עמוד 1 מתוך 1

המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 8:49 pm
על ידי חכם באשי
דבר פלא מצאתי לחד מקמאי (לא. לא בעל 'ספר המשכיל'...):
"ושבת", <אותיות> 'ובשְׁתָ'. כלומר: אם אתה מבייש עצמך להתוודות ולבאר את חטאך לפני גדול בתורה, לחשוב <אולי: יחשוב> שכר הבושת לעתיד נגד התשובה שהוא עושה עכשיו. כי במקום הבושת שהוא מתבייש לפרסם חטאו ותשובה שהרב אומר לו לעשות, יזכה לשכר גדול, כמו שאמר הכתוב: "שלום שלום לרחוק" וכו'

היכן מצאנו שיש להתוודות לפני גדול בתורה?!
(ואיני רוצה לעלות השוואות וכו'. וד"ל)

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 9:39 pm
על ידי אוצר החכמה
המנהג היה שמי שחטא ביקש מהרב לעשות לו סדר תשובה ואפשר לראות תשובות על עניין זה בנוב"י למשל. ונראה שלזה כוונתו, שנצרך להתוודות כדי לקבל סדר תשובה ולא שההתוודות עצמה היא העניין, רק מעיר שכיון שמתבייש ע"י כן יהיה זה לו לכפרה.

ומפורסם הסיפור שמספרים באדמו"ר ר' נפתלי רופשיצער שבא אחד לבקש ממנו סדר תשובה והתבייש בדבר, וסיפר שחבירו שלח אותו לשאול על חטאו. ור' נפתלי שעמד על העניין אמר לו בסוף דבריו, שיגיד לחבירו שלא היה צריך לשלוח אותו, אלא היה יכול לבא בעצמו ולומר שחבירו שלח אותו.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 9:45 pm
על ידי חקר
עצם הענין של וידוי בפני חכם נזכר כבר בדברי קדמונים, ראה למשל בספר חסידים מק"נ אות לח עמ' 40 ועוד שם, וכמדומני שגם במעבר יבוק נזכר ענין זה [צריך לחפש], ואצ"ל שבמשנת מוהר"ן מברסלב יש אריכות על כך, יבואו החכמים וישלימו.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 9:48 pm
על ידי בינה נא זאת!
למעשה זה עדיין חידוש, שכן הוא נוגד את הכלל "אבל בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם גילם, אלא שב לפני האל ברוך הוא ופורט חטאיו לפניו ומתודה עליהם לפני רבים סתם וטובה היא לו שלא נתגלה עונו שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ה). ומקורו בבבלי ברכות לד ע"ב: "ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה".

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 9:51 pm
על ידי חקר
הנה הקטע מס' חסידים הנ"ל העונה על שאלתך:
חסידים.png
חסידים.png (28.32 KiB) נצפה 12556 פעמים

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 9:59 pm
על ידי חכם באשי
תודה רבה, חקר!
האם מצאנו את הדברים בראשונים שלא מחסידי אשכנז?

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 11:05 pm
על ידי אוצר החכמה
לענ"ד גם כאן עיקר העניין הוא סדר התשובה שנותן לו החכם ולא ההתוודות , רק ההתודות נצרכת לדעת מה יסדר לו, כמו שאומר בפירוש אלא טוב לו שיאמר לחכם צנוע שיאמר לו איזה תשובהינחנו וכולי וזה כל הנושא אם יכול להשען על בינתו בסדר התשובה או שצריך להתייעץ.. ואין לזה קשר לאומרים שהוידוי לפני אחרים הוא המעלה, וכמובא לעיל שאדרבה ראוי להסתיר, רק צורך התשובה מתירו.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 11:26 pm
על ידי צביב
אוצר החכמה כתב:המנהג היה שמי שחטא ביקש מהרב לעשות לו סדר תשובה ואפשר לראות תשובות על עניין זה בנוב"י למשל. ונראה שלזה כוונתו, שנצרך להתוודות כדי לקבל סדר תשובה ולא שההתוודות עצמה היא העניין, רק מעיר שכיון שמתבייש ע"י כן יהיה זה לו לכפרה.

ומפורסם הסיפור שמספרים באדמו"ר ר' נפתלי רופשיצער שבא אחד לבקש ממנו סדר תשובה והתבייש בדבר, וסיפר שחבירו שלח אותו לשאול על חטאו. ור' נפתלי שעמד על העניין אמר לו בסוף דבריו, שיגיד לחבירו שלא היה צריך לשלוח אותו, אלא היה יכול לבא בעצמו ולומר שחבירו שלח אותו.

בנועם אלימלך בצעטיל קטן כתב בפני רב או חבר

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 11:49 pm
על ידי בברכה המשולשת
כמדומני שבענין הוידוי לפני חכם, לא מצאנו מקור מפורש לפני ספר חסידים (כך זכור לי שאמר לי ת"ח שליט"א שבדק את הנושא לפני מספר שנים).

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 12, 2012 11:52 pm
על ידי איש_ספר
הרב מורגנשטרן המקובל האריך ע"כ באחד מספריו המרובים, כדי לצדק המנהג שנהגו בברסלב.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ו' יולי 13, 2012 2:18 am
על ידי צביב
גם בברסלב לא נהגו כן
אלא תקופה קצרה
ואז היה הסדר שנכנסו בער"ה עשרות אנשים זה אחר זה
וכל אחד נזכר מנעוריו כל מעשיו והכל היה כשעה

ואח"כ הפסיקה הנהגה זו

ונשאר רק שבשעת הוידוי זוכרים את כח הת"ח - כח התורה
שבזה יש תקוה ותיקון

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ו' יולי 13, 2012 4:36 am
על ידי אליהוא

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 2:52 pm
על ידי חכם באשי
בינה נא זאת! כתב:למעשה זה עדיין חידוש, שכן הוא נוגד את הכלל "אבל בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם גילם, אלא שב לפני האל ברוך הוא ופורט חטאיו לפניו ומתודה עליהם לפני רבים סתם וטובה היא לו שלא נתגלה עונו שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ה). ומקורו בבבלי ברכות לד ע"ב: "ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה".

אך הראב"ד בהשגותיו, על אתר, כותב:
וכן עבירות המפורסמות ומגולות אף על פי שאינן עם חבירו שכמו שנתפרסם החטא כך צריך לפרסם התשובה ויתבייש ברבים

אך שם מדובר רק בעבירות המפורסמות כבר, שאין שם את הבעייה של 'חציף עלי מאן דמפרש חטאיה'.

הקטע שהביא לעיל, חקר, מספר חסידים, מהדורת מק"נ, הוא מצוי גם במהדורה הרגילה, סי' כא.
והשווה גם לדברי בעל ה'רוקח', תלמידו של ריה"ח, ב'סדר התשובה', עמ' ה:
הרבה בני אדם שפשעו ואחר כך נתחרטו, ודואגים על חטאתם וברצון היו שבים, אלא שבושים וחפרים לבאר ולפרש חטאם לגדול מהם, והם אומרים, דחציף איניש דפריש חטאיה. על כן הרבה מונעים מלשוב.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 4:27 pm
על ידי חכם באשי
אבקש מחכמי הפורום, להקדיש דקה או שתיים, ולעיין בדברים הבאים (ועדיף לעיין קודם לכן גם בהודעה הקודמת).
חשוב לי לדעת האם יש בהם טעם.
תודה רבה!


במאמר מוסגר אעיר, שלכאורה, הרעיון ללכת לחכם ולהתוודות לפניו כדי לקבל סדר תשובה לא היה מוכר לחז"ל.
ראה ברכות לה ע"א:
תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה? ילך אצל חכם. ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! אלא אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה"

ואם בתורת התשובה של חז"ל היה קיים מושג הוידוי לפני חכם, מהי תמיהת התלמוד 'ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא'? הרי יש לו ללכת לחכם כדי שיתוודה לפניו והוא יורה לו את דרך התשובה.

ברם מעניין, שאע"פ שנוסח התלמוד שלפנינו מקויים בכל עדי הנוסח הידועים לי (אוקספורד, אופנהיים 23; פירנצה 9-7 II I; פריז 671 [אך שם נשמט 'ילך אצל חכם... אמר רבא', כנראה, בגלל טעות הדומות]; דפוס שונצינו רפ"ד; כולם נרשמו ב'מאגר עדי הנוסח'), הרי שר' אברהם בר' יצחק מנרבונה (הראב"ד השני; ד'תתמה-תתקיט) ור' אליעזר בר' נתן (הראב"ן; אשכנז, ד'תתנ-תתקל), שני חכמים בני אותו הדור, מביאים בפרפאזה את דברי התלמוד ומשמיטים את תיבת 'מעיקרא'.
הראב"ד השני כותב:
"אסור לאדם לטעום כלום קודם שיברך, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה? ילך אצל חכם וילמדנו סדר ברכות, כדי שלא יבוא לידי מעילה" (ספר האשכול, א, הלכות ברכות, מהדורת אלבק, ירושלים תרצה, עמ' 110).

כיוצא בכך כותב הראב"ן:
תנו רבנן: אסור לאדם שיטעום כלום בלא ברכה, ואם נהנה - מעל. מאי תקנתיה? ילך אצל תלמיד [חכם] וילמדנו ברכ'ות, כדי שלא יבוא ליד מעילה" (ספר ראב"ן, ב, ר"ס קצ, מהדורת הרב ד' דבליצקי, בני-ברק תשסח, עמ' נה).

האם יתכן ששניהם השמיטו את תיבת 'מעיקרא' בכוונה תחילה, וכוונתם לומר, שאחרי שחטא וטעם בלא ברכה 'ילך אצל חכם' והוא ילמדנו ברכות ובכך יתכפר חטאו הראשון? כי אם אכן לכך נתכוונו, הרי שהרעיון להתוודות על חטאיו לפני חכם ולבקש ממנו סדר תשובה קדום לחסידי אשכנז בכשני דורות!

מה דעת החכמים?

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 6:13 pm
על ידי יצג
לכאו' כונת הראשונים שילמד איך לא יבוא לידי עבירה להבא, אבל מנין לנו שזה מכפר על חטאו הראשון, ומנין לנו שצריך לומר לחכם שחטא, אולי סתם ילמד אצלו כיצד לברך להבא, ומה זה נוגע לוידוי.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 6:27 pm
על ידי בגולה
יצג כתב:לכאו' כונת הראשונים שילמד איך לא יבוא לידי עבירה להבא, אבל מנין לנו שזה מכפר על חטאו הראשון, ומנין לנו שצריך לומר לחכם שחטא, אולי סתם ילמד אצלו כיצד לברך להבא, ומה זה נוגע לוידוי.

מלשון הגמ' 'מאי תקנתיה', משמע אכן שזהו תקנה, ואם קאמיירי שהולך מעיקרא, הרי זה ללמוד שלא יכשל, אך לאחר מעשה איזה 'תקנה' יש, אם לא כהצעת חכ"ב שמדובר בתורה ווידוי וכפרה על העבר.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 6:51 pm
על ידי תורה תמימה
יש בדברי ספר החינוך במצוה לא שבעשרת הדברות פרטים מענינים הקשורים לפר' בשבוע ומעט לנושא בו עוסקים כאן וז"ל:
ומן הטעם הזה שכתבנו בשבועה שענינה הוא, שהאדם גומר לקים דבריו ולאמת כמו שהוא מאמין בקיום אלהי, היה לנו ללמד שלא תתבטל שבועה בשום צד, אלא שהיה מחסדי האל עלינו בדעתו חלשת בנין גופנו ומעוט דעותינו והתמדת שנוי רצוננו, לתת לנו עצה לצאת ממאסר השבועה בהתחדש עלינו הרצון בכל עת שאפשר לנו לטעון בענין השבועה טענת אנס או שגגה, כמו שמפרש במקומו בשבועות (כו, א) ונדרים (כ, ב).
ואולם לא הרשנו לצאת ממנו בשאט נפש, רק בתחבולה ובעצת חכם, שיבא הנשבע לפני איש חכם (שם עא, א) ונבון בדרכי התורה ויתודה אליו, כי מחסרון ידיעתו שלא היה יודע בשעה שנשבע דבר שידע אחר כך הוא רוצה לבטל מה שנשבע עליו. וכי הוא מכיר כי הבטול מעוט דעתו וחסרנו גורם אותו, לא דבר אחר ומחשבה חצוניח שיהיה בלבו, חלילה. ואחר הודאת פיו על זה ויכיר החכם ויראה, כי יש ממש בדבריו שנתחדש אליו דבר, שאלו הסכים עליו בשעה שנשבע לא היה נשבע, ועל כן הוא מתחרט, יקבל ודויו ויתירנו משבועתו. וזהו אמרם ז''ל (ברכות לב, א) הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 10:56 pm
על ידי בברכה המשולשת
לגבי רבינו אב"ן ממגנצא, ידוע שהיה לו קשר עם רבינו שמואל החסיד הקדוש והנביא אבי רבינו יהודה החסיד אב החכמה, וגם יש עדויות קדומות על עיסוקו של רבינו אב"ן בתורת הסוד (יעויין בספרו של מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכן בן גדליה על חכמי שפירא וכן בחיבורו על רבינו אב"ן).
כמדומני, שיש גם קשרים בין חכמי פרובנס לבין רבינו שמואל החסיד הקדוש והנביא (העיד רבינו שמואל בשם קציני נרבונא- לגבי הלכות כלאים)

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ה' יולי 19, 2012 11:14 pm
על ידי צביב
חכם באשי כתב:ראה ברכות לה ע"א:
תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה? ילך אצל חכם. ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! אלא אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה"


מכיון שהוזכר באשכול זה שיטת ברסלב
אעיר שע"פ מראי מקומות בספר המדות למוהר"ן צדיק כ"ז
למד בגמרא זו
בהליכה שהולך אצל תלמיד חכם, בזה הוא מתקן פגם שפגם בברכת המזון
וא"כ לא מוזכר כאן וידוי

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ג' יולי 24, 2012 11:05 pm
על ידי הנראה
בגולה כתב:
יצג כתב:לכאו' כונת הראשונים שילמד איך לא יבוא לידי עבירה להבא, אבל מנין לנו שזה מכפר על חטאו הראשון, ומנין לנו שצריך לומר לחכם שחטא, אולי סתם ילמד אצלו כיצד לברך להבא, ומה זה נוגע לוידוי.

מלשון הגמ' 'מאי תקנתיה', משמע אכן שזהו תקנה, ואם קאמיירי שהולך מעיקרא, הרי זה ללמוד שלא יכשל, אך לאחר מעשה איזה 'תקנה' יש, אם לא כהצעת חכ"ב שמדובר בתורה ווידוי וכפרה על העבר.


שמא, פשיטא לה לגמרא דאיירי בעשה תשובה, אבל עדיין צריך קבלה להבא, ולכך ק"ל מאי תקנתיה, וע"ז קאי ילך לחכם.
ומש"כ שהשמיטו, לפי"ז ל"ק כלל, וביותר, דמשמע מדבריהם דקאי אלהבא- "שלא יבוא לידי מעילה", אבל זה יכול להיות באמת גם תקנה אלשעבר מפני התשובה.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ד' ספטמבר 05, 2012 8:11 pm
על ידי חכם באשי
בנוגע למש"כ כאן: viewtopic.php?f=30&t=10441&p=98981&hilit#p98434
העירני אחד מחכמי הפורום, שר"מ אריק (טל תורה לברכות לה ע"א) כותב על שאלת הגמרא "ילך אצל חכם... מאי עביד ליה":
צ"ע, דלמא להורות לו תשובה על מה שעבר? ומוכח קצת, דבעבר איסור דרבנן בשוגג ל"ב תשובה וכפרה, כנה"מ סי' רלד.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: א' ספטמבר 09, 2012 4:15 pm
על ידי צביב
בשיטת ברסלב ביארו שאין צורך להתודות דוקא בפני ת"ח
אלא שהוידוי לא יהא רק הזכרת החטא
אלא שמיד אוחז בדרך התשובה
וזה היה בוידוי בהבאת קרבן בבית המקדש
וכעת אפשר מעין זה בפני ת"ח

ובקובץ המצורף דיבר בזה

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ו' ספטמבר 14, 2012 3:04 am
על ידי למאי_נמ?
כדברי הרב 'אוצר החכמה' גם בספר פלא יועץ (ערך תשובה).

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ד' מרץ 15, 2023 10:09 pm
על ידי כדכד
מה לתבן את הבר?
ברור שאצלם נהגו בכך
השואל הראשון באשכול כבר כתב שאינו רוצה לעורר השוואות
כל מגמתו היתה לחפש לזה מקור ביהדות

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ד' מרץ 15, 2023 11:33 pm
על ידי החוזר
אדרבה, כוונתי היתה ששם להבדיל אא"ה אין הקפדה על חכם, אלא "איש בפני רעהו". וד"ל.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ב' ספטמבר 04, 2023 1:16 pm
על ידי בוצינא
בזוהר תצוה (קפו.) מבואר שלא ראוי לפרש את חטאיו בפני אדם אחר ביום ראש השנה, לפי שביום ראש השנה יש מקטרגים הממתינים לשמוע את מוצא פיו כדי לעלות למעלה ולהעיד עליו.
ויש לדייק מן הדברים שאם אינו יום ראש השנה, אזי אדרבה ראוי לו לאדם לפרש את חטאיו בפני אדם אחר.

Re: המעלה להתוודות לפני 'גדול בתורה'

פורסם: ב' אוקטובר 02, 2023 5:32 am
על ידי פולסברג
שו"ת פנים מאירות חלק ב סימן קעח
נשאלתי מי שרוצה לעשות תשובה ולבו מתלהב ורוצה להתוודות ברבי' על חטאו כדי שיתבייש אם מותר לעשות כן או לא.
תשובה לכאורה נראה דמותר לעשות כן וראי' דאמרינן בסוטה דף ל"ב ע"ב אמר ר' יוחנן משום רשב"י מפני מה תיקנו תפילה בלחש שלא לבייש את עוברי עבירה שהרי לא חילק הכתוב מקום בין חטאת לעולה ופריך והא איכא דמים דם חטאת למעלה ודם עולה למטה ומשני התם כהן הוא דידע ופריך מחטאת דע"ז ומשני התם נכסיף וניזול כי היכי דנכפר ש"מ בחטא גדול שבח הוא לו שיכסיף נפשו לבייש עצמו ברבים אכן נראה דס"ל דדוקא בע"ז הוא גזירת הכתוב כמשמע מפרש"י שם בד"ה התם נייתי וניכסוף הטיל עליו הכתוב שיתבייש שתהיה לו כפרה מעונש גדול כזה משמע דווקא בע"ז הטיל עליו הכתוב ולא בשאר עונות ובע"ז גופי' דווקא בענינ' קרבן אבל אינו מוטל עליו לפרסמו ותדע דהא בסוף יומא דף פ"ו ע"ב רב רמי כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח ותירץ הא בחטא מפורסם הא בחטא שאינו מפורסם ולא חילק בין ע"ז לשאר עבירות אלא ע"כ כדאמרן דדווקא לענין קרבן הוא גזירת הכתוב אבל בזמן שאין קרבן אין מוטל עליו לבייש את עצמו ואדרבה יש לומר דאסור לו לפרסם וראי' ברורה לזה דאמרינן בפ"ק דסוטה דף ז' ע"ב בשלמא יהודה דאודי כי היכי דלא תישרף תמר אלא ראובן למה לי' דאודי והאמר רב ששת חציף עלי דמפריט חטאיה ומשני כי היכי דלא ליחשדו אחוהי הרי אם לא הי' טעם זה הי' אסור לפרוט חטאיו ומכאן תשובה דאסור למיפרט חטאי' אלא יתוודה בינו לבינו אפילו קודם מותו לא יפריט חטאי' לרבי' אלא יתוודה בינו לבין קונו אם לא שאינו יודע לעשות תשובת המשקל על חטא רשאי לשאול לחכם מה תשובה על חטא כזה ודומה קצת מה שאמרו כהן הוא דידע כיון דאין רבים יודעים מזה לא הוי מפרסם חטאיה וחדשים מקרוב באו ואומרי' שצריך אדם דווקא לפרסם חטאו ונשתקעו הדברים ולא נאמרו ומדברי חיצונים דבר זה וה' ינחני בדרך אמת.

למי כוונתו?