוש הנכון, ולכן אנו יכולים למצוא בפירושי סידור התפילה ל'הרוקח' (מהדורת הרשלר עמ' תרכ) "...לשון היה הווה ויהיה, והוא המבואר ב'אהיה אשר אהיה'... זהו שיסד הפייט ההגוי באהיה אשר אהיה וכל מאמינים שהוא היה הווה ויהיה".

עזרו נא לי בכמה שאילות פשוטות ב"הלכות" פיוטים.

1. מי המחבר של היום הרת עולם ?
2. מי המחבר של היה עם פיפיות ?
3. האם "נשימה אחת" המוזכר על פיוט האוחז וכו' הכוונה כפשוטו ?

שבטיישראל כתב:

משולש כתב:מהרי"ל לא התכוין שהפיוט מתחיל ב"המלך המשפט" אלא רק שלא יפריד ביניהם (כנראה כדי שלא ישמע שתי רשויות, אחד המלך המשפט ואחד אוחז מידת משפט).

סברתך זו "כדי שלא ישמע כשתי רשויות" אינו נכונה, ואינו עולה בקנה אחד אם מנהגו של מהרי"ל להפוך את 'סדר הפסוקים' בתפילת המוספין שאומרים הפיוט 'האוחז ביד' בכדי לומר 'וצדקנו במשפט המלך המשפט-האוחז ביד מידת משפט' בנשימה אחת, שהרי לפי הסדר המקורי טרום המהרי"ל אומרים 'ובכן יתקדש' באחרונה ואחריו הפיוט 'האוחז ביד', ואם המהרי"ל חשש לשתי רשויות למה ליה לשנות את הסדר, והרי עדיף להשאיר הסדר המקורי על כנו שבזה ליתא לחשש 'הבדוי' של 'שתי רשויות'.
ועל כרחך שלמהרי"ל היה כוונה אחרת בענין.

כאן המקום לציין את מה שהתחדש לי, שגם כאן, כמו בכל "מנהגי מהרי"ל" אין מדובר בהנהגות שחידש מהרי"ל אלא בהחזרת המנהג הישן על כנו, (ראה לדוגמא בהקדמת הרבש"ה למנהגי וורמיישא כמה דוגמאות שמובא "הנהיג מהרי"ל" בשעה שברור לנו שכן היה המנהג עוד הרבה לפניו, והכוונה שהחזיר המנהג ולא שהמציא אותו).

כי מישהו שלח לי היום (לא בדקתי את העניין בפנים כי עדיין לא היה לי זמן, אעשה את זה בלי נדר בהמשך אם לא יהיה מישהו אחר שיבדוק לי). שבמחזור וורמיישא (לב) ובמחזור נירנברג ששניהם היו הרבה לפני מהרי"ל מובא סדר הפסוקים ש"היה מהרי"ל מסדר".

.

בן מיכאל כתב:

שבטיישראל כתב:

משולש כתב:מה המקור בכלל שאומרים בליל ר"ה ויו"כ "לדוד מזמור" חזן וקהל פסוק בפסוק? בהרבה ישיבות אומרים את זה בהתעוררות כמעט כמו ונתנה תוקף...

המקור לאמירת לדוד מזמור הוא בכתבי האריז"ל ושם כתוב כבר ענין אמירתו בכוונה גדולה.
האמירה פסוק בפסוק תלוי לפי המנהג.

מקורו בסדר רב עמרם.

!?
לפו"ר לא מצאתי שם.

יוצא פוניבז' כתב:

בן מיכאל כתב:

שבטיישראל כתב:

משולש כתב:מה המקור בכלל שאומרים בליל ר"ה ויו"כ "לדוד מזמור" חזן וקהל פסוק בפסוק? בהרבה ישיבות אומרים את זה בהתעוררות כמעט כמו ונתנה תוקף...

המקור לאמירת לדוד מזמור הוא בכתבי האריז"ל ושם כתוב כבר ענין אמירתו בכוונה גדולה.
האמירה פסוק בפסוק תלוי לפי המנהג.

מקורו בסדר רב עמרם.

!?
לפו"ר לא מצאתי שם.

גם אני לא מוצא, אולי החלפתי עם מנהג אחר לימים הנוראים.

מדוע העיצוב כ"כ לא מוצלח?

חידוש בעיני שהדפיס לר"ה שחל בשבת פיוט שנמצא בגניזה הקהירית ע"י פליישר.
זאת אומרת שזה מחזור מעניין ומקורי, ואל יחשוב הקורא כי זהו מחזור אוסטרייך קלאסי.
רעיון חביב ביותר.