פורום אוצר החכמה

תולעת ספרים07 כתב:א: השדי חמד - הרד"ל - האבני נזר - ועוד וכפי שעיניך תיחזינה מישרים לא ידעו מהם סחים והרי הם כותבים טעם מדוע חייבים לכסות ע"ש.

תולעת ספרים07 כתב:ב: המחבר עצמו מביא ראיה ממיקומו של הקטע ובסוף המאמר לא תירץ כלום ועדיין קשיא שהיה לו להביא דין זה בטרם יביא דיני שח בין התקיעות.

תולעת ספרים07 כתב:ג: מנין לך כדבר פשוט שאימון אינו נחשב להפסק ומדוע לא עלה על דל שפתיו של פוסק כל שהוא לכתוב חידוש גדול כזה להדיא שמותר להתאמן בין הברכה לתקיעה.

תולעת ספרים07 כתב:ד: ראה בסימן תקצ"ב סעיף ד' ובמ"ב שם ותווכח לנכון שאימון נחשב להפסק.

תולעת ספרים07 כתב:ו: באתי רק להדגיש את הבעיתיות שבאמת המאמר אינו לפני וכל מה שקראתי זה ממה שהעלו כאן - ומלמעלה הדברים נראים כאילו הכל מתחלק לו לבעל מחבר המאמר ואין כל בעיה עם גירסה ג' עד שהוא כביכול הופך את כולם למטומטמים שטעו בין השלה וכדו' כאשר נכדו של בעל השל"ה כותב בעניין בשו"ת שלו. - והרב המחבר השו"ת היה מגדולי הפוסקים בהונגריה מלפני השואה.

תולעת ספרים07 כתב:ז: כל המשנה ידו על התחתונה - ועל ידי מחקרים של כתבי יד לא נבוא לשנות מנהגים בכלל ישראל מה גם שלא גרע ממנהג נשים שכתב הרשב"א בשו"ת שלו סימן ט' שאין לשנותו במידה ואין זה נוגד את ההלכה.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:

תולעת ספרים07 כתב:

תולעת ספרים07 כתב:ז: כל המשנה ידו על התחתונה - ועל ידי מחקרים של כתבי יד לא נבוא לשנות מנהגים בכלל ישראל מה גם שלא גרע ממנהג נשים שכתב הרשב"א בשו"ת שלו סימן ט' שאין לשנותו במידה ואין זה נוגד את ההלכה.

עי' בראש המאמר שהדבר בהחלט נוגד את ההלכה.

תולעת ספרים07 כתב:עצתי לך להביא בפעם הבא גם את ההערות וכל הנידון מסביב במידה ואינך/והינך מעוניין לשמוע דעה נוספת בעניין.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:מאוסה היא התגובה הרפלקסיבית העולה כל פעם שמישהו מפנה למאמר כלשהו: הב הב!

חכם באשי כתב:

ר' גרונם יקום פורקן כתב:מאוסה היא התגובה הרפלקסיבית העולה כל פעם שמישהו מפנה למאמר כלשהו: הב הב!

חלק מהעמידה על משמר מנהג ישראל, הוא הטורח במלאכת הברירה, בין מנהג שמקורו מקודש למנהג מחוסר בסיס. יש מקום להבחין בין מנהג ששורשו מקמאי דקמאי, מראשית ההתיישבות היהודית בקהילות העתיקות באירופה ושורשיו נעוצים ביסודות איתנים, לבין מנהג שנוצר במשך הדורות, טלאי על גבי טלאי ואין מקורו מבורר.

תולעת ספרים07 כתב:

חכם באשי כתב:

ר' גרונם יקום פורקן כתב:מאוסה היא התגובה הרפלקסיבית העולה כל פעם שמישהו מפנה למאמר כלשהו: הב הב!

ברוך הנמצא ידידי חכם באשי
אמור לי כאחד המתמצא בדיני היסטוריה האם הרד"ל [רבי דוד לוריא] ז"ל - היה אמור לדעת איך עשה הגאון מוילנא ז"ל בבית כנסת שלו בנוגע לכיסוי השופר.
החכימיני ואשמח.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:

תולעת ספרים07 כתב:משום מה בחר בעל המאמר להתעלם מן המט"א תקפ"ה ס"ג שאכן הביא את המנהג שמברכים כשהוא מכוסה במפה על השולחן - וכבר כתבו האחרונים שהמ"ב לא הביאו מטעם שצריך לאחוז בידו הדבר כשמברכים עליו. - ובאלף המגן הביא מסדור יעב"ץ לאוחזו בידו בשעת הברכה ומכוסה. ועוד הרבה.
ולסיום גם אוסיף לחזות בקובץ שהעליתי מתוך שו"ת קנין תורה לרבי אברהם דוד הורביץ ז"ל שכתב לדון מדוע צריך לכסות את השופר וכל הוספה למותר.

כל המקורות הללו נשנו ובאו במאמר, ותמוהה הביקורת הנחפזת קודם הקריאה. בטוחני שקריאה רגועה תתרץ כמה קושיות.
ולבסוף, אשתוקק לדעת מי הם האחרונים שכתבו כן בדעת המשנ"ב.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:מה פשר האובססיה הזו לחפש מקורות מן הגורן ומן היקב לענין כיסוי השופר במקום להציץ במאמר המסודר ולראות שכל המקורות הללו הובאו בו דבר דבור על אופניו?

תולעת ספרים07 כתב:א: השדי חמד - הרד"ל - האבני נזר - ועוד וכפי שעיניך תיחזינה מישרים לא ידעו מהם סחים והרי הם כותבים טעם מדוע חייבים לכסות ע"ש.

ב: המחבר עצמו מביא ראיה ממיקומו של הקטע ובסוף המאמר לא תירץ כלום ועדיין קשיא שהיה לו להביא דין זה בטרם יביא דיני שח בין התקיעות.

ג: מנין לך כדבר פשוט שאימון אינו נחשב להפסק ומדוע לא עלה על דל שפתיו של פוסק כל שהוא לכתוב חידוש גדול כזה להדיא שמותר להתאמן בין הברכה לתקיעה.

ד: ראה בסימן תקצ"ב סעיף ד' ובמ"ב שם ותווכח לנכון שאימון נחשב להפסק.

ה: ואם אין המדובר באימון אין כל צורך לומר שמותר הדבר ומדוע צריך לנסות ולא יתחיל תיכף לתקוע - ומה יפסיד בכך שהרי לא עלה על לב איש מעולם שתקיעה שאינה כהוגן נחשב להפסק.

ו: באתי רק להדגיש את הבעיתיות שבאמר המאמר אינו לפני וכל מה שקראתי זה ממה שהעלו כאן - ומלמעלה הדברים נראים כאילו הכל מתחלק לו לבעל מחבר המאמר ואין כל בעיה עם גירסה ג' עד שהוא כביכול הופך את כולם למטומטמים שטעו בין השלה וכדו' כאשר נכדו של בעל השל"ה כותב בעניין בשו"ת שלו. - והרב המחבר השו"ת היה מגדולי הפוסקים בהונגריה מלפני השואה.

ז: כל המשנה ידו על התחתונה - ועל ידי מחקרים של כתבי יד לא נבוא לשנות מנהגים בכלל ישראל מה גם שלא גרע ממנהג נשים שכתב הרשב"א בשו"ת שלו סימן ט' שאין לשנותו במידה ואין זה נוגד את ההלכה.

תולעת ספרים07 כתב:עצתי לך להביא בפעם הבא גם את ההערות וכל הנידון מסביב במידה ואינך/והינך מעוניין לשמוע דעה נוספת בעניין.

מוגש לפניכם בזה מאמר יסודי ומקיף שזכיתי לפרסם בזו השנה בשנתון המהולל 'ירושתנו' ספר חמישי, תשע"א, היוצא לאור ע"י מכון מורשת אשכנז (נדפס לקראת חג הפסח השנה). המאמר עוסק בבירור מנהג הנפוץ בימינו בכל תפוצות ישראל כמעט ללא יוצא מן הכלל, והוא מנהג כיסוי השופר בשעת הברכות שלפני התקיעה, על כל צדדיו. רבות התעמקתי כדי לברר את יסודות המנהג, השתלשלותו ונספחיו. ולשם כך עברתי על כחמש מאות ספרים, הן בדפוס והן בכת"י: ספרי הלכה, מנהג, מחזורים וכדומה. המאמר מנסה להתחקות אחר שורשיו הראשונים, ומעלה מסקנה מביכה. לאחר מכן הוא דן בטעמיו השונים של המנהג שנאמרו ונשמעו במהלך הדורות. רבות עמלתי כדי להוציא דבר מושלם מתחת ידי ולקבץ כמה שידי מגעת את כל מה שנמצא בנושא עלום זה.
ובאשר מסקנת המאמר היא מחודשת מאוד, וידענא גם ידענא, שקשה לקבל מסקנה שכזו, ובפרט בנוגע למנהג הנהוג באחד מרגעי ההתעלות היותר משמעותיים בשנה, ובמיוחד כשהוא נוגע למצות תקיעת שופר שמהפך מדת דין למדת רחמים, לפיכך אני שוטח את בקשתי המפורשת בפני הקוראים, שיועילו נא להנאות אותי בתגובתם ובהתרשמותם. כבר לאחר פרסום המאמר ב'ירושתנו' קיבלתי תגובות רבות ומגוונות, אבל אחת מהן לא הפריכה את מסקנתי.
אם קהל הקוראים ייענה לבקשתי ויגיב, זה בכה וזה בכה, על הדברים, ויתאספו הערות שונות שיש בהן טעם, אערוך אי"ה בשבוע הבא גליון של תוספות לענין זה, עם כמה היבטים חדשים שעלו אחרי כתיבת המאמר הנ"ל, ואצרף לו כמובן תגובות רבות שנשמעו בעקבות מסקנת המאמר המחודשת, תגובות המתייחסות לשאלה האם ניתן לסמוך על הממצאים הלכה למעשה, וכיצד צריכה להיות ההתייחסות לענין זה וכו', או האם מותר להעלות מסקנה כגון זו בפרהסיה וכו'. אשמח לכל תגובה, מן המיימינים ומן המשמאילים, שכבר אמרו חכמינו, קבל את האמת ממי שאמרה.

הזעצער כתב:ושאלה על העניין, הרי הרמ"א מביא הרבה ממנהגי רבי אייזיק מטירנא, ולמה כאן לא מצא לנכון לצטטו? (ולפי חשבון השנים, ראה הרמ"א את המהדורה הראשונה, אותה לא מצא הכותב .)

חכם באשי כתב:אולי תעלה את המאמר לכאן, לזכות את אלו שלא זכו לרכוש את הכרך?

החזן כתב:

חכם באשי כתב:אולי תעלה את המאמר לכאן, לזכות את אלו שלא זכו לרכוש את הכרך?

לצערי גם אני נמנה בין אלו שלא "זכו" לרכוש את הכרך, ואיככה אעלה?
יבואו בעלי הזכויות ויזכו את הרבים (שמעתי שכותב המאמר משוטט כאן לפעמים).

איש_ספר כתב:קבלתי מחבר, מכתב של רי"ח טוב מפראג אופלטקה, מתוך הדברים מבואר שהוא כתב בחבצלת מאמר על ענין זה ושם העלה את ההשערה של לנסות תחת לכסות, והגיבו אחרים לסתור דבריו, ובמכתב זה הוא משיב להם. ואיני יודע אם גם המכתב פורסם בחבצלת
שימו לב לסוף היפה: ונזכה לשופרו של משיח ואז נראה אם יכסה או ינסה...

ריח טוב.jpg

מה שנכון נכון כתב:ובלא"ה דעת האו"ז דשרי כמובא בד"מ סימן תקפח, ואפשר שכן ס"ל להגהות מנהגים.

מה שנכון נכון כתב:לצורך תקיעה של מצוה שרי. ראה במ"ב תקצו,ד מהמ"א.

חוצפא יסגא כתב:לכאורה יש לדמות טעות זו של "לכסות/לנסות" לטעות הדפוס שהצמיחה את מנהג ההימנעות מאכילת חלב ודגים יחדיו. גם שם מדובר בטעות הדפוס, ויש פורשין ויש דורשין.