סליחות בקאצק

[למדן]

מספרים שבקאצק אמרו סליחות במוצאי שבת החזן התחיל אשרי וקדיש ואח"כ אמרו לך ה' הצדקה ולנו אגוטע וואך (שבוע טוב) ותו לא
האם זה סיפור אמת ? או לא
תודה

[בר ששת]

אשכול זה דינו להסתבך וחבל.

רק כדאי לעיין גם באשכול סמוך על תקיעת שופר באלול מה שנהגו בקוצק.

לעיתים נוצר הרושם כביכול היה לחסידי קוצק ביטאון רשמי עם לוגו מפואר
שבו היו תמונות של הרבי יושב על כסא מפואר. בידיים על העניים הנוגות
הוא מאזין לגראמען או לניגוני התעוררות שמשמיעים זמרי החצר.

לאחר כמה עמודים של 'דבר מלכות', שנו פלפול ארוך של בנו ראש ישיבת
קוצק שליט"א, בעניין ההתחזקות והתעוררות הנשפעת בימים הללו והמסתעף.

דפדוף של עוד דף, מביא את הקוראים לראיון של 'נועם שיח' עם הרבי עצמו
בפאנל משותף עם אנשי החינוך ומדריכי החצר, המקשיבים לפסיכולוג שהגיע
מלעמבערג לקיים מה שנאמר 'חכמה בגוים'.

בעמודים האחרונים 'מוגדל הגליון' לכבוד שמחת החאלקה לנין כ"ק עט"ר,
הסבא בעיניים מצומצמות מ'פלאש' הצילום, גוזז את שערו הזהוב.
תמונה לאח"מ הוא צובט לחיו בחיבה, ועוד תמונה שהוא מעניךק מין מתיקה.
ובעמוד האחרון, תמונה מנסיעתו למנוחה במארינבאד, שם הוא מתהלך בנועם
עם הנגיד הסיד רודף הצדקה והחסד רבי יצחק בלאס.

בתווך לא מעט מודעות פרסום, המברכות את הרבי, את החסידים ואת כל בית ישראל
בברכת שנה טובה, הנחתמת בלוגו החברה המאחלת.

- מקובץ נדיר של אותם גליונות עתיקים, ערכו קבוצת חסידים את מנהגי קוצק
כאשר הכרך העבה ביותר מוקדש ל'ימים הנוראים'. מלבדו יש הנהגות לחנוכה
לל"ג בעומר ולימי הקיץ - עוד כרך לליקוטים ודרשות.

מאותם ספרים, תימצתו הרב 'נטעי גבריאל' וממנו הרב 'לוח דבר בעתו'
את מנהגי קוצק לסליחות, ולכל ימי השנה. (כאשר הם מציינים ברמז מ"ק).

- די חברה!!!

זה ממש לא כך.

תפסיקו לחשב את קוצק בדרכי ההכרה שלכם את מציאות החסידות דהיום.

[חכם באשי]

בר ששת,
מהיכן ציטטת את הדברים על קוצק? הבטאון הזה מצוי ב'אוצר החכמה'?...
(ואל תבזבז את ההומור שלך, שמור משהו לפורים, זה עוד חצי שנה בסך הכל...).

[תולדות אדם]

אשמים הם הסופרים שרצו לתאר את ההוי בקוצק ומקום נכבד בספריהם הקדישו מעשי קונדס ותעלולים שנעשו ע"י חסידי קוצק כביכול, אשר כמעט בבודאות לא היו אלו החידושי הרי"ם ודומיו, אלא כאלו שאהבו את הסיפורים הפיקנטיים (עליהם הלבישו את השמות ר' געצל לאדזער ור' שמערל ביאליסטוקער וכדו'). אולי במקרים בודדים קרה שאחד מגדולי החסידים בעלי ההשגה עשה מעשה מעניין כלשהו או אמר איזשהו אמירה חריפה כדי להדגיש את אהבת האמת ושנאת השקר, אך האם אפשר להגיד שזאת קאצק?
[ולבר ששת, מה הוא שמו של אותו בטאון? (לא דחוף לעכשיו אפשר להמתין לפורים - כמאמר החכם)]

[גלילי]

הצעה לשם: "קארץ און שארף!"

[חכם באשי]

הצעה לשם: "קארץ און שארף!"

מה'ציטוט' של בר ששת, לא נראה ש"קארץ" הוא מדוייק. אך ה"שארף" מדוייק גם מדוייק!...

[מור]

הצעה לשם: "קארץ און שארף!"

מה'ציטוט' של בר ששת, לא נראה ש"קארץ" הוא מדוייק. אך ה"שארף" מדוייק גם מדוייק!...

נו, נסגור על - -

"קאצק אין אשרף".

[בר ששת]

אני שמח בכל הודעה נוספת שמרחיקה את האשכול מיעודו המוזר.
כוונתי בדברי - שבכל קנה מדידה עדיין נחשבים 'קארץ' לעומת המגיע,
והרבה פחות 'שארף' מן האמת החדה כתער - לדחות באמת הבניין
את ה'למדן' שבא להתחסד וברצונו ללמוד את עומק תורתה של קוצק
ועל בוהן אחת.

מי שלא גמע 'שטיקלאך' שפת אמת לעשרות - ואף מכל התלמידים ממשיכי הדרך,
כ'יד אבי שלום' וכ'אזור אליהו' ועוד, אל יקרב אל קצה פתחה של קוצק.

יחלוץ נעליים בפתח, ויבוא בהכנעה ללמוד את הא-ב דקוצק.

(ואגב, להרגיע את גוראריה וסייעתו, אהיה כנה ואעיד על
מאמר נפלא שנכתב על קוצק מפרי עטו של הרב יעקב לוי
יו"ר 'תל אביב של מעלה'. אולי ינצל רבינו הגלילי את קשריו
ויוציא ברשותו את המאמר מהרב לוי, וברשותו יפקח בו עיני
עיוורים.)

[למדן]

ידוע הסיפור שפעם השתדך אחד עם חסיד קאצק
לפני נט"י לסעודה שמע איך החסיד קאצק אומר הרי אני הולך לאכול לשם הנאת גופי
לחש לו המחותן לחסיד "טעות הוא " ענה לו החסיד טעות הוא אבל "אמת הוא"
הגדרה על חסידי קאצק לא לרמות את עצמך דע את האמת " איכה "
וידוע הסיפור מבעל התניא ששאלו מה הפירוש איכה ששאל הקב"ה לאדם ודו"ק כי קצרתי

[שיבר]

אשמים הם הסופרים שרצו לתאר את ההוי בקוצק ומקום נכבד בספריהם הקדישו מעשי קונדס ותעלולים שנעשו ע"י חסידי קוצק כביכול, אשר כמעט בבודאות לא היו אלו החידושי הרי"ם ודומיו, אלא כאלו שאהבו את הסיפורים הפיקנטיים (עליהם הלבישו את השמות ר' געצל לאדזער ור' שמערל ביאליסטוקער וכדו')[/size]]

ר' אלעזר ביאליסטוקער עליו מספר א. כי טוב ב"כחודו של מחט" הוא שם אמיתי ודמות ידועה.

אגב, אחרי פטירת רבו הרמ"מ, לא עבר עם רוב החסידים לגור, אלא נשאר אצל בנו של האדמו"ר, רבי דוד.

[גוראריה]

אשמים הם הסופרים שרצו לתאר את ההוי בקוצק ומקום נכבד בספריהם הקדישו מעשי קונדס ותעלולים שנעשו ע"י חסידי קוצק כביכול, אשר כמעט בבודאות לא היו אלו החידושי הרי"ם ודומיו, אלא כאלו שאהבו את הסיפורים הפיקנטיים (עליהם הלבישו את השמות ר' געצל לאדזער ור' שמערל ביאליסטוקער וכדו')[/size]]

ר' אלעזר ביאליסטוקער עליו מספר א. כי טוב ב"כחודו של מחט" הוא שם אמיתי ודמות ידועה.

אגב, אחרי פטירת רבו הרמ"מ, לא עבר עם רוב החסידים לגור, אלא נשאר אצל בנו של האדמו"ר, רבי דוד.

החסידים מאיזור פודוליה והאיזור הקרוב לליטא - היוו את עיקר עדתו של הרה"ק רבי דוד זי"ע.
ביאליסטוק, כמובן, משם.

[שיבר]

מספרים שבקאצק אמרו סליחות במוצאי שבת החזן התחיל אשרי וקדיש ואח"כ אמרו לך ה' הצדקה ולנו אגוטע וואך (שבוע טוב) ותו לא
האם זה סיפור אמת ? או לא
תודה

איני יודע כמובן אם הסיפור אמת אם לאוו, אך הסיפור כפי ששמעתי הולך כך:
שנה אחת בליל ראשון של סליחות, עמדו כל הקהל בשעה הנקובה, שעת חצות כנראה, וציפו לכניסת הרבי להתחיל באמירת הסליחות. אך הרבי לפליאת החסידים, בושש מלהגיע. מחכים, מחכים, והרבי לא נכנס. הדאגה מתחילה לכרסם בלבבות. מי יודע איזו גזירה נגזרה על עדתינו או על כל כלל ישראל, אותה הרבי מתאמץ לבטל. כך משעה לשעה גברה החרדה. החסידים חלקם אמרו תהלים בקול שבור, חלקם הסתובבו אנה ואנה כשהם עורכים לעצמם חשבון נפש נוקב בשל מי הרעה הזו, וכולם חזרו בתשובה מעומק ליבם על כל מה שעוו ופשעו משך כל השנה ובכל שנות חייהם. לפנות בוקר נכנס סוף סוף הרבי. בקול רעש גדול פתחו החסידים באמירת אשרי, שלווה בזעקות שבר ובאנחות המשברות חצי גופו של אדם ובוקעות לבו של השומען. אחרי קדיש, עם התחלת אמירת לך ה' הצדקה, הניף הרבי הק' את ידיו וקרא את הקריאה הנ"ל - כאומר די! ברוך השם פעלתם די והותר. כעת לכו אכלו בשמחה לחמכם. ויפוג לבם של החסידים ..............................................

[חכם באשי]

לזכרוני,
סיפורך היפה, שיבר, מצוי באותו בטאון ממנו ציטט בר ששת...

[זקן ששכח]

לזכרוני,
סיפורך היפה, שיבר, מצוי באותו בטאון ממנו ציטט בר ששת...

באשי, האם שם העורך הוא באבא, אשר על שמו נתכנו כל אותם סיפורים בשם 'באבא מעשיות'?

[גלילי]

(ואגב, להרגיע את גוראריה וסייעתו, אהיה כנה ואעיד על
מאמר נפלא שנכתב על קוצק מפרי עטו של הרב יעקב לוי
יו"ר 'תל אביב של מעלה'. אולי ינצל רבינו הגלילי את קשריו
ויוציא ברשותו את המאמר מהרב לוי, וברשותו יפקח בו עיני
עיוורים.)

בר ששת,
נעניתי לבקשתך, וביקשתי מידידי הסופר והחוקר הדגול יו"ר מכון תל אביב של מעלה, וכותב בעוד הרבה במות נכבדות, ר' יעקב שלמה לוי שיחי'.
והוא נענה לבקשתי ולמען ככל היושבים פה, בבקשה.

[גלילי]

סיפור נוסף מהקאצקער רבי זי"ע שהתפרסם בשבוע שעבר בתוספת אקטואלית (המודיע) בראיון עם ר' אהרן פרלוב שי' על ספריו החדשים "זכרונם לברכה".
חיפוש קטן באוצר אולי כבר נמצא בספרי פרלוב, העלה אותו בידי:

ווארער יוד.pdf

קונטרס שיחות קודש, פרלוב אהרן

(392.77 KiB) הורד 540 פעמים

[עוקר הרים]

מספרים שבקאצק אמרו סליחות במוצאי שבת החזן התחיל אשרי וקדיש ואח"כ אמרו לך ה' הצדקה ולנו אגוטע וואך (שבוע טוב) ותו לא
האם זה סיפור אמת ? או לא
תודה

איני יודע כמובן אם הסיפור אמת אם לאוו, אך הסיפור כפי ששמעתי הולך כך:
שנה אחת בליל ראשון של סליחות, עמדו כל הקהל בשעה הנקובה, שעת חצות כנראה, וציפו לכניסת הרבי להתחיל באמירת הסליחות. אך הרבי לפליאת החסידים, בושש מלהגיע. מחכים, מחכים, והרבי לא נכנס. הדאגה מתחילה לכרסם בלבבות. מי יודע איזו גזירה נגזרה על עדתינו או על כל כלל ישראל, אותה הרבי מתאמץ לבטל. כך משעה לשעה גברה החרדה. החסידים חלקם אמרו תהלים בקול שבור, חלקם הסתובבו אנה ואנה כשהם עורכים לעצמם חשבון נפש נוקב בשל מי הרעה הזו, וכולם חזרו בתשובה מעומק ליבם על כל מה שעוו ופשעו משך כל השנה ובכל שנות חייהם. לפנות בוקר נכנס סוף סוף הרבי. בקול רעש גדול פתחו החסידים באמירת אשרי, שלווה בזעקות שבר ובאנחות המשברות חצי גופו של אדם ובוקעות לבו של השומען. אחרי קדיש, עם התחלת אמירת לך ה' הצדקה, הניף הרבי הק' את ידיו וקרא את הקריאה הנ"ל - כאומר די! ברוך השם פעלתם די והותר. כעת לכו אכלו בשמחה לחמכם. ויפוג לבם של החסידים ..............................................

מישהו מכיר את הסיפור הזה כפי שהוא מובא כאן? או שזה סתם ניסיון נואל לקרב את התזה המקובלת מזה דורות, למוחם של בני בית המדרש הוירטואלי ב 2012 לפ"ק.