פורום אוצר החכמה

האם יש למישהו הצעות לספרים שאפשר לעיין בהם בזמני התפילות, כלומר לא דברים הצריכים עיון רב, וגם לא כרכים גדולים, כדי שיהא נוח ליד או מתחת למחזור?

גם אם נניח שמותר לעיין בחזרת הש"ץ בספרים, בראש השנה במוסף יש לחוש לדעת מרן הגרי"ז ז"ל, ולדעתו, דעת הרי"צ גיאות הוא שחייבים להקשיב בר"ה לש"ץ מלכויות זכרונות שופרות לצאת ידי חובת התקיעות.

מנהג הרבה כשרים ושלמים לעיין בספרים בתוכ"ד אמירת הפיוטים או מחירת העליות וכדו' וכי בר"ה ויו"כ לא צריך ללמוד?

א. פסק הרמ"א שאסור ללמוד בזמן הפיוטים.
ב. בזמן מכירת המצוות (למי שנהג למוכרן) אפשר ללמוד כל דבר- גמ' ר"ה/יומא, הלכות ר"ה/יוה"כ, ספרי מוסר ויראה וכו'

בברכה המשולשת כתב:א. פסק הרמ"א שאסור ללמוד בזמן הפיוטים.

הרמ"א כותב לומר את הפיוטים עם הציבור אבל ודאי דשרי לעיין תוכ"ד כך בספר וכל שכן בזמן שהחזן מנגן לו ניגונים של פיוטים ולא של חזרת הש"ץ.

תודה מכל הלב לכל המעירים הרוצים להציל אותי מעבירה.... אבל אולי כדאי להעביר את זה לאשכול אחר, ומי שרוצה לענות ענינית על שאלתי מוזמן להגיב באשכול זה.

אשבמבש כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. פסק הרמ"א שאסור ללמוד בזמן הפיוטים.

הרמ"א כותב לומר את הפיוטים עם הציבור אבל ודאי דשרי לעיין תוכ"ד כך בספר וכל שכן בזמן שהחזן מנגן לו ניגונים של פיוטים ולא של חזרת הש"ץ.

בזמן הניגונים ודאי שמותר- אבל איך אפשר לומר פיוט ולעיין תוך כדי בספר?

בפיוטים רבים הציבור גם כן מאריך מאוד באמירת כל קטע וקטע ויש אנשים שאין להם כח "למשוך" כל מילה ביחד עם כל הציבור אלא הם אומרים את הקטע קצת יותר מהר וממילא נשאר להם זמן לעיין בספרים.
לעצם הענין, ספר כמו 'הררי קדם' (חלק א') לפי דעתי אידיאלי ל'דרישות' שלך שכן ככל הזכור לי מועטות בו ה'חבורות' הארוכות והמסובכות והסגנון ברור וקולח.

כשהייתי מתפלל בישיבות שמדלגים את רוב הפיוטים, הייתי מספיק לומר כמעט את כל המדולגים של ר"ה בזמן אריכות הניגונים חזן וקהל. (את של יו"כ אין מצב להספיק בזמן הזה. אבל לפחות אפשר לומר כמה שיכולים.)