פורום אוצר החכמה

מישהו שמע מקור כלשהו למנהג לשלוח מנות בערב ראש השנה.

נחמיה ח, י.

נוהג אני לשלוח מנות לעניים ער"ה, כדכתיב (נחמיה ח י): לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו; וכתיב (שם שם יב): וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות

(פרי חדש, או"ח, תקפא).
יש עוד מקורות מעניינים בנושא, ואשאירם למקומם.

'אליה רבה' ריש סי' תקפא, מספר 'אמרכל'.
'מועד לכל חי' יב, ב בשם ספר אדני פז סי' תקצז

מעניין למה בערב ר"ה ולא בר"ה עצמו כדבר עזרא.

מעניינת ההקבלה בין ערב ר"ה לערב יוהכ"פ, בערב יוהכ"פ מרצה את חבירו בפיו, ואילו בער"ה מפייסו במשלוח מנות ואיחולי ברכה (כמו שהביא הרב גאולה מנהג מהרי"ל בליל ר"ה)
וזה מזכיר את החילוק בין ר"ה עצמו ליוהכ"פ, שגם מהקב"ה אין אנו מבקשים בר"ה מחילה בפה, אלא מפייסים למידת הדין בהמלכת הקב"ה וקול השופר כו'.

אברהם כתב:מעניין למה בערב ר"ה ולא בר"ה עצמו כדבר עזרא.

לתרץ בפשטות : אטו ר"ה שחל להיות בשבת שאסור לטלטל. וע"כ גזרו גם בכל ר"ה. ונחמי' עצמו איירינן בתוך החומה.

בסדר היום סדר תפילת ראש השנה כתב: "ויסדר שולחנו ויאכל וישלח מנות לעניים ולאביונים, כדכתיב (נחמי' ח, י) אכלו משמנים וכו' ושלחו מנות לאין נכון לו", ומדבריו משמע ששולחים ביום ראש השנה עצמו.
ותמוה מדוע לא נוהגים כן היום.

אברהם כתב:מעניין למה בערב ר"ה ולא בר"ה עצמו כדבר עזרא.

מחולת המחנים כתב:בסדר היום סדר תפילת ראש השנה כתב: "ויסדר שולחנו ויאכל וישלח מנות לעניים ולאביונים, כדכתיב (נחמי' ח, י) אכלו משמנים וכו' ושלחו מנות לאין נכון לו", ומדבריו משמע ששולחים ביום ראש השנה עצמו.
ותמוה מדוע לא נוהגים כן היום.

כבר הקשה כן בכתר שם טוב גאגין
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=57

משמע שם בנחמיה שלא התכוננו כולם לפני כן לחג, ולכן אמר לתת "לאין נכון לו" ולא לאביונים דווקא.

בקונטרס זכרונות שכתב הגאון ר' שמאי גינזבורג זצ"ל בעל "אמרי שמאי, מספר כי בעת היותו משמש בקודש אצל האדמו"ר מגור בעל אמרי אמת בשנותיו האחרונות בירושלים, הגיע פעם הערב ראש השנה יהודי מכובד ספרדי והביא משלוח מנות לרבי, והרבי אמר לר' שמאי בקצרה, "אה, פרי חדש, ירושלים", וכותב ר' שמאי שהוא הבין כוונת הא"א שהפר"ח מזכיר מנהג הזה, והוא היה מרא דאתרא בירושלים, ולכן הביא אותו ספרדי לא"א.

איש-אחד כתב:משמע שם בנחמיה שלא התכוננו כולם לפני כן לחג, ולכן אמר לתת "לאין נכון לו" ולא לאביונים דווקא.

הגמרא בביצה פ"ב דורשת שמדובר במי שלא עשה עירובי תבשילין

אוצר החכמה כתב:

איש-אחד כתב:משמע שם בנחמיה שלא התכוננו כולם לפני כן לחג, ולכן אמר לתת "לאין נכון לו" ולא לאביונים דווקא.

הגמרא בביצה פ"ב דורשת שמדובר במי שלא עשה עירובי תבשילין

אבל פשט הפסוק ודאי מדובר בעני. וכן פירש רש"י שם: "לאין נכון לו" - לעני שאין מזומן לו מאכלו.

האם יש עניין גם לשלוח מנות איש לרעהו (כמו בפורים)?

א. לפי קופות הצדקה משמע שכן. ב. לפי בעלי המוסר גם כן משמע כך - להרבות בחסד על מנת לזכות בדין. ג. 'משלוח מנות' רוחני - חיוך לזולת / נתינת הרגשה טובה, מסתבר שכוחם יפה שבעתיים ביום זה.

שי אבי דוד כתב:א. לפי קופות הצדקה משמע שכן. ב. לפי בעלי המוסר גם כן משמע כך - להרבות בחסד על מנת לזכות בדין. ג. 'משלוח מנות' רוחני - חיוך לזולת / נתינת הרגשה טובה, מסתבר שכוחם יפה שבעתיים ביום זה.

שי, דבריך ממחישים לנו עד כמה "רחמנא לבא בעי", שכל עניני והנהגות הימים הנוראים תלויים בלב ובהרגש...

מחולת המחנים כתב:ותמוה מדוע לא נוהגים כן היום.

למעשה ראיתי בערב ר"ה העעל"ט אצל שכניי מבני עדות המזרח שנוהגים במנהג זה.

בימי ר"ה בשעת הסעודה כשדיברתי אודות ענין זה, אמרה אשת חבר שהיתה שם כי אפשר לומר שמכיון שדברי הכתוב בנחמיה היה זה מועט לאחר נס מגילת אסתר, בתחילת בנין בית שני, וגם במגילת אסתר הרי יש כידוע משלוח מנות, ויתכן שבאותם שנים הדרך להביע ידידות ורעות בין אנשים היתה ע"י משלוח מנות, - בעלה ת"ח מופלג ומרביץ תורה מפורסם לא ביטל את דבריה.