עמוד 1 מתוך 1

הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 4:09 am
על ידי שפיפון בן ליש
שלום עליכם חכמים ונבונים הע"י

נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. הנה קרוב יום ראש השנה הגדול והנורא ובו כל באי עולם יעברון לפניו כבני מרון ועל המדינות בו יאמר
וכדתנן במשנה דר"ה. ויה"ר שנכתב ונחתם לאלתר בספרן של צדיקים גמורים לשנה טובה ומתוקה ונזכה לתקן בחיינו כל מה שפגמנו ועותנו.

ועתה בצאתי לחפשי בספרי רבותינו אימתי הדין דר"ה, ראיתי שאין בזה בהירות.

מחד אמרו שלא יתפלל מוסף ג' שעות ראשונות ביחידות, דאז הקב"ה מעיין בדינם של בני אדם, אלא שהמעיין במקור הדברים יראה שזה נאמר כל השנה ולא דוקא על הדין של ר"ה.
והנה מהרי"ל לא היה מקבל על עצמו תוספת יו"ט בר"ה (כנראה רק קצרה מאד) וטעמו שלא להמשיך עליו עוד זמן דדין. וא"כ סבר דגם בלילה יש דין.
אבל שגור בפי כל דאין הקב"ה דן בלילה. ואולי כי אין מקדשין החודש בלילה?
והנה אמרו בגמ' דאין אומרין הלל בר"ה, אפשר ספרי חיים וספרי מתים וכו'. ולמה לא יגידו הלל בלילה. (אלא שאין אומרים הלל בלילה מלבד פסח דכתיב ביה השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש החג).
ושמעתי שגדול אחד הקשה קושיא עצומה. דבגמ' ר"ה אמרו דלא מנו מועדים החלים באחד בתשרי אלא אותם שחלים מלילה אבל החלים מבוקר לא. ולפיכך לא מנו דין דבל תאחר עי"ש ושאל אותו גאון א"כ למה מנו במשנה דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון הרי גם זה דוקא מהבוקר.

הכלל, שאני מחפש דברים ברורים. ונא למחול שכתבתי מבלי לציין מקורות כי שר של שינה הכריעני.

שלכם, מכונה שפיפון בן ליש.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 11:24 am
על ידי אברהם
לשפיפון היקר שמחפש 'דברים ברורים',

צר לי לאכזב אותך אבל לא תמצא דברים ברורים בשום עניין הקשור לראש השנה, דכל אופיו של יום הוא ההעלם והכיסוי.

אפרט לך כמה דוגמאות שעולות בזכרוני כעת:

א. עניינו של יום לא נתבאר כלל בתורה, אלא כתוב 'יום תרועה יהיה לכם', סתמה התורה ולא פירשה מדוע ולמה. חז"ל הקדושים הודיעונו שביום זה נברא העולם ושנידונין בו, אבל התורה סתמה כגזה"כ, ולא היתה כזאת בשום יום מימי המועדים.
ב. עניינו של שופר לא נתבאר גם הוא, עד הרמב"ם הודיעו בלשון 'גזירת הכתוב הוא', ונחלקו בו חכמי ישראל יש שהיו שמחים איתו מאוד ואומרים שעניינו השמחה שבהמלכה ויש שהיו בוכים בו ומתודים ואומרים שעניינו הדין והמורא וכו' וכו'.
ג. באמת גם עיקר מצות השופר נתכסתה מאיתנו, עד שאיננו יודעים התקיעה אם היא תשר"ת או תש"ת או תר"ת, וכי שמעת באיזה מצוה מהמצות [וביותר ממצוות המועדים המצויות] שנעלמה מאיתנו צורתה, עד שלא הוכרעה צורת המצוה. [ואמנם מצינו מחלוקות רבות בצורת המצוות אבל בכולם הוכרעה ההלכה, ואילו כאן נותרנו בספק של ג' צדדים כיצד לקיים המצוה].
ד. ואכן, גם עיצומו של יום מכוסה מאיתנו, עד שלא נדע מתי יהיה קודם שיהיה, ולמשל אם יבואו עדים על חידוש הלבנה שעה קלה קודם שקיעת החמה של יום ל' יקדשו החדש, ויתברר למפרע שכל היום הזה היה ראש השנה. והנה, עבר היום ולא ידענו כלל שאנו נמצאים בו [אף שנמענו מעשיית מלאכה מפני הספק].
ה. ובאמת, מהאי טעמא לא מצאנו כמעט אצל הקדמונים ענייני הכנה לראש השנה, ואל תטעה משופר של חודש אלול שהוא כנגד מ' יום קודם יום הכפורים אבל אינו שייך לראש השנה, וכן אמירת הסליחות אצל הספרדים, [ואפילו אצל האשכנזים עיין במהרי"ל וכדו' שעיקרו משום ארבעת הימים החסרים בעשי"ת וכהשלמה להם]. ולהאמור היינו טעמא שהחג מכוסה מאיתנו ואין אנו יודעים אפילו אימתי יחול החג. וכן אין נוהגים להכריז החדש משום בכסה ליום חגנו. [וזהו הטעם האמיתי שאין מבקשים מחילה זה מזה בערב ר"ה].

סוף דבר, כל אותו היום עלום ומכוסה עד שאיננו יודעים אפילו אם יש בו דין שמחה גדולה, ומאריכים בסעודות לסימנא מילתא כמוש"F התוס', או להיפך שראוי להתענות בו. וכבר התחבטו בזה בימי עזרא שהיו ישראל בוכים על עוונותיהם והוא אומר להם אכלו משמנים.

וכל זה היינו משום שיום זה הוא מועד הבריאה, ומשמעות המושג בריאה שהיא שאנו חוגגים בו את תחילת יצירתנו אנו ואת הסבה הקודמת לנו, ולכן לא שייך שתהא לנו אחיזה והבנה בדברים נשגבים אלו אשר אנו תוצאותם. [משא"כ שאר המועדים על מצרים ומתן תורה וכדו' שאנו חוגגים בו מאורעות שנעשו לנו, ובזה אנו שייכים בודאי]. ואין לנו אלאל לעשות המעשים כ'גזירת הכתוב' כמוש"כ הרמב"ם ולומר הפסוקים במז"ש עד שיפעלו המעשים הגבוהים והנסתרים את פעולתם.


לך אכול משמנים ושתה ממתקים, ושלח מנות, ואל תעצב כי חדוות ה' היא מעוזך.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 11:28 am
על ידי חכם באשי
בענין אימתי הדין בראש השנה, רבו הדעות.
ראה בספרו של רא"י בראדט, 'בין כסה לעשור' (אינו באוצר), ותרווה נחת.

מאמר מיוחד מ"אברהם", הראוי לראותו כהכנה לר"ה.

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 11:48 am
על ידי עוטר ישראל
ר' אברהם, ר' אברהם.

מיום עמדי על דעת פורום מיוחד זה של אוצר החכמה, לא ראיתי כהנה לאורה בכל הארץ, ולא שמעתי כאן עד היום הזה דברי טעם וחכמה כאלו.
לך ר' אברהם בכוחך זה, והושע את ישראל בחיבורים יקרים אשר יאירו את עיני ישראל.
בתמורה להנאה, קח ר' אברהם א גוט ווארט.
אברה"ם נוטריקון: ר'גלי מ'וליכות א'ותי ב'ית ה'מדרש.

ר' אברהם, א גוט יום טוב, און א גוט געבענשט יאהר.

Re: מאמר מיוחד מ"אברהם", הראוי לראותו כהכנה לר"ה.

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 11:53 am
על ידי חכם באשי
עוטר ישראל כתב:ר' אברהם, ר' אברהם.
מיום עמדי על דעת פורום מיוחד זה של אוצר החכמה, לא ראיתי כהנה לאורה בכל הארץ, ולא שמעתי כאן עד היום הזה דברי טעם וחכמה כאלו.
לך ר' אברהם בכוחך זה, והושע את ישראל בחיבורים יקרים אשר יאירו את עיני ישראל.
בתמורה להנאה, קח ר' אברהם א גוט ווארט.
אברה"ם נוטריקון: ר'גלי מ'וליכות א'ותי ב'ית ה'מדרש.
ר' אברהם, א גוט יום טוב, און א גוט געבענשט יאהר.


אמת ויציב!

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 1:36 pm
על ידי איש_ספר
אברהם כתב:לשפיפון היקר שמחפש 'דברים ברורים',

צר לי לאכזב אותך אבל לא תמצא דברים ברורים בשום עניין הקשור לראש השנה, דכל אופיו של יום הוא ההעלם והכיסוי.

אפרט לך כמה דוגמאות שעולות בזכרוני כעת:

א. עניינו של יום לא נתבאר כלל בתורה, אלא כתוב 'יום תרועה יהיה לכם', סתמה התורה ולא פירשה מדוע ולמה. חז"ל הקדושים הודיעונו שביום זה נברא העולם ושנידונין בו, אבל התורה סתמה כגזה"כ, ולא היתה כזאת בשום יום מימי המועדים.
ב. עניינו של שופר לא נתבאר גם הוא, עד הרמב"ם הודיעו בלשון 'גזירת הכתוב הוא', ונחלקו בו חכמי ישראל יש שהיו שמחים איתו מאוד ואומרים שעניינו השמחה שבהמלכה ויש שהיו בוכים בו ומתודים ואומרים שעניינו הדין והמורא וכו' וכו'.
ג. באמת גם עיקר מצות השופר נתכסתה מאיתנו, עד שאיננו יודעים התקיעה אם היא תשר"ת או תש"ת או תר"ת, וכי שמעת באיזה מצוה מהמצות [וביותר ממצוות המועדים המצויות] שנעלמה מאיתנו צורתה, עד שלא הוכרעה צורת המצוה. [ואמנם מצינו מחלוקות רבות בצורת המצוות אבל בכולם הוכרעה ההלכה, ואילו כאן נותרנו בספק של ג' צדדים כיצד לקיים המצוה].
ד. ואכן, גם עיצומו של יום מכוסה מאיתנו, עד שלא נדע מתי יהיה קודם שיהיה, ולמשל אם יבואו עדים על חידוש הלבנה שעה קלה קודם שקיעת החמה של יום ל' יקדשו החדש, ויתברר למפרע שכל היום הזה היה ראש השנה. והנה, עבר היום ולא ידענו כלל שאנו נמצאים בו [אף שנמענו מעשיית מלאכה מפני הספק].
ה. ובאמת, מהאי טעמא לא מצאנו כמעט אצל הקדמונים ענייני הכנה לראש השנה, ואל תטעה משופר של חודש אלול שהוא כנגד מ' יום קודם יום הכפורים אבל אינו שייך לראש השנה, וכן אמירת הסליחות אצל הספרדים, [ואפילו אצל האשכנזים עיין במהרי"ל וכדו' שעיקרו משום ארבעת הימים החסרים בעשי"ת וכהשלמה להם]. ולהאמור היינו טעמא שהחג מכוסה מאיתנו ואין אנו יודעים אפילו אימתי יחול החג. וכן אין נוהגים להכריז החדש משום בכסה ליום חגנו. [וזהו הטעם האמיתי שאין מבקשים מחילה זה מזה בערב ר"ה].

סוף דבר, כל אותו היום עלום ומכוסה עד שאיננו יודעים אפילו אם יש בו דין שמחה גדולה, ומאריכים בסעודות לסימנא מילתא כמוש"F התוס', או להיפך שראוי להתענות בו. וכבר התחבטו בזה בימי עזרא שהיו ישראל בוכים על עוונותיהם והוא אומר להם אכלו משמנים.

וכל זה היינו משום שיום זה הוא מועד הבריאה, ומשמעות המושג בריאה שהיא שאנו חוגגים בו את תחילת יצירתנו אנו ואת הסבה הקודמת לנו, ולכן לא שייך שתהא לנו אחיזה והבנה בדברים נשגבים אלו אשר אנו תוצאותם. [משא"כ שאר המועדים על מצרים ומתן תורה וכדו' שאנו חוגגים בו מאורעות שנעשו לנו, ובזה אנו שייכים בודאי]. ואין לנו אלאל לעשות המעשים כ'גזירת הכתוב' כמוש"כ הרמב"ם ולומר הפסוקים במז"ש עד שיפעלו המעשים הגבוהים והנסתרים את פעולתם.


לך אכול משמנים ושתה ממתקים, ושלח מנות, ואל תעצב כי חדוות ה' היא מעוזך.

דברי אברהם נפלאים וכאשר היתה באמנה איתו.
ראשית יש להוסיף את דברי רבינו משולם שהובאו בתוס' על חטאת ר"ח שלא נזכרה בר"ה, משום בכסה (ויש בזה ביאור נשגב עד למאוד של הגאון האמיתי הרח"ב זצ"ל).
ועתה לפי סדר דבריו:
א. העלם מהות היום, אף שהוא באמת מפליא, אכן תן דעתך שכל מקום שפרטה התורה ענינו של יום, לא היה זה אלא להורות על מצוותיו, בסוכות תשבו כי בסוכות, ועזה"ד. אבל מהיות ר"ה יום דין, אין שום מצוה הנמשכת מזה. וכן תירץ אק"מ בספר חמדה"י.
ג. אי אפשר שלא להזכיר דעת הגאונים דכל השיטות אמת.
ד. אמת, אלא שאי"ז נובע מדיני היו"ט שבו אלא משום שהוא היו"ט היחיד שחל בר"ח. (אף שג"ז טעמא בעי, אלא שהעמדתי הדברים על דיוקן)
ה. יש להזכיר את דברי הפוסקים על ימי הסליחות כימי ביקור קודם ר"ה.
דברי עזרא הסופר אינם אלא צד אחד במטבע של אש של ר"ה, וצידו השני, דברי רבותינו בלמודם שאין אומרין הלל בר"ה, אפשר ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה, וכדברי הרמב"ם הנודעים:
לפי שלא היו קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים, לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו, ומברח מנוס אליו, התשובה ותחנונים ובקשת כפרה וסליחה, ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק והשמחה:


אמת, שלהשוות המידות הנראות כמנוגדות בענין זה, מן המלאכות הקשות שבמקדש היא, וזה כדברי אברהם מורה על כיסויו של היום, אבל לכה"פ נידע ונשים אל לב כל בחינותיו של היום הגדול בו יבוא האדון אל היכלו, אשר אותו אנו מבקשים.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 2:01 pm
על ידי אתנחתא
לא הבנתי מבחינה הגיונית מדוע הבריאה אמורה להיות מוסתרת יותר מאשר יציאת מצרים ומתן תורה שהיו מעשים נפלאים לאין ערוך מאשר בריאת הטבע המוטבע. ולכאורה ההיפוך הוא הנכון, אך כל הדורש יידרש ואין מקשין על הדרוש

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 2:02 pm
על ידי איש_ספר
שפיפון בן ליש כתב:ושמעתי שגדול אחד הקשה קושיא עצומה. דבגמ' ר"ה אמרו דלא מנו מועדים החלים באחד בתשרי אלא אותם שחלים מלילה אבל החלים מבוקר לא. ולפיכך לא מנו דין דבל תאחר עי"ש ושאל אותו גאון א"כ למה מנו במשנה דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון הרי גם זה דוקא מהבוקר.


כן הקשה האדר"ת לגרי"ס.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 2:08 pm
על ידי אברהם
אף אני אענה כנגד המברכים, לשנה טובה תכתבו וכו'.

ומש"כ אחי הרב איש ספר על חטאת שלא נזכרה, עוד יש להוסיף לפי"ז שאין מזכירין בו חטא אע"פ שנידון עליו בו ביום, ועניין כייף איניש דעתיה. (לא הצלחתי לפענח 'הרח"ב').

ולגוף הערותיו

א. לא הבנתי הלא התורה בו מצוה 'יום תרועה' ולא ביארה למה זה ועל מה זה נשתנה יום זה להיות יום תרועה. ואילו בחג הסכות אמרה תורה שנקבע החג בו משום שאז 'באספך את תבואתך', וכן בפסח 'מועד צאתך ממצרים', וכן בשבועות 'בהביאכם מנחה חדשה', אבל כאן העלימה התורה.

ג. אמת. וכדאתינן אוסיף שעדיין תלויה ועומדת מחלוקת שכמדומה שלא הוכרעה, מהו עיקר התקיעות אם מיושב או מעומד. וגם זה תלוי אצלנו בספק.

ד. לא כדבריך, אלא זהו מהותו של יום 'תקעו בחדש שופר'.

ה. אמת.

מה שהביא דברי הרמב"ם לענ"ד נראה ברור שדבריו מחולקים ביו יוהכ"פ לר"ה, שהרי א"א לומר שבר"ה הוא יום תשובה ותחנונים ובקשת כפרה וסליחה, שהרי איננו כך, אלא הוא יום עבודה והכנעה וכו' וכל זה אינו סותר לשמחה העצומה.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 2:21 pm
על ידי אברהם
רבי אתנחתא,

אין כוונתי לדרוש, ואם אין דברי נכונים אחזור בי.

אך אבאר כוונתי: ידעת שאסור להסתכל מה לפנים ומה לאחור, והיינו משום שמחשבתנו מוגבלת לפי עולמנו המצומצם אבל אין לנו תפיסה במה שקודם יצירת העולם וזמנינו. והנה בראש השנה אנו שבים כביכול לנקודת ההתחלה שקודם הבריאה ומשפיעים על הבריאה המחודשת לשנה זו, וזהו ענין כמוס מאד הנוגע בסודות מעשה בראשית.

מקובל לנו שבריאת העולם נעשתה ע"י עשר ספירות משתלשלות, ובספירות העליונות אין לנו אחיזה והשפעה כלל כי אם באלו השבע התחתונות. והיינו משום שככל שהספירה יותר גבוהה וקדומה הרי היא פחות ופחות ברת השגה כי יותר מתקרבת לעצמותו יתברך שלית מחשבה תפיסה ביה כלל.
בראש השנה אנו במעשינו פועלים ומשפיעים על אופן היצירה המחודשת באותה שנה, ונוגעים במקומות בראשתיים מאד, אשר כמעט הם בכלל האיסור לדרוש מה לפנים ומה לאחור וכו'.

מחמת לחץ ההכנות לשבת קדש, לא הצלחתי להתנסח ברור ומדוייק יותר, סליחה.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2010 3:35 pm
על ידי נהנה מהאוצר
אני מתפעל מהידיעות הנשגבות שקיבלתי מר' אברהם באשכול זה, דברים מפליאים ממש, אלא אשאל את ר' אברהם האם יש מקור לדברים נשגבים אלו, [אף שגם בתורת מהלך עצמי זו צורת הסתכלות מדהימה ומרוממת]

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' ספטמבר 05, 2010 3:45 am
על ידי חכם באשי
חכם באשי כתב:בענין אימתי הדין בראש השנה, רבו הדעות.
ראה בספרו של רא"י בראדט, 'בין כסה לעשור' (אינו באוצר), ותרווה נחת.


טעיתי בהחפזי,
בדקתי היטב בספר והוא לא דן בו, דיברתי אף המחבר והוא אמר שזה אמור להיות בספרו 'עורו ישנים משנתכם' שעדיין לא יצא לאור,
לעת עתה יש לעיין במאמרו של בראדט שפרסם ב'ישורון', כרך יא.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' ספטמבר 05, 2010 10:22 am
על ידי מורה צדק
אשכול נפלא שזמן רב לא היה כמותו בפורום זה.
(אף שאיני מן המעירים כאן לרוב, קורא אני את הכל ונהנה מפורום זה הנאה מרובה)

מש"כ א' החכמים דהא דלא יתפלל בג' שעות ראשונות לא מיירי בר"ה, יעיין הכותב בדברי הגמ' בע"ז ד: לא ליצלו איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא. וגירסת התוס' בברכות כו. ד"ה תפלת השחר דלא גרסי ביומי קמא, ולכך הוי בב' הימים (עי' נפש חיה סי' תקצב ס"ג), וכתב בשלחן גבוה ס"ק יט בשם רש"י דמוספי כל השנה הם שבח וסיפור מעשה, אך מוסף ר"ה מתוך שהוא מתפלל מלכיות זכרונות ושופרות מופקד דינא טפי, ואל יפרוש אדם מן הצבור. ובספר חסידים סי' תשס"ג כתב דכיון שהקב"ה דן בכל יום ג' שעות וה"ה בר"ה ויוה"כ, אך בכל יום דן על נוהג הבריות, ובר"ה על העליונים ותחתונים על כל מה שיהיה באותו שנה או לשנים רבות.

ויעויין עוד בספר הנדפ"מ מועדי ה' על ראש השנה סי' יא ס"א ובהערה שם, משם לוקחה זאת.

עוד הביא במועדי ה' הנז' בסי' ו' ס"ו את דברי האר"י לגבי בכי בר"ה, וכך כתב בשער הכוונות [דף צ' ע"א]: גם היה נוהג מורי לבכות הרבה בתפלת ראש השנה אפילו שהוא יום טוב ומכ"ש בתפלת יום כיפור, והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלמה. גם היה אומר כי יש בני אדם שנידונים ביום הראשון ואז הם בדינא קשיא, ויש הנידונים ביום השני שהוא דינא רפיא, ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום השני. ואמר כי האדם שנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפלה, הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה אם ביום הראשון ואם ביום השני, עכ"ל [וכ"כ בפרי עץ חיים שער כ"ו פ"ה והב"ד בכף החיים סי' תקפ"ב סק"ס].

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 07, 2010 4:43 pm
על ידי אברהם
איש ספר,
במה שכתבת שהאדר"ת הקשה לגרי"ס את הקושיא שהביא שפיפון בתחילת האשכול, אשמח לראות הדברים.

כי לפום ריהטא יש ליישב בפשיטות, שהרי במשנה לא הביאו כלל שא' בתשרי הינו ראש השנה לדין, אלא כתבה שהוא ראש השנה לשנים, והגמ' (ח ע"א) הקשתה 'למאי הלכתא' וקאמר רב נחמן בר יצחק לדין, עיי"ש, וא"כ אין הכוונה שא' בתשרי הוא ר"ה לענין דין, אלא שא' בתשרי הוא תחילת השנה והנפק"מ מזה שבו חל הדין משום דכתיב מראשית שנה עד אחרית שנה, כמו שהביאה הגמ' שם.
וא"כ שוב אין כאן קושיא, דבודאי א' תשרי הינו תחילת השנה מכניסתו בלילה, ורק הדין מתחיל בג' שעות, ופשוט.
[אמנם שפיפון בשאלתו הביא המשנה דבני מרון, אבל זו כנראה טעות, שהרי משנה זו לא מיירי בראשי השנים, אבל מונה ד' זמנים שהעולם נידון בו].

בקיצור, לא הבנתי הקושיא כלל ואשמח לראות הדברים סרוקים.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' ספטמבר 12, 2010 8:07 pm
על ידי מענה לשון
הגם ששמחתי בדברי רבי אברהם,

לא אמנע מלציין שהדברים בעיקרי תורתם הובאו בספר פחד יצחק על ר"ה למרן הגר"י הוטנר זצ"ל
כמדומה בסי' א' בהרחבה, כולל החילוק בין שאר החגים שזה אחר היצירה לבין ר"ה שהוא גוף ההויה.

ואברהם יגל שזכה לכוון לפחד יצחק אביו, או שראה או שמע משמו ונשתכחה ממנו ונעשה כתורה חדשה.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' ספטמבר 12, 2010 9:36 pm
על ידי זקן ששכח
היום איקלע לידי הספר בית שער של הרב בורנשטיין, הוא מציין בשם האר"י שאם מתעורר האדם לבכי, אם ביום א' דר"ה או ביום ב', סיבת הדבר היא שבאותה שעה דנים אותו.
אם כן, כל אחד ואחד בשעה אחרת נידון.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ב' ספטמבר 13, 2010 7:25 am
על ידי ברזילי
כתב איש_ספר לעיל: ויש בזה ביאור נשגב עד למאוד של הגאון האמיתי הרח"ב זצ"ל.

האם תוכל לפרש מיהו הרח"ב והיכן נדפס ביאורו זה?

תודה מראש.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ב' ספטמבר 13, 2010 7:43 pm
על ידי איש_ספר
ר' חיים ברלין. נדפס בנשמת חיים (לצערינו אינו באוצר). יותר מאוחר אכתוב הדברים המשמחים עד מאד.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ב' ספטמבר 13, 2010 11:20 pm
על ידי מבקש
במה ששאל מתי הדין בר"ה וענוהו משמיה דהאר"י שבשעה שמתעורר לבכי בתפילתו אז דנים אותו בשמיא, שמעתי ווארט נפלא מהפני מנחם זצ"ל, דיתכן ולהיפך, דחסד ה' הוא שדווקא בשעה שמתעורר האדם לבכי אז ה' ברחמיו דן אותו...וד"ל

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 14, 2010 12:28 am
על ידי זקן ששכח
מבקש כתב:במה ששאל מתי הדין בר"ה וענוהו משמיה דהאר"י שבשעה שמתעורר לבכי בתפילתו אז דנים אותו בשמיא, שמעתי ווארט נפלא מהפני מנחם זצ"ל, דיתכן ולהיפך, דחסד ה' הוא שדווקא בשעה שמתעורר האדם לבכי אז ה' ברחמיו דן אותו...וד"ל

לכאורה אינו היפך, אלא שביאר בכוונת האר"י ז"ל.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 14, 2010 1:02 am
על ידי מבקש
באר"י כתב שכשמתעורר לבכי ידע שאז דנים, ולכך נשמתו מרגישה להתעורר לבכי!

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 14, 2010 1:22 am
על ידי איש_ספר
איש_ספר כתב:ר' חיים ברלין. נדפס בנשמת חיים (לצערינו אינו באוצר). יותר מאוחר אכתוב הדברים המשמחים עד מאד.


ואלו דברי הגרח"ב:

בפרשת קרבנות ר"ה, אמרה תורה:

(א) וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם:
(ב) וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַידֹוָד פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם:
(ג) וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל:
(ד) וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים:
(ה) וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
(ו) מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'

וכבר תמהו רבותינו הראשונים, למה הזכירה תורה רק לעולת ראש חודש ולא לחטאת ראש חודש (השעיר).
ובתוס' ר"ה, ח, ב הובאו דברים שאמר רבינו משולם לרבינו תם שזהו בסוד ענין בכסה ליום חגנו, שכיסה תורה על חטאת ראש חודש, עי"ש.
ונראה שיש לפרש הדבר בטוב גם ע"פ פשט:

דבאמת גם הא דהזכירה תורה בתוך קרבנות ר"ה, עולת ר"ח, הוא בלא צורך לכאורה, שהרי מהיכי תיתי שיגרע משפט קרבנות ר"ח זה משאר ר"ח, ועוד שכבר כתבה תורה' זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה'.
אלא דבענין סדר הקרבנות, קרבנות ר"ה ור"ח נמצא מבוכה, (ולא נמצא שעמדו ע"ז). שיש לפנינו ב' כללים הסותרים זה את זה.
מחד אמרו בזבחים פט, א, דקרבנות ר"ח קודמים לקרבנות ר"ה, משום הלכתא דתדיר.
מאידך אמרו בכ"מ, דחטאת קודמת לעולה.
ועתה איך משפט קרבנות יום זה?
אם נקריב בתחילה קרבנות ר"ח, הרי שהקדמנו עולת ר"ח לחטאת ר"ה.
אם נקריב בתחילה חטאות ר"ח ור"ה, הקדמנו חטאת ר"ה לעולת ר"ח.

המשך יבוא.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 14, 2010 1:42 pm
על ידי סמ''ק
יותר מאוחר אביא את ספר בנין שלמה, שכתב ג"כ כדברים האלו כנראה.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 14, 2010 10:29 pm
על ידי סמ''ק
כיון שהדברים נשארו סתומים, נביאם מפי הבנין שלמה, עם ההמשך:

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ד' ספטמבר 15, 2010 2:09 am
על ידי איש_ספר
תודה סמ"ק. נתתי לחכם ויחכם עוד כהנה וכנה.
אכן גם האדר"ת רשם הדברים מפי ר' חיים ברלין בשם הגה"צ רמ"מ בעל המאיר לעולם, וכמו שהביא החשק שלמה
ז"ל בקיצור נמרץ בשמע אליהו כת"י:
שכט. ונסתפק הרר"ח שי' אם גם במוספי ר"ה אם הוא כן, ובשם הג"מ ר' מאיר מיכל שליט"א מווילנא אמר ליישב דקדוקו של רבינו משולם, מה שלא נכתב מלבד עולת וחטאות החודש בר"ה , ע"ש בתוס' ר"ה ח', ב' , משום שיש להסתפק באמת אם (גם בר"ה קרבו העולות קודם לחטאות) קרבו בתחילה בר"ה כל מוספי ר"ח ואח"כ כל מוספי ר"ה, או חטאות קודמות ואח"כ העולות וא"כ נפשט ס' זה .

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ד' ספטמבר 07, 2011 6:26 pm
על ידי שפופרת של ביצה
על הדין בלילה בראש השנה ניתן לכאורה ללמוד מהמעשה בחסיד אחד [ריש פ"ג דמס' ברכות יח:] שנתן דינר לעני בערב ראש השנה והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע בלילה את הרוחות מספרות על הפורענות שבאה לעולם בשנה זו משמע שיש סוג מסויים של גזרות פורענות שנגזרות כבר בלילה.

מה קדם העולה או החטאת

פורסם: ה' ספטמבר 08, 2011 4:17 pm
על ידי פנחס
איש ספר כתב שלא עמדו בזה [מה קדם] ובאמת שאלה זו ישנה בכל שבת ר"ח ועיין מנ"ח מצוה שיב שבירר היטב

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 09, 2011 2:46 am
על ידי אוהב אוצר
עוד יש להוסיף כי ע"פ חכמת הח"ן כידוע, יום א' דר"ה נקרא בשם: "דינא קשיא" ויום ב': "דינא רפיא" אולי זה קצת יוסיף לדברים הנא' כאן ולשאלתו של ר' אברהם.
בהקשר לדברי האר"י הק' עד כמה שידוע לי דכל העוסקים בדבריו לא פירשו כהפני מנחם אלא ממש כך, דאם נופלת על האדם התעוררות עד לכדי בכי, ידע שברגע זה מעיינים בדינו.
[יתכן והפני מנחם פירש על דרך החסידות ובכדי לעודד הלבב' בדור חלש שכמותינו.]

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 09, 2011 10:35 am
על ידי היא שיחתי
לגבי יום או לילה

ערוך לנר מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
אכן לא הבנתי דאפילו אי הדין בר"ה הי' הרי עכ"פ בלילה אין דין כדאמרינן בעלמא שאין הקב"ה דן את ישראל אלא ביום וכן אמרינן בע"ז (ד ב) לא ליצלי אינש וכו' בתלת שעי קמייתא והרי שם (ברכות יח ב) נאמר דבערב ר"ה הקניטתו אשתו ובא ולן בביה"ק ומשמע שזה היה בליל ראשון של ר"ה ואיך אפשר ששמעו מאחורי פרגוד הדין שיהיה למחר ומזה לכאורה ראיה לתירוצם הראשון:

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ג' ספטמבר 27, 2011 3:14 pm
על ידי אברהם
איש_ספר כתב:
שפיפון בן ליש כתב:ושמעתי שגדול אחד הקשה קושיא עצומה. דבגמ' ר"ה אמרו דלא מנו מועדים החלים באחד בתשרי אלא אותם שחלים מלילה אבל החלים מבוקר לא. ולפיכך לא מנו דין דבל תאחר עי"ש ושאל אותו גאון א"כ למה מנו במשנה דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון הרי גם זה דוקא מהבוקר.


כן הקשה האדר"ת לגרי"ס.


אברהם כתב:איש ספר,
במה שכתבת שהאדר"ת הקשה לגרי"ס את הקושיא שהביא שפיפון בתחילת האשכול, אשמח לראות הדברים.

כי לפום ריהטא יש ליישב בפשיטות, שהרי במשנה לא הביאו כלל שא' בתשרי הינו ראש השנה לדין, אלא כתבה שהוא ראש השנה לשנים, והגמ' (ח ע"א) הקשתה 'למאי הלכתא' וקאמר רב נחמן בר יצחק לדין, עיי"ש, וא"כ אין הכוונה שא' בתשרי הוא ר"ה לענין דין, אלא שא' בתשרי הוא תחילת השנה והנפק"מ מזה שבו חל הדין משום דכתיב מראשית שנה עד אחרית שנה, כמו שהביאה הגמ' שם.
וא"כ שוב אין כאן קושיא, דבודאי א' תשרי הינו תחילת השנה מכניסתו בלילה, ורק הדין מתחיל בג' שעות, ופשוט.
[אמנם שפיפון בשאלתו הביא המשנה דבני מרון, אבל זו כנראה טעות, שהרי משנה זו לא מיירי בראשי השנים, אבל מונה ד' זמנים שהעולם נידון בו].

בקיצור, לא הבנתי הקושיא כלל ואשמח לראות הדברים סרוקים.


רבינו איש ספר,
האם תוכל להפנות אותי למקור שאלת האדר"ת
אני רוצה לעיין בדבר לקראת ראש השנה.
תודה גדולה!

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ה' אוגוסט 13, 2020 10:50 pm
על ידי זאינץ
בנוגע לשאלה זו עיין בזכר דוד [לר' דוד זכות,ישנו באוצר],ובמאמרו של ישראל דנדרוביץ בישורון גליון כ''ז,וגם בליקוי לוי יצחק אגרות ,שכותב שהדין הוא מלילה הראשון עד תקיעת שופר ,[וראה מה שהעיר בנו רבנו על כך בתפארת לוי יצחק]ולהעיר משולחן ערוך אדמה''ז, דאין מאחלים כתיבה וחתימה טובה בלילה הב' ,ולכאורה צ''ע ממה דמבואר בזוהר, דיום א' הוא דינא קשיא ,וב' דינא רפיא ,משמע דנידונים גם ביום ב' ומדוע לא יאמרוהו בלילה הב' ג''כ ויש להאריך עוד.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ה' אוגוסט 13, 2020 11:54 pm
על ידי לבי במערב
זאינץ כתב: . . ולהעיר משולחן ערוך אדמה''ז, דאין מאחלים כתיבה וחתימה טובה בלילה הב' . .
כנראה הכוונה לסידורו, כי בשולחנו הטהור (סו"ס תקפב) פסק בזה"ל: "וְאֵין לוֹמַר דָּבָר זֶה בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה  אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה".

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' אוגוסט 14, 2020 11:10 am
על ידי זאינץ
והאריז׳׳ל ג׳׳כ אומר שיש בני אדם שנידונים ביום א׳, ויש שהקב׳׳ה דן אותם ביום ב׳,ושמישהו מרגיש שהולך לבכות סימן שדנים אותו עכשיו למעלה ונשמתו מרגישה בזה ומתעוררת לבכי.
למרות שבעניינים הנ׳׳ל, אי אפשר כמובן לדעת במדויק, וכמו שהעיר באשכול הנ׳׳ל בחכמה שראש השנה הוא ענין הכיסוי.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' אוגוסט 16, 2020 9:42 pm
על ידי זאינץ
יש להעיר מדברי האריז''ל שאמר שמה שנהגו לא לישון ביום ראש השנה, הוא עד אחר חצות ,משמע שכבר נגמר הדין אז [וכמדומה לי שקשור לדורמיטא דז''א שהוא ישן עד תקיעת שופר ו[אז הוא זמן דינין ביותר] ,כדאיתא בכתבי האר''י , עד תקיעת שופר, שאז מעירים אותו וד''ל ,]ואילו לדעת אחרים הוא כל היום ,מישהו יכול לצין לי בזה מקורות?

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' אוגוסט 16, 2020 9:44 pm
על ידי זאינץ
והאם יש ענין שלא לישון בליל ראש השנה ,מטעם ''שמא יישן מזליה '' ,או שזה שייך רק ביום?
דלפי המקורות שכן ציינתי, משמע שהדין נוהג החל מהלילה ,ומדוע לא נוהגים שלא לישון בליל ר''ה?

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: א' אוגוסט 16, 2020 11:56 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
דומני שיש ירושלמי שאת הגויים דן הקב"ה בלילה והגריח"ס האריך בזה.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ב' אוגוסט 17, 2020 1:13 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
הגאון האדיר ר' יעקב חיים סופר דומני בספרו גדולה תשובה.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' אוגוסט 21, 2020 12:44 pm
על ידי זאינץ
ראיתי מובא בסידור הגר׳׳א, ווארט יפה, מהו דכתיב ׳׳בכסה ליום חגינו׳׳, דפירושו החג שלנו, דבנ׳׳י ביקשו מהקב׳׳ה עוד יום של ר׳׳ה, שבו דינא רפיא ,שיוכלו להשפט גם בו ,ולא ביום ראשון דנפיש אף ,וזהו גם ההמשך כי ׳׳חק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב׳׳ חוק לישראל הולך על ׳׳דינא קשיא׳׳ ו׳׳אלוקי יעקב׳׳ על ׳׳דינא רפיא׳׳ ש שהוא נמוך מישראל.

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ו' ספטמבר 04, 2020 1:06 pm
על ידי זאינץ
שמא בר׳׳ה שחל בשבת ישנו במנחה גם הענין ד׳׳לית דינין דתקיפין׳׳?

Re: הדין בר"ה אימתי?

פורסם: ש' ספטמבר 05, 2020 9:20 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
לאחר חיפוש רב מצאתי שו"ת תורה לשמה סימן קמה
"גם אם חל ר"ה בשבת יעשה סדר התשליך ולדידי עדיף טפי מפני עוצם ההארה של מנחת שבת שמתגלה מצח הרצון וזה הגילוי ההארה תסייע יותר לענין זה דבר בעתו מה טוב וידוע שגם היכא דחל ר"ה בשבת תתגלה ההארה הזאת של מצח הרצון כנהוג ולכן אנחנו מוציאין ס"ת וקורין פסוק ואני תפלתי לך ה' עת רצון והגם שאנחנו מתפללין בעמידה של המנחה תפילת ר"ה ולא של שבת שהיא אתה אחד וכו' הנה לזה יש טעם וכמ"ש במ"א ומ"מ הארה זו תתגלה עתה במנחה בנוצר חסד לאלפים למתק ב' שמות אלקים וה'."