פורום אוצר החכמה

שימו לב על מה הינו מתפלל רק על שנה פורייה באסם ושלא תהא שחונה - גשם וחומר בלבד! הזה מתאים ליום נשגב בקדושה שכזה?! היכן עניני הרוח? צריך לי עיון גדול. abyisrael@gmail.com

מסתבר שכך התפלל משום שרוחניות תליא באיניש "והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (עיקר הבחירה תלויה באדם ובציבור) ונותר לו להתפלל רק על גשמיות..(אמנם ק"ק דעדיין מצינו בהרבה תפילות ביום-יום שמתפללים על רוחניות ועדיין צ"ע)..

יאיר, צדקו דבריך. \
ומה שתמהת מתפילות שמתפללים בכל יום על רוחניות אינו קשה, לפי שברגע שאדם מתפלל על עצמו 'הוא יפתח לבינו בתורתו' וכדומה, הרי הוא רוצה לבחור בטוב אלא שבנוסף הוא מבקש סיוע ממרומים, ועדיין נחשב שזה בידו.
אולם כאשר יבוא כה"ג להתפלל עבור הכלל, אזי יפקיע את מאמרם 'הכל ביד"ש חוץ'.

וידועים דברי החזון איש בענין זה, ושם מבואר עוד יותר שמכיון שכלל ישראל אחד הם אף מעשה של אחד מישראל מועיל לחבירו, ולכאורה אם כן הדרא קושיא לדוכתא ואצרף דברי החזו"א בסוף טהרות

תורת ישראל כתב:שימו לב על מה הינו מתפלל רק על שנה פורייה באסם ושלא תהא שחונה - גשם וחומר בלבד! הזה מתאים ליום נשגב בקדושה שכזה?! היכן עניני הרוח? צריך לי עיון גדול.

כמובן שכל ה'חומר' נועד ל'לעשות רצונו בלבב שלם'
ואם כן אינו 'חומר' כי אם אמצעי ל'צורה'.
וזו דרכו של מרן ציס''ע אור שבעת הימים הבעש''ט הק',
ללמד איש יהודי ש'בכל דרכיך דעהו'
וכמאמר הזוה''ק 'לית אתר דפנוי מיניה'
מלבד הפשט , ש'אם אין קמח אין תורה'.

יפה כתבת. אבל שוב פעם, להזכיר רק זאת??

והרי כל הברכות הכתובות בתורה הם ברכות גשמיות. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירושך ויצהרך, וכו'.

עם הקשר לרוחניות - מתוך קיום המצוות אך לא כמשהו עצמאי כיעד ותכלית כביכול. אתמהה.

נראה אולי לומר (הגם שלא מצאתי לזה מקור מוסמך)
שהרי עיקר ענינה של הכהונה בכלל הוא הורדת השפע, דהא ביהמ"ק היה מקור השפע בעולם (גם רוחני) ובהיות הכהנים שלוחי דרחמנא הרי הם מורידים השפע.
וממילא הכה"ג הוא ראש וראשון בזה.
וזהו ברכת כהנים דגם שם העיקר זה שפע גשמי.
ואולי בזה אית לן פתחא להבין (הגם שדיברו בזה הראשונים)מה ענינו של רוצח בשגגה שחוזר מעיר מקלט במות הכהן הגדול, אולם היות והוא מיעט השפע וצמצמו ע"י רציחתו אין לו תקנה בחיי הכה"ג שכל עבודתו הוא הגברת השפע.
אשמח לשמוע דעת החכמים לשלול או לחייב.

מהו באמת ביאור הענין שרוצח בשגגה חוזר רק לאחר מות הכה"ג? (מלבד דברי מענה לשון)..זכורני ששמעתי פירוש על כך ושכחתיו. (אולי נכתבה הסיבה בגמ' מס' מכות?).

יאיר כתב:מהו באמת ביאור הענין שרוצח בשגגה חוזר רק לאחר מות הכה"ג? (מלבד דברי מענה לשון)..זכורני ששמעתי פירוש על כך ושכחתיו. (אולי נכתבה הסיבה בגמ' מס' מכות?).

בתרגום יונתן על אתר, בפרשת רוצח, הוסבר, שהכהן הגדול היה צריך להתפלל (ביום הכיפורים בהיכל) שלא יגיעו לידי מעשה רציחה בשוגג. עיי"ש.
וכבר תמה רי"ח סופר שליט"א (בכמה מספריו, וכנראה, חזר ונדפס הענין בספרו תורת יעקב, על אתר, מצוי באוצר), הרי למבואר במסכת יומא, לא התפלל הכהן הגדול על ענין זה, ומיישב שהוא התפלל בשני מקומות, בתוך קדשי הקדשים ומחוצה לו. עיין שם (אני כותב מהזכרון).

חכם באשי כתב:

יאיר כתב:מהו באמת ביאור הענין שרוצח בשגגה חוזר רק לאחר מות הכה"ג? (מלבד דברי מענה לשון)..זכורני ששמעתי פירוש על כך ושכחתיו. (אולי נכתבה הסיבה בגמ' מס' מכות?).

בתרגום יונתן על אתר, בפרשת רוצח, הוסבר, שהכהן הגדול היה צריך להתפלל (ביום הכיפורים בהיכל) שלא יגיעו לידי מעשה רציחה בשוגג. עיי"ש.
וכבר תמה רי"ח סופר שליט"א (בכמה מספריו, וכנראה, חזר ונדפס הענין בספרו תורת יעקב, על אתר, מצוי באוצר), הרי למבואר במסכת יומא, לא התפלל הכהן הגדול על ענין זה, ומיישב שהוא התפלל בשני מקומות, בתוך קדשי הקדשים ומחוצה לו. עיין שם (אני כותב מהזכרון).

ואולי הוא (המודגש) תשובה לדברי השואל..(שהיה מתפלל גם על רוחניות אך במקום אחר)..

יתכן, שאכן כן.
אמליץ לעיין בדברי רי"ח סופר במקומם.

יאיר כתב:מהו באמת ביאור הענין שרוצח בשגגה חוזר רק לאחר מות הכה"ג? (מלבד דברי מענה לשון)..זכורני ששמעתי פירוש על כך ושכחתיו. (אולי נכתבה הסיבה בגמ' מס' מכות?).

ידוע דברי הרמב"ם במורה שביאר שכל ענין עיר מקלט להשקיט את נפש גואל הדם, אבל במות הכהן הגדול שנפש כל אדם אבלה ודבה, צער זה משכח מגואל הדם את צערו הקודם ושוב יכול לחזור.
ואולם בפירש"י נראה רמז למה שכתבתי.

אבל גלשתם..

ועוד נראה לבאר,
כל בקשה ניתן לפרשה הן לגשמיות והן לרוחניות,
שנה שתהיה פורייה, בתבואה, וכן שתהיה שנת צמיחה רוחנית וכן עז''ה.

יפה כתבתם. אכן באשר לברכות התורה בפ' בחוקותי אינו דומה ששם מדובר על ברכות שהן חיוניות לחיינו ואינן תוספות עידונים ועינוגים. אולם כאן מדובר על "ברכ- פורייה" וזה כבר משהו אחר..

לגבי ישיבת הרוצח בעיר מקלט עד מות הכה"ג, כבר יש הרבה בדברי חז"ל ובראש', בכמה פנים.
אבל כעת ראיתי דבר מחודש קצת, בס' העיקרים ג-כה, ז"ל -
ומה שתלה הכתוב חזרתו במיתת הכהן הגדול, כבר פירשו רבותינו ז"ל טעם הדבר, ואמרו כי לכך נתלה דבר זה בחייו של כהן גדול, כדי שיהא זהיר לבקש רחמים על בני דורו שלא יארע תקלה בהם. ועוד שדרך הצדיקים לסבול עונש ויסורין בעבור ההמון החטאים בנפשותם, שכן מצינו יחזקאל הנביא שאמר לו השם יתברך שישכב על צדו ויסבול יסורין לשאת עליו עון בית ישראל, ועל כן אין להפלא אם יהיה הכהן נענש בעון העם.

סענדער כתב:

תורת ישראל כתב:שימו לב על מה הינו מתפלל רק על שנה פורייה באסם ושלא תהא שחונה - גשם וחומר בלבד! הזה מתאים ליום נשגב בקדושה שכזה?! היכן עניני הרוח? צריך לי עיון גדול.

כמובן שכל ה'חומר' נועד ל'לעשות רצונו בלבב שלם'
ואם כן אינו 'חומר' כי אם אמצעי ל'צורה'.
וזו דרכו של מרן ציס''ע אור שבעת הימים הבעש''ט הק',
ללמד איש יהודי ש'בכל דרכיך דעהו'
וכמאמר הזוה''ק 'לית אתר דפנוי מיניה'
מלבד הפשט , ש'אם אין קמח אין תורה'.

בדרך זו תירץ בלקוטי שיחות. ראה המצו"ב.