פורום אוצר החכמה

מי הוא שקיצר את הסליחות, ולפי מה בחר מה לומר ומה לא.

זה שייך לאשכול "דילוגים בפיוטים". וגם כאן כמו שם. אף אחד לא תיקן ולא ייסד. סתם הסתכלו בסליחות, החליטו מה יותר חשוב, ועשו רשימה. לא נראה לי שעומד מאחורי זה עמקות מיוחדת.

בנוסח הסליחות הספרדי נהוג שלא חסר מי"ב אלפא ביתות, כפי הענין למבינים.

משך חכמה כתב:בנוסח הסליחות הספרדי נהוג שלא חסר מי"ב אלפא ביתות, כפי הענין למבינים.

ענין יב א"ב נזכר כבר בפע"ח וברש"ש, אך בפועל המנהג להקפיד עליהם ולדלג על השאר כמדומני נהוג רק אצל התימנים ע"פ דברי המהרי"ץ, ולא נזכר בספרי הספרדים. [אמנם עיין בתול"ש תקכג].

אני לא יודע מה הכוונה "סליחות המקוצר", אבל אם הכוונה למנהג הישיבות, העיקרון די פשוט: שתי סליחות, עקידה ופזמון (נדמה לי, אם לא אז משהו מאד דומה).

בימים שלפני ר"ה לא מדלגים בד"כ. (אני מכיר את מנהג הישיבות על פי סליחות ליטא).
בער"ה מחלקים פתק עם הסליחות שיאמרו השנה. ועל זה תיכון שאלת פותח האשכול מה העמקות בבחירת הסליחות. והתשובה היא שבאמת אין עמקות, אמנם נראה לי שבכל זאת יש סליחות מסויימות שאף אחד לא בוחר. אולי בגלל שהם לא מספיק מעוררות את הציבור כמו האחרות. ולפעמים גם בגלל שהם מידי ארוכות.
בצום גדליה זה נ"ל בכמה מקומות כמו בער"ה.
ובשאר ימי התשובה זה כמו שכתב צופר. ושם הבחירה היא כבר יותר קלה: מדלגים את השניות, שלישיות, שלמוניות, ואומרים רק הסליחות עקידות ופזמון. (ופתיחות?)

בכל ימי הסליחות מדלגים את ה'חטאנו', וה'תחנון'.

על כל פנים, חבל. המדלגים מפסידים הרבה מאוד.


דרך אגב, נראה לי שבספרי סליחות קצת ישנים, לא כתוב "מנהג פולין" אלא כל סליחות סתם זה מנהג פולין, אלא אם כן מפרטים במפורש שזה מנהג ליטא. כנראה שמנהג פולין נחשב לנפוץ יותר.

בדף שנתנו לי בביהכ"נ כתוב שסדר הדילוגים ע"פ נוסח הישיבות מקורו מהסבא מקעלם.
האם למישהו ידוע משהו על כך?

בגור ובכל פולין היו מדלגין והיה רשום אצלם במחזור על מה לדלג, ובזמנו, כאשר נחלקו אם להוסיף קינה על השואה שמעתי בשם אחד האדמורי"ם מגור ז"ל שבגור נהגו להוסיף קינה על השואה אך דילגו עליה כפי שדילגו על עוד כמה וכמה קינות. כך שכל המחלוקת בעניין אינה שייכת לחסידי פולין.

שימען כתב:בדף שנתנו לי בביהכ"נ כתוב שסדר הדילוגים ע"פ נוסח הישיבות מקורו מהסבא מקעלם.
האם למישהו ידוע משהו על כך?

אני יותר נוטה להאמין שהמנהג לדלג (בכל הפיוטים, לא רק בסליחות) בא מהסבא מקלם באופן כללי. אבל איני בטוח שכל הסליחות המדולגות זה בדיוק על פי רשימה דור אחר דור עד הסבא מקלם.
והרי יש כל כך הרבה שינויי מנהגים מה מדלגים בין הקהילות והישיבות הליטאיות השונות. מי מהן היא הקלמאית המקורית?
על זה שבקלם הנהיגו לדלג פיוטים זה מובא בספר "תנועת המוסר" של דב כץ, אין לי כרגע את המקור המדוייק. (גם כתוב שם שהם הנהיגו לאכול לפני התקיעות, ועוד שינויים. ומציין שם שמנהגיהם עוררו עליהם כעס בציבור הליטאי שלא ראה בעין טובה את שינוי המנהג).

משולש כתב: אני יותר נוטה להאמין שהמנהג לדלג (בכל הפיוטים, לא רק בסליחות) בא מהסבא מקלם באופן כללי. אבל איני בטוח שכל הסליחות המדולגות זה בדיוק על פי רשימה דור אחר דור עד הסבא מקלם.
והרי יש כל כך הרבה שינויי מנהגים מה מדלגים בין הקהילות והישיבות הליטאיות השונות. מי מהן היא הקלמאית המקורית?
על זה שבקלם הנהיגו לדלג פיוטים זה מובא בספר "תנועת המוסר" של דב כץ, אין לי כרגע את המקור המדוייק. (גם כתוב שם שהם הנהיגו לאכול לפני התקיעות, ועוד שינויים. ומציין שם שמנהגיהם עוררו עליהם כעס בציבור הליטאי שלא ראה בעין טובה את שינוי המנהג).

אכן שורש המנהג לדלג נובע מראשי תנועת המוסר כהסבא מקלם ועוד, וכמדומ' שמביאים כן גם מר' ישראל סלנטר זיע"א. טעם המנהג בזה הוא כי טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה. זה גם הסיבה שהעדיפו להקל לטעום לפני התקיעות בכדי שיהי' כח להתפלל כראוי מוסף ביישוב הדעת. (שמעתי פעם על כגון זה, לא שהקילו בטעימה לפני תקיעת שופר אלא שהחמירו בתפילת מוסף).
אמנם ודאי שאין בזה מסורת, ולדוגמ' בזכרוני (אינני זוכר המקור) שהגרי"ס הקפיד לא לדלג על הפיוטים של מלכויות זכרונות ושופרות וטעמו בשביל שהחזן יוכל לנוח בין קטעי התפילה הארוכים הנ"ל. כיום נהוג לדלג אף את זה. (אם כי אף הגר"א שנמנע באמירת פיוטים, בכל זאת בר"ה ויו"כ לא דילג).

אם כי הארכתי מידי, אוסיף עוד מעט בענין סדר הסליחות הנהוג שעיקרו נקבע באופן היותר נח של פתיחה שני פיוטים פזמון ועקידה, הקביעה הזאת היא שרירותית. וכמו שציינת לעיל שיש בזה הפסד של פיוטים רבים. בעבר שמעתי על אחת הישיבות שבצום גדליה מוסיפים בצום גדליה "עזוב נא בן אדם עזוב נא" שכולו מלא דברי התעוררות נוראים.
והעיקר הוא, "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין ליבו לשמים"

הפתגם המפורסם ששגור בפי מדלגי הפיוטים "אחד המרבה ואחד הממעיט" אינו עניין לכאן. זה נאמר על עני שמביא קרבן עני.
אבל עשיר שמביא קרבן עני לא הועיל לו כלום...

משולש כתב:הפתגם המפורסם ששגור בפי מדלגי הפיוטים "אחד המרבה ואחד הממעיט" אינו עניין לכאן. זה נאמר על עני שמביא קרבן עני.
אבל עשיר שמביא קרבן עני לא הועיל לו כלום...

הפתגם המפורסם מובא גם במ"ב סי' א ס"ק יב.

אני שמעתי על אחד מחשובי ראשי הישיבות שהתקין בישיבתו סליחות בקיצור מופלג ביותר, מטעם טוב מעט שלא בכוונה מהרבות שלא בכוונה.

גימפעל כתב:

משולש כתב:הפתגם המפורסם ששגור בפי מדלגי הפיוטים "אחד המרבה ואחד הממעיט" אינו עניין לכאן. זה נאמר על עני שמביא קרבן עני.
אבל עשיר שמביא קרבן עני לא הועיל לו כלום...

הפתגם המפורסם מובא גם במ"ב סי' א ס"ק יב.

כוונת כת"ר לשו"ע עצמו שם סעיף ד, אך הוא עוסק רק בתחנוני רשות, ויעויין במשנ"ב שציין כת"ר- אבל אם המרבה כיון ג"כ המרבה טוב יותר.
ובכל מקרה אין הכוונה שם לפיוטים שבתוך סדר התפילה הקבוע.
ואגב, גם אדונינו הגר"א לגבי מועדים אחרים לא אמר לדלג על הפיוטים אלא לאומרם אחר חזרת הש"ץ

בברכה המשולשת כתב: אינו עניין לכאן

בברכה המשולשת כתב: כוונת כת"ר לשו"ע עצמו שם סעיף ד, אך הוא עוסק רק בתחנוני רשות, ויעויין במשנ"ב שציין כת"ר- אבל אם המרבה כיון ג"כ המרבה טוב יותר.
ובכל מקרה אין הכוונה שם לפיוטים שבתוך סדר התפילה הקבוע.
ואגב, גם אדונינו הגר"א לגבי מועדים אחרים לא אמר לדלג על הפיוטים אלא לאומרם אחר חזרת הש"ץ

התייחסתי רק למה שכתבת אינו עניין לכאן.

גימפעל כתב:

בברכה המשולשת כתב: אינו עניין לכאן

בברכה המשולשת כתב: כוונת כת"ר לשו"ע עצמו שם סעיף ד, אך הוא עוסק רק בתחנוני רשות, ויעויין במשנ"ב שציין כת"ר- אבל אם המרבה כיון ג"כ המרבה טוב יותר.
ובכל מקרה אין הכוונה שם לפיוטים שבתוך סדר התפילה הקבוע.
ואגב, גם אדונינו הגר"א לגבי מועדים אחרים לא אמר לדלג על הפיוטים אלא לאומרם אחר חזרת הש"ץ

התייחסתי רק למה שכתבת אינו עניין לכאן.

ברכה המשולשת אינו עניין לכאן, כי משולש כתב את זה ולא משולשת...
זה בדיוק מה שאמרתי. שזה לא עניין לכאן אלא למקומות אחרים. כמו שלא יתכן שאדם יחליט שהוא מדלג כל יום פסוקי דזמרה מטעם אחד המרבה או שיחליט ללמוד רק חצי שעה ביום מטעם אחד הממעיט וכדומה.

לנוהגים לדלג בסליחות בעשי"ת, אומרים הסליחות ומדלגים שלישייה ושלמונית [בד"כ, לבד מער"ה]. מה א"כ הטעם שבצום גדליה השתרש לחלקם לדלג מט' ולומר נ' [כמדומני מקורו מפוניבז'] - בלוח ההלכות והמנהגים של הרב זלזניק גם כתב לומר מט' ולדלג נ', אבל עכ"פ יש הנוהגים כדלעיל - ידוע למישהו מה טעמם?

נראה לי שבאמת יש הבדל בין חברון לפנביז' בזה
בחברון אומרים מ"ט ומדלגים נ', בפונביז' מדלגים מט ואומרים נ'.

לכאורה המנהג לומר נ' הוא תמוה, כי על כל שאר השלישיות מדלגים ומאי שנא?

האם יש למישהו רשימת הסליחות נוסח ליטא הנהוגים לומר בישיבות (זאת אומרת מדלגים על הרבה סליחות ורציתי לדעת על איזה מהן מדלגים)

תודה רבה

האם מישהו יודע מי תיקן איזה סליחות יש לדלג?
שמעתי שהוא ע״פ ר׳ איצילה בלאזר מפטרבורג אולם לא מצאתי לזה מקור.