פורום אוצר החכמה

מן הדרום כתב:שני דברים בענין מניעת קטרוג השטן

אור עולם כתב:

ש. ספראי כתב:
וישנו הנידון הנודע על תקיעת שופר בירושתו"ב בין החומות. אולי יעלו הדברים שנידונו בהרחבה

האריכו בזה הרבה, ובספר "אדרת שמואל" על הגר"ש סלנט מביא קבלה מהגר"א דבשל כך לא עלה לא"י, וצ"ע מדבריו הידועים ד"לא נתנה לי רשות משמים לגלות"

מוטוש כתב:

אור עולם כתב:

ש. ספראי כתב:
וישנו הנידון הנודע על תקיעת שופר בירושתו"ב בין החומות. אולי יעלו הדברים שנידונו בהרחבה

האריכו בזה הרבה, ובספר "אדרת שמואל" על הגר"ש סלנט מביא קבלה מהגר"א דבשל כך לא עלה לא"י, וצ"ע מדבריו הידועים ד"לא נתנה לי רשות משמים לגלות"

ואגב.
מסופר שהוא הגיע להאזין (מאחורי כותל בית הכנסת.) לתקיעת שופר בשבת!
שתקע ר' עקיבה יוסף שלזינגר...

אור עולם כתב:

מוטוש כתב:

אור עולם כתב:

ש. ספראי כתב:
וישנו הנידון הנודע על תקיעת שופר בירושתו"ב בין החומות. אולי יעלו הדברים שנידונו בהרחבה

האריכו בזה הרבה, ובספר "אדרת שמואל" על הגר"ש סלנט מביא קבלה מהגר"א דבשל כך לא עלה לא"י, וצ"ע מדבריו הידועים ד"לא נתנה לי רשות משמים לגלות"

ואגב.
מסופר שהוא הגיע להאזין (מאחורי כותל בית הכנסת.) לתקיעת שופר בשבת!
שתקע ר' עקיבה יוסף שלזינגר...

גם בזה עיי"ש

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

דרופתקי דאורייתא כתב:זכרון תרועה / יום זכרון תרועה

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

דרופתקי דאורייתא כתב:

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

נחומצ'ה כתב:הספרדים אומרים.

לא רק ספרדים אלא מנהג ספרד. רבים מקהילות החסידים אומרים. [זה מובא כמעט בכל המחזורים נוסח ספרד].
אך בליל הסדר שחל בשבת, נמנעים מלומר משום שזה ליל שימורים.

נחומצ'ה כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

הספרדים אומרים.

לא רק ספרדים אלא מנהג ספרד. רבים מקהילות החסידים אומרים. [זה מובא כמעט בכל המחזורים נוסח ספרד].
אך בליל הסדר שחל בשבת, נמנעים מלומר משום שזה ליל שימורים.

אור עולם כתב:

נחומצ'ה כתב:

אור עולם כתב:

נחומצ'ה כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

הספרדים אומרים.

לא רק ספרדים אלא מנהג ספרד. רבים מקהילות החסידים אומרים. [זה מובא כמעט בכל המחזורים נוסח ספרד].
אך בליל הסדר שחל בשבת, נמנעים מלומר משום שזה ליל שימורים.

מה נוגע ליל שימורים לאמירת ויכולו בשמו"ע, בקידוש הם ג"כ לא אומרים מטעם זה?

ידידי. דובר כאן על אמירת ויכולו לאר התפילה המכונה 'מעין שבע'

ידידי,
א. מי מכנה "ויכולו" ע"ש ברכת "מעין שבע"?
ב. נא הראה לי היכן דובר ע"כ, כי לענ"ד "שמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת" כלשונו הזהב דלעיל של הרשב"ג הכוונה ל"שמונה עשרה"!
ג. ולטעמיך, אתה מכיר מנהג שלא לומר "ויכולו" ו"מעין שבע" לאחר התפילה בר"ה שחל בשבת?

עושה חדשות כתב:היכן יש מקור לכך שהביטול של תקיעת שופר בשבת הוא רק משום שעכ"פ יש שופר ביום השני של ר"ה?

שלא תאמר, הואיל ובקיאינן בקביעא דירחא - יום ראשון עיקר, ואין צריך לתקוע בשני; או אם תמצי לומר שצריך, הני מילי בשתקעו בראשון שהוא העיקר, אבל אחר שלא תקעו בראשון - מה מועיל תקיעת השני. קמ"ל - תוקעין בשני בלבד [ב'ליקוטי חבר בן חיים' הוסיף: "וי"ל, אם לא יתקעו רק בשני - יאמרו שני עיקר, ויעשו יוה"כ בי"א. קמ"ל דלא גזרו"].
ויותר נכון לומר, שרבינו כתב הדין לזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי', כמו שכתב דיני טומאה וטהרה ודיני הקרבנות אע"פ שאין נוהגין עכשיו. וזה עיקר.

עושה חדשות כתב:וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' תלו.

ועי' ג"כ שער הציון תקפא,לה.

עושה חדשות כתב:היכן יש מקור לכך שהביטול של תקיעת שופר בשבת הוא רק משום שעכ"פ יש שופר ביום השני של ר"ה?

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.