פורום אוצר החכמה

מוטוש כתב:

עושה חדשות כתב:תודה! ז"ל "כי מיקלע יום ראשון בשבת אין שופר בטל לגמרי דתוקעין בשני".
(ויש גם במדרש רבה סו"פ אמור "ידחה במקדש שהן מכירין זמנו של חדש ואל ידחה בגבולין שאינן מכירין זמנו של חדש" ויל"פ).

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

ובני נ"י שאלני עמש"כ שיש ענין לומר ג"פ ויכולו, שזה אינו מתקיים בר"ה ושאר יו"ט החלים בשבת.

אפשר לחפש מאריך בתפילה,
ולומר איתו...

מוטוש כתב:

עושה חדשות כתב:תודה! ז"ל "כי מיקלע יום ראשון בשבת אין שופר בטל לגמרי דתוקעין בשני".
(ויש גם במדרש רבה סו"פ אמור "ידחה במקדש שהן מכירין זמנו של חדש ואל ידחה בגבולין שאינן מכירין זמנו של חדש" ויל"פ).

ש. ספראי כתב:שאלני בחור בישיבה הבוקר למה לא אומרים ויכולו בשמונה עשרה דליל ר"ה שחל בשבת.

ובני נ"י שאלני עמש"כ שיש ענין לומר ג"פ ויכולו, שזה אינו מתקיים בר"ה ושאר יו"ט החלים בשבת.

אפשר לחפש מאריך בתפילה,
ולומר איתו...

איש לוי כתב:

מן הדרום כתב:שני דברים בענין מניעת קטרוג השטן

ייש"כ על הדברים.
הוספתי על הענין כמה דברים, והשתמשתי בתחילת דבריך במצ"ב

מן הדרום כתב:ישנה שאלה שמפריעה לי מאוד
המשך חכמה שהוא פלא פלאים אומר שהכוח שלנו נובע מכך שאנו אומרים לרבש"ע ויתרנו על תקיעה רק לכבודך כדי ששני יהודים לא יחללו שבת
אבל ר' מאיר שמחה היה ענק גם בנסתר. הוא ודאי ידע שיש הסברים פנימיים כמו שכתוב בתורה לשמה ועוד
אז אם כך, איננו מוותרים על תק"ש רק בגלל חשש איסור אלא כי באמת ידוע לנו שיש סגולה ביום שמחליפה את השופר
אז כל החיזוק העצום ביראת שמים שנובע מהמשך חכמה , לכאורה "נפגם" לי
מקווה שהסברתי טוב מה שמפריע לי

צורב מתחיל כתב:

מן הדרום כתב:ישנה שאלה שמפריעה לי מאוד
המשך חכמה שהוא פלא פלאים אומר שהכוח שלנו נובע מכך שאנו אומרים לרבש"ע ויתרנו על תקיעה רק לכבודך כדי ששני יהודים לא יחללו שבת
אבל ר' מאיר שמחה היה ענק גם בנסתר. הוא ודאי ידע שיש הסברים פנימיים כמו שכתוב בתורה לשמה ועוד
אז אם כך, איננו מוותרים על תק"ש רק בגלל חשש איסור אלא כי באמת ידוע לנו שיש סגולה ביום שמחליפה את השופר
אז כל החיזוק העצום ביראת שמים שנובע מהמשך חכמה , לכאורה "נפגם" לי
מקווה שהסברתי טוב מה שמפריע לי

השאלה בעצם, איך מסתדר טעם הנגלה עם טעם הנסתר. אם בגמ' כתוב טעם של חשש חילול שבת, מבואר שלולי החשש הזה היו תוקעים. (ורש"י ותוס' דנו מה ההיכי תימצי המדויקת שיש חשש).
ואילו עפ"י קבלה זה בכלל טעם אחר.

ואם יש מציאות כזו (שאינני מבין אותה היטב!) שזה מסתדר, א"כ דבריו של המש"ח צודקים לגמרי.

מן הדרום כתב:ישנה שאלה שמפריעה לי מאוד
המשך חכמה שהוא פלא פלאים אומר שהכוח שלנו נובע מכך שאנו אומרים לרבש"ע ויתרנו על תקיעה רק לכבודך כדי ששני יהודים לא יחללו שבת
אבל ר' מאיר שמחה היה ענק גם בנסתר. הוא ודאי ידע שיש הסברים פנימיים כמו שכתוב בתורה לשמה ועוד
אז אם כך, איננו מוותרים על תק"ש רק בגלל חשש איסור אלא כי באמת ידוע לנו שיש סגולה ביום שמחליפה את השופר
אז כל החיזוק העצום ביראת שמים שנובע מהמשך חכמה , לכאורה "נפגם" לי
מקווה שהסברתי טוב מה שמפריע לי

צורב מתחיל כתב:השאלה בעצם, איך מסתדר טעם הנגלה עם טעם הנסתר. אם בגמ' כתוב טעם של חשש חילול שבת, מבואר שלולי החשש הזה היו תוקעים.
ואילו עפ"י קבלה זה בכלל טעם אחר.

מן הדרום כתב:ישנה שאלה שמפריעה לי מאוד
המשך חכמה שהוא פלא פלאים אומר שהכוח שלנו נובע מכך שאנו אומרים לרבש"ע ויתרנו על תקיעה רק לכבודך כדי ששני יהודים לא יחללו שבת
אבל ר' מאיר שמחה היה ענק גם בנסתר. הוא ודאי ידע שיש הסברים פנימיים כמו שכתוב בתורה לשמה ועוד
אז אם כך, איננו מוותרים על תק"ש רק בגלל חשש איסור אלא כי באמת ידוע לנו שיש סגולה ביום שמחליפה את השופר
אז כל החיזוק העצום ביראת שמים שנובע מהמשך חכמה , לכאורה "נפגם" לי
מקווה שהסברתי טוב מה שמפריע לי

אריק כתב:הירושלמי ראש השנה תחילת פרק רביעי, שואל, אם תקיעת שופר דוחה שבת מהתורה, אם כן תדחה גם בגבולין, ואם היא לא דוחה מהתורה, אז גם במקדש לא תידחה.
משמע, וכן כתבו המפרשים, שלפי הירושלמי יש איסור תורה בתקיעה בשבת.
מהו האיסור?

הרועה כתב:עי' משנת רבי גרשון מאת הר"ג לפידות, סי' כד.

אריק כתב:הירושלמי ראש השנה תחילת פרק רביעי, שואל, אם תקיעת שופר דוחה שבת מהתורה, אם כן תדחה גם בגבולין, ואם היא לא דוחה מהתורה, אז גם במקדש לא תידחה.
משמע, וכן כתבו המפרשים, שלפי הירושלמי יש איסור תורה בתקיעה בשבת.
מהו האיסור?

ושאלה נוספת, ר' שמעון בירושלמי, דורש שתקיעת שופר במקדש דוחה שבת, מכך שהתורה סמכה יום תרועה ל 'הקרבתם'. לכאורה הדרשה של ר' שמעון חזקה מדי, כי היה ניתן ללמוד ממנה שכל דין תקיעת שופר הוא רק במקדש. גם החול ולא רק בשבת.

סעדיה כתב:

אריק כתב:הירושלמי ראש השנה תחילת פרק רביעי, שואל, אם תקיעת שופר דוחה שבת מהתורה, אם כן תדחה גם בגבולין, ואם היא לא דוחה מהתורה, אז גם במקדש לא תידחה.
משמע, וכן כתבו המפרשים, שלפי הירושלמי יש איסור תורה בתקיעה בשבת.
מהו האיסור?

ושאלה נוספת, ר' שמעון בירושלמי, דורש שתקיעת שופר במקדש דוחה שבת, מכך שהתורה סמכה יום תרועה ל 'הקרבתם'. לכאורה הדרשה של ר' שמעון חזקה מדי, כי היה ניתן ללמוד ממנה שכל דין תקיעת שופר הוא רק במקדש. גם החול ולא רק בשבת.

עקביה כתב:של שבת.
כמו בכל מועד שחל בשבת.

ואמנם בשבת ר"ח אומרים ברכי נפשי, אבל כנראה משום שאין מזכירים ר"ח בר"ה, לא אומרים ברכי נפשי.

אליהו חיים כתב:

מן הדרום כתב:ישנה שאלה שמפריעה לי מאוד
המשך חכמה שהוא פלא פלאים אומר שהכוח שלנו נובע מכך שאנו אומרים לרבש"ע ויתרנו על תקיעה רק לכבודך כדי ששני יהודים לא יחללו שבת
אבל ר' מאיר שמחה היה ענק גם בנסתר. הוא ודאי ידע שיש הסברים פנימיים כמו שכתוב בתורה לשמה ועוד
אז אם כך, איננו מוותרים על תק"ש רק בגלל חשש איסור אלא כי באמת ידוע לנו שיש סגולה ביום שמחליפה את השופר
אז כל החיזוק העצום ביראת שמים שנובע מהמשך חכמה , לכאורה "נפגם" לי
מקווה שהסברתי טוב מה שמפריע לי

המעיין במשך חכמה יראה בעיקר ביאורו אור גדול ונפלא, שתוכן דבריו כך הם, שמהות קידוש שם שמים בעקידת יצחק לבטל כל מציאותו ושאיפותיו לרצונו יתברך, הוא גם שורש ענין תקיעת שופר וזכרון מעשה העקידה בביטול כל ענייני הצלחתינו ומגמתינו לעשיית רצונו, וכל זה נעשה בשבת קודש בקידוש שם שמים בהכרזת שמירת קדושת שבת לשמו ית' אף על חשבון ביטול כל ה'השפעות' והצלחות שהיינו עומדים לרכוש בתקיעת שופר, ולכן בשבת פועל עצם השמירת שבת שלא לתקוע את זכרון עקידת יצחק שעולה בכל שנה ע"י מעשה תרועה.
ונמצא שפורש לפנינו המשך חכמה אור פנימי גדול למתבונן בה לא כ'סגולה' לבד וגם לא רק משום שקיום הלכה מהל' שבת עולה לנו לזכות, אלא מהות עניינו הפנימי כמהות ענין הריצוי שבתק"ש.

לכן אחרי שידוע לנו גודל התועליות ממצות שופר, אשר אם יבוטל - אף באונס - הסכנה גדולה, ובכל זאת אמרו ישראל פן יבולע חלילה למצות שבת אשר מעיד על קדושת שמו יתברך, כי חידש עולמו מן האין הגמור, יהיה מה! יעבור עלינו מה, ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן, ולא יכנס זכרונינו לאבינו שבשמים לטובה, אך לא יבולע לשבת המעיד על קדושת שמו יתברך, פן יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ויתחלל שמו חלילה... ויתגדל ויתקדש שמיה רבא! ועוקדים כולם עבור קידוש שמו יתברך. וכיון שכן, הרי זה גופיה מה שאין אנו תוקעים בראש השנה שחל בשבת, זה גופא עקידה רוחנית מופלגת ומועיל לרצות אותנו, כמו שמרצה זכרון שופר:

אריק כתב:בשנה אחת שראש השנה חל בשבת, הרב ישראלי זצ"ל אמר שיעור והסביר מה יכול להיות איסור תורה בתקיעה, אך לצערי אינני זוכר.

אריק כתב:האם הראב"ד סובר כרמב"ם בדברי סופרים?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חידוש שאף אחד הביא את הווערטל על 'מעבור דרך וגבולים'. זה משום שכולם יודעים את זה כבר?

עושה חדשות כתב:

אריק כתב:מה יכול להיות איסור תורה בתקיעה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:וידוע מה שמבארים אחינו החסידים 'מעבור דרך וגבולים', הואיל ואסור להעביר חפץ מרשות לרשות, 'מעשות היום פעלים', שנאסרו כמה מצוות ביום הזה, ע"כ התיקון הוא 'לאכול ולשתות בהילולים, שבת היום להוי"ה'.