עמוד 1 מתוך 1
'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 9:25 am
על ידי איש_ספר
מתוך מאמרו המיוחד של הגרש"י בורשטיין בקובץ ישורון החדש
- בורנשטיין_Page_1.JPG (107.7 KiB) נצפה 6188 פעמים
- בורנשטיין_Page_2.JPG (487.94 KiB) נצפה 6188 פעמים
ולפי פשוטו: המצוה היחידה שאי אפשר להעביר את אופן קיומה בכתב, הר"ז מצות שופר.
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 9:57 am
על ידי אוצר החכמה
לפי פשוטו: המצוה היחידה שאי אפשר להעביר את אופן קיומה בכתב, הר"ז מצות שופר.
את זה לא הבנתי
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 9:59 am
על ידי איש_ספר
איך אפשר לתעד את צורת התרועה? תווים?
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 10:17 am
על ידי ברזילי
דומה שלא פחות קשה לתעד בכתב מהו אתרוג ומהו שור, מהו חלזון התכלת ומהם אקו וזמר, וההבדל למעשה ברמת הבטחון שלנו בזיהוי של שני הראשונים לעומת שני האחרונים הוא רק מחמת רציפות המסורת עליהם, והדק"ל כיצד נסתפק להם מהי התרועה (אם לא כדברי הגאונים).
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 10:19 am
על ידי איש_ספר
אתרוג הוא מין ידוע גם אם הפסיקו לקיימו בשל הגזרות, וכנ"ל שאר הדברים. כאן מדובר על נגינה שאין שום אפשרות למסורה בכתב אלא איש מפי איש, ולכן הגלות והזגירות פגעו בה.
דברים כ"כ פשוטים שאין לי ספק שהם נאמרו מכבר
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 10:28 am
על ידי אברהם
איש_ספר כתב: כאן מדובר על נגינה שאין שום אפשרות למסורה בכתב אלא איש מפי איש, ולכן הגלות והזגירות פגעו בה.
דברים כ"כ פשוטים שאין לי ספק שהם נאמרו מכבר
אם היה מדובר על נגינה - דבריך נכונים.
(ודוגמא לזה מנגינת השברים שמשתנה מביכנ"ס לביכנ"ס..)
אבל לא מדובר כאן על ניגון התקיעות אלא על שבירתם-חלוקתם, וזה קל מאוד לתיאור, (קולות קצרים, רצופים, וכדו') וכמו שתיאורוהו הראשונים והפוסקים בכל הדורות.
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 10:38 am
על ידי ברזילי
"מין ידוע" היינו שיש מסורת (ל"א הסכמת בני אדם העוברת מדור לדור) מהו פירוש המילה. כשאין מסורת, המין אינו ידוע, דוגמת זמר ורעיו.
גם תרועה היתה יכולה להיות "קול ידוע" לא פחות מאתרוג, ובאמת צ"ע מדוע איננה כזו.
בזכרוני שאחד האחרונים כותב להצריך מסורת בענין חידוש התכלת משום שאת גוון הצבע לא ניתן ללמוד מן הכתב, וכעין זה בענין מראות נגעים (לבאר מדוע לא נוהגים כיום), וכל זה בענינים שאין בהם רציפות פסיקה.
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 1:41 pm
על ידי אברהם
כהמשך לדברי איש ספר על הקושי בהעברת מסורות בכתב [וכנראה כוונתו לא מצד הנגינה והתווים עצמם, כמו שהערתי למעלה, אלא מחמת שקשה לתאר בכתב משך כל תנועה ורציפותה וכו']
ראיתי לנכון להביא דוגמא נוספת לדבר, והיא מהלכות נענועי הלולב, שגם שם רבו מאד המחלוקות האם יעשה ג' תנועות גדולות או ג' תנועות קטנות רצופות, או תנועה גדולה ולאחריה ג' קטנות רצופות ואח"כ שוב תנועה גדולה, וכו'.
[המשכיל ישים לב, שהנידון מאד דומה לנידון דצורת התקיעות. ובאמת לא דבר ריק הוא, וכבר הארכתי במקו"א שיש דמיון גדול בין הלולב לשופר, במהותו ובהלכותיו ואכמ"ל].וכתב ע"ז הסמ"ע בהקדמתו:
ואני אומר שגם מהאי טעמא לא רצה השי"ת שיכתבו התורה שבע"פ, מפני שהדבר שנכתב לפנינו ישתנו בו הפירושים שעליו, כמו שהוא בשמעתין פרק לולב הגזול שאנו עוסקין בו היום, דאיתא שם בגמרא שיוליך ויביא הלולב ויעלה ויוריד אותו, ותני עלה בירושלמי שיעשה ג' נענועים על כל דבר ודבר, והביאו הרי"ף והרא"ש, ויש בזה כמה שיטות ופירושים לא ראי זה כראי זה, שיטת הריצ"ג וסיעתו ושיטת הרי"ף, ובשיטת הרי"ף יש בו ג' פירושים הא' פירוש הרא"ש והב' פירוש הרמב"ם והר"ן והג' פירוש הרמב"ן, ובדבריהם חולקים הגאונים ר"א מפראג ומור"ם ומורש"ל ז"ל, וגם דבריהם סתומים בכוונתם עפ"י הסוגיא דגמרא, והבאתי דבריהם בדרישה בהלכות לולב סימן תרנ"א ושם כתבתי הנלענ"ד בפירוש הסוגיא ובדבריהם בס"ד, ואם זהו בהלכה זו הקלה ק"ו בשיטות וסוגיות וענינים החמורים, ואילו לא נכתבה אלא נמסרה ההלכה עם פירושיה מחכם לחכם פה אל פה, לא היה בו מחלוקת ולא היינו צריכים לכלות ימינו במבוכה ופירוש ההלכה, והיינו עוסקים באותן שעות בלימוד אחר
ובאמת בסוגיית נענועים הדבר בולט מאד, שעיקר המבוכה היא מחמת הקושי לתאר במילים את התנועות הראויות, וכגון בטור שכתב 'מוליך ידו מכנגדו להלאה, וינענע שם ג' פעמים בהולכה וג' פעמים בהובאה'. שהלשון סובל כמה וכמה משמעויות. ואפילו הניקוד מאד משמעותי, האם כוונתו ג' פעמים בהולכה (בפת"ח הידיעה) כלומר בשעת ההולכה ינענע ג' פעמים, או שכוונתו 'בהולכה' בסגול, כלומר יעשה הנענוע בהולכה [ע"י הולכה]. וכו' וכו'.
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 6:17 pm
על ידי לומד
אברהם כתב:וכתב ע"ז הסמ"ע בהקדמתו:
ואני אומר שגם מהאי טעמא לא רצה השי"ת שיכתבו התורה שבע"פ, מפני שהדבר שנכתב לפנינו ישתנו בו הפירושים שעליו, כמו שהוא בשמעתין פרק לולב הגזול שאנו עוסקין בו היום, דאיתא שם בגמרא שיוליך ויביא הלולב ויעלה ויוריד אותו, ותני עלה בירושלמי שיעשה ג' נענועים על כל דבר ודבר, והביאו הרי"ף והרא"ש, ויש בזה כמה שיטות ופירושים לא ראי זה כראי זה, שיטת הריצ"ג וסיעתו ושיטת הרי"ף, ובשיטת הרי"ף יש בו ג' פירושים הא' פירוש הרא"ש והב' פירוש הרמב"ם והר"ן והג' פירוש הרמב"ן, ובדבריהם חולקים הגאונים ר"א מפראג ומור"ם ומורש"ל ז"ל, וגם דבריהם סתומים בכוונתם עפ"י הסוגיא דגמרא, והבאתי דבריהם בדרישה בהלכות לולב סימן תרנ"א ושם כתבתי הנלענ"ד בפירוש הסוגיא ובדבריהם בס"ד, ואם זהו בהלכה זו הקלה ק"ו בשיטות וסוגיות וענינים החמורים, ואילו לא נכתבה אלא נמסרה ההלכה עם פירושיה מחכם לחכם פה אל פה, לא היה בו מחלוקת ולא היינו צריכים לכלות ימינו במבוכה ופירוש ההלכה, והיינו עוסקים באותן שעות בלימוד אחר
ו
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 23, 2012 8:20 pm
על ידי חלמיש
מה שייכי כתיבה לכאן? השכחה אירע טרם שכתבו את התורה בזמן ר' אבהו.
לא הבנתי את הנקודה הנפלאה, שהרי ההיפוך הוא הנכון, באם שופר הוא זכרון הרי דוקא במצוה זו לא היו יכולים לשכוח, זה מגדיל הקושיא. אין אין משיבין על הדרוש.
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: א' ספטמבר 19, 2021 5:49 am
על ידי פולסברג
אברהם כתב:המשכיל ישים לב, שהנידון מאד דומה לנידון דצורת התקיעות. ובאמת לא דבר ריק הוא, וכבר הארכתי במקו"א שיש דמיון גדול בין הלולב לשופר, במהותו ובהלכותיו ואכמ"ל]
מסקרן ביותר... אפשר לראות דבריך הקדושים? תודה מראש!
Re: 'נקודה נפלאה' בשורש שכחת מצות תרועה
פורסם: ג' ספטמבר 21, 2021 8:16 pm
על ידי אור עולם
לאחר הכתבה הנפלאה במוסף שב"ק של יתד נאמן לפני כמה שבועות על המומר שלא הצליח לתקוע 'תרועה' אע"פ שהצליח לתקוע 'תקיעה' ו'שברים', וביארו שם שרק יהודים יכולים להריע, וזה כוונת חז"ל במדרש על "אשרי העם יודעי תרועה" ש"יודעים לפתות את בוראם בתרועה"...,
כמדומה שאפשר לפשוט הספק על צורת התרועה...