פורום אוצר החכמה

"ועוד שאלתי על ענין כי בכל שאר מקומות תוקעין תשר"ת במוצאי יום הכפורים" (שו"ת מן השמים, לרבינו יעקב ממרויש, תשו' פד).
האם יש קהלות שנוהגות כן היום? מתי נשתנה המנהג לתקוע רק תקיעה אחת? מאיזה טעם?

כמדומני שבמחזור המפורש מובא להדיא שיש נוהגים תשר"ת.

בספר מנהגי הקהילות, להרב גולדהבר, יש התייחסות רחבה בענין.

כן מנהג בעלזא

האם יש ביד מי לפרט באיזה זמן בטל המנהג מרוב רובו (כמדומני) של עם ישראל, ומאיזה טעם?

בהלכות הימים הנוראים להג"ר שריה דבליצקי שליט"א שנדפסו במחזור המבואר (הוצאת מכון אור הספר של ר' מנחם אברהם בראון, ירושלים תשמ"ה-ז) ליוה"כ עמ' תתרכ, ויצאו אח"כ בספר בפנ"ע (הספר אינו לפני, ואינני זוכר הפרטים המדוייקים, ויבוא הרה"ג איש_ספר ויחכימנו) כתוב:
"...ומנהג ארץ ישראל לתקוע תשר"ת, ובחו"ל תוקעים תקיעה אחת, ויש שגם בא"י נוהגים כן. ומעיקר הדין מותר לתקוע גם בבין השמשות גם אם חל בשבת (מ"ב סי' תרכג ס"ק יב) אך אין לעשות כן ואין לתקוע לפני זמן יציאת היום הקדוש, היות והנשים והמון העם מתחילים לעשות מלאכות בשומעם את קול השופר."

יש הנהוגים לתקוע תשר"ת תש"ת ת"ר תקיעה גדולה

בפרדס אליעזר (קעסטנבוים) ליו"כ יש אריכות בענין

זקן ששכח כתב:"ועוד שאלתי על ענין כי בכל שאר מקומות תוקעין תשר"ת במוצאי יום הכפורים" (שו"ת מן השמים, לרבינו יעקב ממרויש, תשו' פד).
האם יש קהלות שנוהגות כן היום? מתי נשתנה המנהג לתקוע רק תקיעה אחת? מאיזה טעם?

מנהגינו לתקוע תש"ת תר"ת ותשר"ת וגם תקיעה גדולה. וכך ראיתי בכמה בתי כנסת ספרדיים בירושלים.