פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:שמעתי ממו"ח (הרב אברהם גד ונקרט) לפני כמה שנים, ואינני בטוח האם אני זוכר את הדברים בצורה מדויקת:
ניגוני הימים הנוראים יש בהם קדושה ויכולת לעורר את האדם לתשובה וכו'.
ואם מנגנים אותם בלי ההתעוררות הראויה - זה מעורר דינים על האדם: איך הוא משתמש בדבר יקר בלי לפעול בו את פעולתו?!

ואם מנגנים אותם עם ההתעוררות הראויה?

אמנם הביאו מכבר בחלקית מתוך הס' "מנהג ישראל תורה" בעניין, אך הספר כידוע אינו באוצר, וכן אולי כמה מהסימוכין וכו' הנוספים שמביא המחבר ו/או מקשר מדילי' -- ע"כ מובא בזה כל הענין מתוך הס' הנ"ל. שמא יהי' לתועלת למישהו או שיאירו העניין יותר.
והוא באות ז' כאן (וקצת בעמוד שלאח"ז)
והיום הוא שלושים יום קודם כו'..

אני מעולם לא שמעתי על קפידא זו בענין ניגוני הימים הנוראים בלתי היום. ואדרבה, ראיתי שנוהגים אחרת, וכגון לענין הנוסח של "והכהנים והעם וכו'".

ואגב יש לציין שבחב"ד יש מסורת לגבי הניגון המפורסם של 'ארבע בבות' לבעה"ת, שיש לשוררו רק בעתים המתאימים והמיוחדים - כמו בעת חופה, ברית, יו"ט וכיו"ב - ולא בסתם יום של חול (ואפילו לא בשבת 'רגילה').

דרומי כתב:אני מעולם לא שמעתי על קפידא זו בענין ניגוני הימים הנוראים בלתי היום. ואדרבה, ראיתי שנוהגים אחרת, וכגון לענין הנוסח של "והכהנים והעם וכו'".

ואגב יש לציין שבחב"ד יש מסורת לגבי הניגון המפורסם של 'ארבע בבות' לבעה"ת, שיש לשוררו רק בעתים המתאימים והמיוחדים - כמו בעת חופה, ברית, יו"ט וכיו"ב - ולא בסתם יום של חול (ואפילו לא בשבת 'רגילה').

אבל בחודשי אלול תשרי כן!

עתניאל בן קנז כתב:

הוגה ומעיין כתב: עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.

לא נכון!!!
(איני יודע מה קפידת חסיד פלוני או אלמוני. אבל מהאדמורי"ם לבית בעלזא אין שום קפידא בנידון...).

אני לא יודע אם זה קשור, אך ידוע על ניגוני ההקפות דשמח"ת שלא שרים בימות השנה כ"א בהכנסת ס"ת.

דרומי כתב:אני מעולם לא שמעתי על קפידא זו בענין ניגוני הימים הנוראים בלתי היום. ואדרבה, ראיתי שנוהגים אחרת, וכגון לענין הנוסח של "והכהנים והעם וכו'".

ואגב יש לציין שבחב"ד יש מסורת לגבי הניגון המפורסם של 'ארבע בבות' לבעה"ת, שיש לשוררו רק בעתים המתאימים והמיוחדים - כמו בעת חופה, ברית, יו"ט וכיו"ב - ולא בסתם יום של חול (ואפילו לא בשבת 'רגילה').

מענין לענין באותו ענין, ראה מה שמביאים בשם ר' משה בענין 'קפידות' בד' בבות.


הכותב (הרב ישראל דז'ייקובסון) לא הביא את כוונת ר' משה בזה, אמנם רואים מזה את דעתו, וגם את ענוותנותו הגדולה, לעומת אלו שישבו מסביב שלא ידעו להעריכו ואת דעתו.

עזריאל ברגר כתב:שמעתי ממו"ח (הרב אברהם גד ונקרט) לפני כמה שנים, ואינני בטוח האם אני זוכר את הדברים בצורה מדויקת:
ניגוני הימים הנוראים יש בהם קדושה ויכולת לעורר את האדם לתשובה וכו'.
ואם מנגנים אותם בלי ההתעוררות הראויה - זה מעורר דינים על האדם: איך הוא משתמש בדבר יקר בלי לפעול בו את פעולתו?!

מה מקור דברי מו"ח?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה מקור דברי מו"ח?

שאלתיו עתה, וענה לי:

לא זוכר ממי שמעתי

ספר באר יצחק (קאלוב) עמוד רפא

יש חסידויות שנוהגים לשיר בשבתות פרשת אמור ופרשת פנחס מניגוני ימים נוראים, קטעים מנוסח התפילה, כי "הקריאה מעוררת הזמן".

הוגה ומעיין כתב:שמועה שמעתי בילדותי, שמקובל מבית מדרשו של מהרי"ל אבי מנהגי אשכנז (או מישהו אחר מאזור ותקופה זו), שניגון ניגוני הימים הנוראים בימות השנה מעורר דינים.

משהו דומה לזה שזכור לי מהמהרי"ל הוא שאין לשיר בציבור "האדרת והאמונה" בשאר השנה, אבל זה לא על הניגון אלא על הפיוט, ולא על כל הפיוטים אלא על זה, ודווקא בציבור, ולכאורה זה לא קשור ללעורר דינים.

ישראליק כתב:ספר באר יצחק (קאלוב) עמוד רפא

ישנו באוצר?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ישנו באוצר?

כן

ישראליק כתב:כן

העליתי למע"כ

ישראליק כתב:

ישראליק כתב:כן

העליתי למע"כ

אוצר החכמה_באר יצחק - טויב, יצחק אייזיק בן יחזקאל (מקאלוב)_307_311.pdf

יישר כחך ר' ישראליק.

עיין פני מנחם פ' ראה עמ' פ"א ד"ה איתא
https://tablet.otzar.org/#/book/145243/ ... /0/end/0/c

דרומי כתב:אני מעולם לא שמעתי על קפידא זו בענין ניגוני הימים הנוראים בלתי היום. ואדרבה, ראיתי שנוהגים אחרת, וכגון לענין הנוסח של "והכהנים והעם וכו'".

ואגב יש לציין שבחב"ד יש מסורת לגבי הניגון המפורסם של 'ארבע בבות' לבעה"ת, שיש לשוררו רק בעתים המתאימים והמיוחדים - כמו בעת חופה, ברית, יו"ט וכיו"ב - ולא בסתם יום של חול (ואפילו לא בשבת 'רגילה').

לפני שנים הרבה אמר לי מתחבדנ"ק שאסור לשמוע ניגון זה ביום רגיל [עד כדי כך שאם היה משודר ברדיו או בקלטות שהיו אז היה רץ לכבות את הרדיו או להריץ את הקלטת].

שאלתי את ר' מיכל זילבר אם אכן הדבר אסור, והשיב לי שאין בכך איסור, אלא שאצלם נמנעים מכך כדי לשמור על כוחו המרגש של הניגון כניגון. והביא דוגמא לזה שאם ינגנו דרך שגרה ניגונים של ימים נוראים יאבדו ניגונים אלה את השפעתם, ולא יביאו לרגשות המתאימים לימים אלה.

מעניין
הרי חלק לא קטן מניגוני הימים הנוראים, עכ"פ אצל הליטאים - לקוחים מריקודי ואלס מוינה
כמה קדושים הם יכולים להיות?

יואל שילה כתב:מעניין
הרי חלק לא קטן מניגוני הימים הנוראים, עכ"פ אצל הליטאים - לקוחים מריקודי ואלס מוינה
כמה קדושים הם יכולים להיות?

שלד נוסח הנגינה של הימים הנוראים (המכונה 'סקארבאווע') הוא אשכנזי קדום, ואין לו כל קשר לריקודים בווינה או בעיר אחרת.
דברי מר מתייחסים כנראה להדבקות שונות שהדביקו חזנים בדורות האחרונים לקטעים אלו ואחרים בתפילה. אך לא זה הנדון ולא בזה המדובר.

יתכן, אינני בקי
תודה