פורום אוצר החכמה

המנהג לתקוע בחודש אלול אחרי התפילה תשר"ת ראיתי נוהגים שתוקעים גם תש"ת תר"ת מה הוא מהקור
וגם האם המנהג הוא לתקוע בביה"כ דוקא או לשמוע ונפ"מ אם לא שמע כי לא היה לו שופר בביה"כ ואח"כ נזדמן לו שופר
בבית וכו'
כתיבה וחתימה טובה

יעויין נא בספרו של הרב גולדהבר, 'מנהגי הקהילות', במקומו, ותרווה נחת.

נראה לי שבקאצק לא נהגו לתקוע

תקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת, כן הוא מנהג קארלין סטאלין.

מגיב ומניב כתב:תקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת, כן הוא מנהג קארלין סטאלין.

כן הוא מנהג נדבורנה ואגפיה, כגון קרעטשניף וכו'.
גם קרלין? אתה בטוח?!

זקן ששכח כתב:

מגיב ומניב כתב:תקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת, כן הוא מנהג קארלין סטאלין.

כן הוא מנהג נדבורנה ואגפיה, כגון קרעטשניף וכו'.
גם קרלין? אתה בטוח?!

/

נכון, אני מתפלל שם מדי יום.

בענין חיוב התקיעה בחודש אלול על היחיד, ראיתי היום באקראי בשו"ת ציץ אליעזר, המוכיח (בניגוד לשואל) מהא דהמג"א כותב שגם היחיד ימנע מלתקוע בערב ראש השנה שמנהג זה חל רק על ציבור, דאי לאו הכי פשוט הוא שגם על היחיד להמנע מלתקוע בער"ה.

מנהג בני אשכנז לתקוע בשופר לאחר התפלה מר"ח אלול עד ראש השנה [פרקי דר"א פמ"ו וכ"כ הרא"ש ר"ה פ"ד סי' יד],
וכמה טעמים יש לזה:
א. בר"ח אלול עלה משה רבינו ע"ה להר סיני לקבל הלוחות השניות, והעבירו שופר במחנה, משה עלה להר, שלא יטעו כפעם הראשונה שעלה משה להר, וע"ז נאמר [תהלים מ"ז ו'] "עלה אלהים בתרועה", ולכך אנו תוקעים כדי למנוע העם מחטא ועוון לקראת יום הדין הקרב ובא, בעבור שיסורו העם מרע וירתעו מקול השופר ויחזרו בתשובה שלמה, שקול השופר מחריד ומעורר שנא' [עמוס ג' ו'] "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו", מלשון "וחרד על דברי" [ישעיה ס"ו ב'], שהוא חרד לעשות מצוה יותר משאר ימות השנה, וכיון שהתחילו משום סור מרע תוקעין והולכין בכל חודש אלול. וסמך לדבר תקעו בחודש שופר [תהלים פ"א ד'. לבוש].
ב. עוד כתב בלבוש, שהוא בכדי לערבב את השטן שלא ידע מתי ר"ה ויקטרג, וכן ע"י השופר מתערבב לפי שזוכר יום דינו.
ג. כתב דהטעם הוא מפני שהוא ל' יום קודם הרגל [מנהגים דבי מהר"ם עמ' 37].
ד. משנכנס אלול מרבין בתשובה, וסמך לדבר "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול, ולכך תוקעין להזהיר ולזרז את העם לתשובה, משל למלך כשבא לצור על עיר וכן הצופה על המגדל כשרואה חיילות באים על העיר דרכו להריע ולתקוע ולהזהיר את העם שיהיו עומדים על משמרתם [מהרי"ל].
ועי' בכתר ש"ט ח"ו עמ' 10 דתמה ע"ד ר"א, דלדבריו דבר"ח אלול עלה משה להר והעבירו שופר וכו', משמע שלא העבירו שופר בכל חודש אלול, אלא בר"ח עצמו כשעלה, ובתרועה זו נתעלה הקב"ה, כי לאיזה צורך היו צריכים לתקוע בוקר וערב, ומשה כבר עלה, והשכינה עצמה ג"כ עלתה, וע"ז כתב המנהיג דלכך התקינו לתקוע דוקא בר"ח אלול בכל שנה ושנה, ורק הצרפתים הם שהנהיגו לתקוע בכל החודש. וע"ש שהב"ד מחזור ויטרי דהב"ד ר"א בשינויים גדולים, דבויטרי כתב בראש אלול, ולא בר"ח, וכן לא כתב שם שאז עלה לקבל לוחות אחרונות. ועוד כתב בטור והעבירו שופר במחנה, ולעומת זאת בויטרי כתב והעברת שופר במחנה, ועו' שינויים, ועיקר השינוי, הדגיש בכתר ש"ט דלא כתב בכל החודש. ולפ"ז מקור המנהג הוא רק לר"ח.


עי' בב"ח [ס"ס תקצ"ח] בשיטת הערוך דכל הא דבעינן י' תקיעות היינו למלכויות זכרונות ושופרות [ועי' במנהג ישראל תורה], ולפ"ז אין לתקוע בחודש אלול אלא תשר"ת.

עוד נקודה מעניינת, הרב יעקב שור כותב [ירחון שערי תורה ח"ח קונט' ו'] דאע"פ דמברכים גם על מצוה דרבנן, היינו דוקא בדבר שהוא מצוה שראו חכמים לתקן, משא"כ תקיעת שופר בימים אלו שאין התקיעה מצוה לעצמה, אלא הכשר של מצוה חשובה, ולא שייך לתקן ברכה ע"ז, ובפרט לפ"ד לעיל דאין התקיעות בכל חודש אלול מעיקר התקנה, אלא מנהג שהוסיפו בני אשכנז על עצמם, אין לברך על התקיעה.

ויל"ע מה ההו"א שלו היתה לברך על תקיעה זו?

כמה קישורים לספר מועעדי ישראל הדן בעניני תקיעת שופר בחודש אלול

האם התריך שופר כשר http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=23

מקור לתקיעת שופר בחודש אלול והאם דווקא בראש חודש או כל החודש http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=27

בל תוסיף בתקיעות בחודש אלול http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=28

הרב משה אברמוביץ כתב:נראה לי שבקאצק לא נהגו לתקוע

הרבה נוהגים לומר בידענות כי בקוצק לא נהגו לתקוע בשופר. אלא שמי שקצת מבין את הדרך הקוצקאית, לא ניתן לייחס לה מנהגים, כך שנהגו ולא נהגו - לא היו שם. באותו מקום היתה האהבה מקלקלת את שורת הדין והרחמים. מלחמה היתה מקודשת כנגד מצוות האנשים המלומדה, ובכללה אף על אותם יבבות שנשמעות תוך כדי רכיסת תיק הטלית או גלגול רצועות התפילין. בתקיעות שלא יוצאים מלב ולא נכנסו אל הלב - לא נזהרו כל כך. אבל לע"ע לא זכיתי למצוא מקור לכך שנהגו במפורש שלא לתקוע.

אם תרצו לחדור לעומק המכוון, שימו לב לתיאור שנכתב בספר התולדות 'מאיר עיני הגולה' (ח"ב אות קכ"ו). אותו תיאור (שהעתתיו להלן) מתאר את אלול השנה הראשונה לאחר פטירת הרבי מקוצק, כאשר ממשיך דרכו מרן החידושי הרי"ם מגור, התמנה תחתיו:

"סיפר ר' בונים משמש ע"ה, שבתחילת ימי בואו (- של רבינו החידושי הרי"ם מגור) לעיר גור, הלך עמו פעם אחת בחודש אלול בבוקר לטבול במקווה, וכאשר יצא מחדרו שמע שמתפללים בציבור בבית המדרש תפילת שחרית וכאשר בא חזרה לא נשמע עוד קול המתפללים. ואמר לר' בונים: 'כנראה כבר סיימו תפלתם וקול השופר לא נשמע אחר התפילה'. ואמר לו שיילך להתוודע אם לא שכחו לתקוע בשופר, והלך ר"ב ונתוודע שלא תקעו ובא בחזרה ולא הגיד כלל לרבינו שום תשובה, רק כמו שחוק קל ניכר על פניו ביודעו כי עד עתה לא היו נזהרים חסידי קאצק בזה, והבין רבינו שלא תקעו בשופר ונתלהבו פניו הקדושים ואמר לר"ב שילך לביהמ"ד לצוות שיתקעו בשופר ואמר בזה"ל: 'הלא צריכים להבין באם היה גם על להלאה הרצון בשמים לההנהגה הקודמת א"כ מדוע לקחו גם המנהיג'".

שימו לב,

אכן לא נזהרו החסידים בתקיעת השופר - אבל לא היה זה מנהג חסידי קוצק שהוכר לכל החסדים. (ראיה לדבר העלם הידיעה של החידה"ר) הדבר לא היה מודפס בלוחות החצר ד'איגוד מוסדות קוצק' כי 'למנהגנו אין תוקעים בחודש אלול'.
הדבר היה רק במסגרת המלחמה השטחיות ולא כהעזה להפר חלילה קצה דין מהשו"ע.

מעניין זה ניתן להפיק לקח לעוד 'מנהגים' רבים שתלו בקוצק ובגרורתיה, שכל כולה התרחקות מהתמסדות הנהגה בדברים שבלב.

מגיב ומניב כתב:תקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת, כן הוא מנהג קארלין סטאלין.

נראה לי שגם בצאנז

רבות נפלאתי מדוע כן המנהג לתקוע רק תשר"ת, הרי ממה נפשך אם דין התקיעה הוא מעין התקיעות של ראש השנה, צריך לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כדי לצאת חובת כל השיטות. ואם הוא רק תקיעה להזכיר ולעורר שהם ימי הרחמים והסליחות די לכאורה בתקיעה אחת.
ואכן בסוף מצאתי את דברי הב"ח המובאים לעיל שאפשר להסתמך בתקיעה דיחידאה על דעת הר"ת שדי לתקוע תשר"ת בראש השנה. ולכאורה צ"ע לפי מנהגינו לתקוע בראש השנה אף תש"ת ותר"ת מדוע יהא חודש אלול דינו שונה.
כמו כן יש לעיין מ"ש מהתקיעה שבסוף נעילה שתוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת. ואולי צ"ל ששם כידוע יש שתי טעמים סילוק שכינה וזכר ליובל, ולפי הטעם של זכר ליובל צריך לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת.

יש בשיח שרפי קודש וכן באמת ואמונה שאמר שיש בידו סנהדרין של 70 שיכול להתיר תקיעת שופר בשבת לפי הרמב"ם

אכן בסוף מצאתי את דברי הב"ח המובאים לעיל שאפשר להסתמך בתקיעה דיחידאה על דעת הר"ת שדי לתקוע תשר"ת בראש השנה. ולכאורה צ"ע לפי מנהגינו לתקוע בראש השנה אף תש"ת ותר"ת מדוע יהא חודש אלול דינו שונה.

ברור שיש לחלק בין דרבנן למנהג בעלמא.
ראיתי במניין עם הנץ בקבר רשב"י שבאמת תקע תשרת תשת תרת, כך שכנראה יש גם מנהג כזה (אולי חסידים שכן היה זה נוסח ספרד).

ויל"ע מה ההו"א שלו היתה לברך על תקיעה זו?

לכאורה בגלל לשון הפרקי דר"א:"ולכן התקינו חכמים שיהו תוקעין שופר כו'"
ובתקנת חכמים דחנוכה ומגילה ולולב כל שבעה מברכים.

ובאותו ענין אוסיף פרפרת נאה ממה ששמעתי מהגאון רמ"ש קליין שליט"א
(בשיעור שמוסר קודם קבלת שבת בבית מדרשו, פניא מעלי דשבתא העברה תבא ,הרחיב בכל הענינים הנידונים בכאן)
אמר שראה בשם הגר"א על יונה, טעם למה פוסקין מן התקיעה בערב ר"ה. שהרי סיבת התקיעה לעורר ולהחריד הלב כמה שנאמר " היתקע שופר" וגו'
וביתוש דטיטוס אי' (גיטין נו:) שקול רעש הנפחים השתיקו היתוש, אך 'עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש".
מוכח דהתעוררות הבהלה היא עד 30 יום ולכך פוסקים בער"ה שלא תידוש התקיעה. ע"כ. (הוסיף :ראיה נפלאה שרק הגר"א יכל להביא..)
והקשה הגרמ"ש שליט"א - הלא גם בשבתות דאלול אין תוקעין?
ותי' דהלא גבי מי שמסופק אם אמר 'ותן טל ומטר' או ' מוריד הטל' הדין הוא בכל 30 הראשונים תולים שתעה וחוזר.
אבל לגבי 'ותן ברכה' יש נידון אי סגי ב30 יום כיון שחסרים להרגילו כל תפילות השבתות שאין בהם ברכת השנים.
ודעת הגר"א שם, דאפ"ה סגי ב30 יום, שתקופת ה30 יום היא הקובעת להרגל. ולשיטתו בזה א"ש גם ענין התקיעה הנ"ל.
ודפח"ח.

מורה צדק כתב:ויל"ע מה ההו"א שלו היתה לברך על תקיעה זו?

מנהג האשכנזים לברך גם על מנהגים.

דניאל כתב:

מורה צדק כתב:ויל"ע מה ההו"א שלו היתה לברך על תקיעה זו?

מנהג האשכנזים לברך גם על מנהגים.

לא על כל מנהג- וכי יש מי שמברך על תשליך או על כפרות?

יד לפה כתב:ובאותו ענין אוסיף פרפרת נאה ממה ששמעתי מהגאון רמ"ש קליין שליט"א
(בשיעור שמוסר קודם קבלת שבת בבית מדרשו, פניא מעלי דשבתא העברה תבא ,הרחיב בכל הענינים הנידונים בכאן)
אמר שראה בשם הגר"א על יונה, טעם למה פוסקין מן התקיעה בערב ר"ה. שהרי סיבת התקיעה לעורר ולהחריד הלב כמה שנאמר " היתקע שופר" וגו'
וביתוש דטיטוס אי' (גיטין נו:) שקול רעש הנפחים השתיקו היתוש, אך 'עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש".
מוכח דהתעוררות הבהלה היא עד 30 יום ולכך פוסקים בער"ה שלא תידוש התקיעה. ע"כ. (הוסיף :ראיה נפלאה שרק הגר"א יכל להביא..)
והקשה הגרמ"ש שליט"א - הלא גם בשבתות דאלול אין תוקעין?
ותי' דהלא גבי מי שמסופק אם אמר 'ותן טל ומטר' או ' מוריד הטל' הדין הוא בכל 30 הראשונים תולים שתעה וחוזר.
אבל לגבי 'ותן ברכה' יש נידון אי סגי ב30 יום כיון שחסרים להרגילו כל תפילות השבתות שאין בהם ברכת השנים.
ודעת הגר"א שם, דאפ"ה סגי ב30 יום, שתקופת ה30 יום היא הקובעת להרגל. ולשיטתו בזה א"ש גם ענין התקיעה הנ"ל.
ודפח"ח.

ולפי זה מובן מאוד שיטת מהרי"ל ומנהג אשכנז להפסיק את התקיעות שלושה ימים לפני ראש השנה. כיון שהפסקה של יום אחד בלבד אינה נחשבת להפסקה עד שיעקור את ההרגל שלוש פעמים.

משולש כתב:

יד לפה כתב:ובאותו ענין אוסיף פרפרת נאה ממה ששמעתי מהגאון רמ"ש קליין שליט"א
(בשיעור שמוסר קודם קבלת שבת בבית מדרשו, פניא מעלי דשבתא העברה תבא ,הרחיב בכל הענינים הנידונים בכאן)
אמר שראה בשם הגר"א על יונה, טעם למה פוסקין מן התקיעה בערב ר"ה. שהרי סיבת התקיעה לעורר ולהחריד הלב כמה שנאמר " היתקע שופר" וגו'
וביתוש דטיטוס אי' (גיטין נו:) שקול רעש הנפחים השתיקו היתוש, אך 'עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש".
מוכח דהתעוררות הבהלה היא עד 30 יום ולכך פוסקים בער"ה שלא תידוש התקיעה. ע"כ. (הוסיף :ראיה נפלאה שרק הגר"א יכל להביא..)
והקשה הגרמ"ש שליט"א - הלא גם בשבתות דאלול אין תוקעין?
ותי' דהלא גבי מי שמסופק אם אמר 'ותן טל ומטר' או ' מוריד הטל' הדין הוא בכל 30 הראשונים תולים שתעה וחוזר.
אבל לגבי 'ותן ברכה' יש נידון אי סגי ב30 יום כיון שחסרים להרגילו כל תפילות השבתות שאין בהם ברכת השנים.
ודעת הגר"א שם, דאפ"ה סגי ב30 יום, שתקופת ה30 יום היא הקובעת להרגל. ולשיטתו בזה א"ש גם ענין התקיעה הנ"ל.
ודפח"ח.

ולפי זה מובן מאוד שיטת מהרי"ל ומנהג אשכנז להפסיק את התקיעות שלושה ימים לפני ראש השנה. כיון שהפסקה של יום אחד בלבד אינה נחשבת להפסקה עד שיעקור את ההרגל שלוש פעמים.

אם לא היה שלושים יום אינו זקוק לעקירה, כך שלא הבנתי את הסמכת המנהג לדברי הגר"א.

איש רגיל כתב:אם לא היה שלושים יום אינו זקוק לעקירה, כך שלא הבנתי את הסמכת המנהג לדברי הגר"א.

כי שם כתוב ששבתות לא נחשבות להפסקה והן נמנות בכלל השלושים יום. ולכן גם ערב ראש השנה ימנה בכלל השלושים יום גם אם לא יתקעו בו. כיון שיום אחד או שנים לא נחשב הפסקה אלא נמנה בכלל הימים של התקיעה.

קאצק כתב:יש בשיח שרפי קודש וכן באמת ואמונה שאמר שיש בידו סנהדרין של 70 שיכול להתיר תקיעת שופר בשבת לפי הרמב"ם

בעניין תקיעת שופר בשבת: http://www.yeshiva.org.il/Midrash/7967?x=1&cat=922
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/rosh/wei.html
http://shituf.piyut.org.il/story/2181

היא שיחתי כתב:

מגיב ומניב כתב:תקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת, כן הוא מנהג קארלין סטאלין.

נראה לי שגם בצאנז

כן, גם בצאנז. וכן מנהג צפת.

בן החכם כתב:כמו כן יש לעיין מ"ש מהתקיעה שבסוף נעילה שתוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת.

לא כולם נוהגים כך!

נראה לי שבמקורות האשכנזים כולם כותבים לתקוע תקיעה אחת בנעילה. ורק בא"י התקבל המנהג (אצל הליטאים עכ"פ) לתקוע תשר"ת.