פורום אוצר החכמה

בעבר נכתב בקובץ מבקשי תורה שהגה"צ רי"מ חרל"פ נהג שלא לומר את הפיוט ליוכ"ק 'יום זה' בשל יחס מחברו לחכמת הקבלה. לאחרונה מצאתי שהמקובל הגה"ק ר' אליעזר נחמן פואה בעל גורן ארנן תלמידו של הרמ"ע מפאנו כתב לעצמו מעין סידור ובו תפילות ובקשות תחינות סגולות וכוונות ע"פ סדר היום והשבוע, ושם העתיק את 'סדר תפלת מנחה לער"ח שנוהגין בני חברת שומרים לבוקר איטלייאני בויניציאה בהתאספם יחד ורבים מק"ק בב"ה של ת"ת אשכנזים, ויכול אף יחיד לאומרה'. ושם הביא 'בקשה חדשה' והיא היא הפיוט הנ"ל. תמונת כי"ק הגורן ארנן מצורפת פה. לכאורה זו הסכמה והרשאה של א' מגדולי המקובלים לאמירת פיוט זה.

מעניין מאוד.
על בעל גורן ארנ"ן ראה כאן viewtopic.php?f=7&t=10103&p=93397&hilit=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94#p93393

נראה להעיר כאן עוד, שבעצם הסליחה היחידה ליוכ"ק שיש בה איזכור ליום זה ביחוד זוהי סליחה זו, בה נאמר במפורש 'יום זה... בטל במיעוטו כדמות ירח', וכן בהמשך 'הן ראש חדשים אל עמך נתת לזמן כפרה על כל תולדותם'.

כמו כן מוזכר ענינו של יום שהוא בבחינת יום כיפור 'מאת אהוביך שוטן השבת... מיום לפניו בא כי אז איתם', וצ"ב מקור חידוש זה.

לעומת זאת, הסליחות הבאות 'משאת כפי מנחת ערב' ו'אלקי בשר עמך מפחדך סמר' נתייסדו לאומרם בתפילת מנחה של יום כיפור, כפי שנראה מתוכם; 'בהיות מזבחי ומקדשי על מכונו וגבולו היו מכפרים עלינו בשעירים העולים לגורלו', וכן 'זכר פר פנים ושעיר פנימי וחיצון'.
בפזמון 'בת עמי לא תחשה' אין ג"כ רמז מעניינו של יום, וישנו גם רמז מסוים ליוה"כ 'יחידו למאה נחנן... להתרצות פני אדוניו כאיש לקח מלא חפניו קטרת סמים דקה'. [ומתבאר יפה עם הדעה כי עקידת יצחק היתה ביום הכיפורים].

האין קשר ישיר בין הרמ"ע מפאנו בעצמו ובין סדר שומרים לבוקר ויוכ"ק?

איני מבין מה הדיון כאן.
והרי הדברים ידועים שרבי יהודה אריה ממודינא חזר בו וכבר היה על כך אשכול בעבר.

ישבב
לא ידוע לי על קשר ישיר לרמ"ע מפאנו, אך עיין במחקרי תפילה ופיוט לרד"ג (עמ' 322 והלאה) אודות סדר ערב ר"ח. ובתוה"ד כתב שהאיטליאנים היו הראשונים שגרמו להפצת המנהג.

לומד_בישיבה כתב:איני מבין מה הדיון כאן.
והרי הדברים ידועים שרבי יהודה אריה ממודינא חזר בו וכבר היה על כך אשכול בעבר.

רק הוא? גם הרמב"ם חזר בו, ואף אריסטו (להבדיל!), כידוע. ובעולם העליון כל הטועים חזרו בהם ודאי.

אאל"ט בשם הגדולים עצמו מביא שחזר בו משום מעשה שהיה.

אריסמנדי כתב:

לומד_בישיבה כתב:איני מבין מה הדיון כאן.
והרי הדברים ידועים שרבי יהודה אריה ממודינא חזר בו וכבר היה על כך אשכול בעבר.

רק הוא? גם הרמב"ם חזר בו, ואף אריסטו (להבדיל!), כידוע. ובעולם העליון כל הטועים חזרו בהם ודאי.

וגם י"ח ברנר..

כאן הדברים נסמכים על דברי החיד"א בשם הגדולים שראה כן ביומנו חיי יהודה.
בספר שלפנינו לא נמצאים דברים אלו, ובאמת לא נדפסו מספר עמודים מהיומן.
אך באמת החיד"א כותב שמכאן ואילך האמין בגלגול ולא בכללות חכמת הקבלה.
אבל בתיק של הרב הנדון יש עוד ענינים בעיתים.

זכור לי שרי"א כתב באיזהו מקומן (אולי בארי נוהם גופיה) שיש כאלו שאחר פטירתם אמרו עליהם שחזרו בהם, והוא חושש שגם עליו יאמרו כן.
ולנידון דלעיל, חשבתי עתה שאולי אין לראות בהעתקה הנ"ל הסכמה, כיון שהארי נוהם התפרסם רק אחר פטירת המחבר ונדפס לראשונה בשנת ת"ר, ובפועל היו לרי"א קשרים יפים עם הרמ"ע (ואם איני טועה היה הרמ"ע סנדקו).
עוד ראיתי עתה באנצי' לגדולי ישראל של מרגליות: "אגרותיו העבריות שפורסמו ע"י החוקר יהודה אריה בלוי מוכיחות שועד הרבנים בויניציה וכן יחידים מבני הקהל נהגו להשתמש תכופות בעטו השנון של רי"א מודינא לצרכים שונים".

הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.
--
האם מישהו יודע להסביר מדוע אין החיד"א מזכיר את הגר"א זי"ע - כלל ישראל יש לו מסורת ותפילה זו נאמרה על ידי כל גדולי עולם. למרות שהם ידעו גם ידעו את מה שהחיד"א כותב עליו.

לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.

די כבר עם השקרים די!

אורח כתב:

לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.

די כבר עם השקרים די!

כנראה נתחלף ללומד 'דברים על קבלה' ב'דברים בקבלה'

נניח ששיקרתי - עדיין באפשרותך לגשת ליוכ"ק לישיבה של מקובלים ולא חסרים כאלו ותווכח לראות שהם אומרים את תפילתו.
--
ומה בנוגע לגר"א ז"ל מדוע אינו מזכירו השם הגדולים איזה ספרים הוא ראה ממנו, בשעה שאת הבעש"ט ז"ל מביאו החיד"א פעמיים. - בכנות אני רוצה להבין.

לומד_בישיבה כתב:ומה בנוגע לגר"א ז"ל מדוע אינו מזכירו השם הגדולים איזה ספרים הוא ראה ממנו, בשעה שאת הבעש"ט ז"ל מביאו החיד"א פעמיים.

מועקה גדולה ועתיקת יומין. כמדומני שגם את תורתו לא מרבה להביא בספריו המרובים. לא דובר בזה כאן פעם?

אם לא דובר על זה כאן זוהי תעודת עניות לפורום.
אדרבא אולי תתן לי הפנייה כל שהיא.

איך יזכיר את תורתו אם לא ראה את ספריו?
ובשה"ג אינו מזכיר מהגדולים שחיים עדנה.
אם כבר צ"ב למה לא יחד ערך במע"ג לבעש"ט והזכירו רק אגב גררא.

רבינו נוטר
הזכרת לעיל את הדעה שעקידת יצחק היתה ביו"כ. יש לזה מקור נוסף מלבד הריקאנטי?

מה שנכון
בשורה האמצעית שבהודעתך תירצת את הקושיא שבשיטה אחרונה.

לייבעדיג יענקל כתב:רבינו נוטר
הזכרת לעיל את הדעה שעקידת יצחק היתה ביו"כ. יש לזה מקור נוסף מלבד הריקאנטי?

ראה בדרשות ר"י אבן שועיב בדרשתו ליוה"כ בשם המדרש (ראה פרקי דר"א פכ"ט).
מ"מ רבים מאחרונים הובאו בחזו"ע ימים נוראים עמודים קי ושנה.

לייבעדיג יענקל כתב:מה שנכון
בשורה האמצעית שבהודעתך תירצת את הקושיא שבשיטה אחרונה.

הבעש"ט נפטר בתקכ. גדולים מאותו זמן מובאים בשה"ג. החיד"א נפטר בתקסו.

מה שנכון נכון כתב:איך יזכיר את תורתו אם לא ראה את ספריו?
ובשה"ג אינו מזכיר מהגדולים שחיים עדנה.
אם כבר צ"ב למה לא יחד ערך במע"ג לבעש"ט והזכירו רק אגב גררא.

איני רוצה להתעסק לא עם החיד"א ז"ל ולא עם הבעש"ט ולא עם הגר"א זי"ע - ויסלחו לי הרבנים דכאן שנכנסתי לשדה מוקשים.

מש"נ בעל האיתור
ייש"כ על המ"מ החשוב. אם כן איפוא שימש ר"י ן' שועיב כמקורו של הריקאנטי (כדרכו להעתיק מכל מקובלי ספרד שקדמוהו). אמנם דומני שבפרדר"א שבידינו מדובר רק על מילתו של אברהם ביו"כ.

לגבי שה"ג, האם החלוקה למע"ג ולמע"ס אינה של בן יעקב?

מה שנכון נכון כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:רבינו נוטר
הזכרת לעיל את הדעה שעקידת יצחק היתה ביו"כ. יש לזה מקור נוסף מלבד הריקאנטי?

ראה בדרשות ר"י אבן שועיב בדרשתו ליוה"כ בשם פרקי דר"א.
מ"מ רבים מאחרונים הובאו בחזו"ע ימים נוראים עמודים קי ושנה.

ויש אומרים ביה"כ ילקוט ראובני וכן הוא בדרשות אבן שועיב דרש ליו"כ בשם המדרש.

לייבעדיג יענקל כתב:לגבי שה"ג, האם החלוקה למע"ג ולמע"ס אינה של בן יעקב?

גם במה שהדפיס החיד"א יש הבדל אם זה גדול או ספר, כי שם של ספר מופיע בתחלת הערך אותיות מרובעות.
מ"מ אין נ"מ בדבר, ור"ל דגם אם לא יכל להזכירו על שם ספרו יכל להזכירו על שמו.

לייבעדיג יענקל כתב: אם כן איפוא שימש ר"י ן' שועיב כמקורו של הריקאנטי (כדרכו להעתיק מכל מקובלי ספרד שקדמוהו). אמנם דומני שבפרדר"א שבידינו מדובר רק על מילתו של אברהם ביו"כ.

הריקאנטי נפטר בשנת הע, שנת פטירת הרשב"א רביה דהר"י אבן שועיב, וע"כ לא מסתבר שראה דבריו.
אלא שאם כן היתה גירסת הר"י אבן שועיב בפדר"א, אולי כן היתה גם גירסת הריקאנטי.

מה שנכון נכון כתב:הריקאנטי נפטר בשנת הע, שנת פטירת הרשב"א רביה דהר"י אבן שועיב, וע"כ לא מסתבר שראה דבריו.

יש שציינו שנת פטירת הריקנטי ה' אלפים נ', עיין שלשלת הקבלה (דפוס ראשון דף ס"א ע"ב). אך בחיבורו על התורה מביא כמה פעמים (בראשית לח ח קרוב לסופו, ושם בשיבוש "שאל הרב רבי יום טוב" במקום שם טוב; ויקרא טז ח קרוב לתחלתו) בפירוש מדברי המקובל ר' שם טוב ומשאלותיו לרבותיו רשב"א וריב"ט ותשובותיהם שהעלה על ספרו כתר שם טוב, והרי רש"ט נולד בשנת מ"ז (ע"פ אנציק' לתולדות חכמי א"י בערכו) וספרו כש"ט נשלם לאחר שנת ע', כמו שנראה מהקדמתו שסומך לרבותיו ברכת המתים, אע"פ שבתוך הספר נזכרים רבותיו בברכת החיים באשר עיקר הספר נתחבר בחייהם כמ"ש בהקדמתו. ומקובל (ע"פ ס' יוחסין מאמר ה') שרשב"א נפטר בשנת ע'. בדפוסי הריקנטי שלפנינו נסמכת להזכרת רשב"א ברכת המתים (ז"ל) משא"כ לגבי ר' שם טוב שמובא בסתם (אבל בפסקי ריקנטי סימן רי"א מובא 'ר' שלמה מברזילונא' בסתם). ועכ"פ בספר ציוני שנתחבר עד שנת קמ"ד (ע"פ ס' אלף מרגליות לר"מ וונדר עמ' 705) מובא הריקנטי רבות (ד"כ בציון מ"ר – מנחם ריקנטי).

הריקאנטי מעתיק בכל פרשה קטעים שלמים מכתר שם טוב.
בהקדמת רש"ט ן' גאון שבכ"י הוא מברך את רבותיו בברכת החיים. אולי שינו זאת מדפיסי הספר מאור ושמש לר"י קורייאט ששם הועתק הכש"ט (בחסרונות ושיבושים נוראים).
(ע"פ היכרותי המעטה עם הריקאנטי מסתבר לי שהוא השתמש גם בפירושו של רי"ן שועיב לסודות הרמב"ן עה"ת. אקוה לעסוק בקרוב בפירוש ר' יהושע, ואז אהיה חכם יותר בנידון בעז"ה.)

לייבעדיג יענקל כתב:ישבב
לא ידוע לי על קשר ישיר לרמ"ע מפאנו, אך עיין במחקרי תפילה ופיוט לרד"ג (עמ' 322 והלאה) אודות סדר ערב ר"ח. ובתוה"ד כתב שהאיטליאנים היו הראשונים שגרמו להפצת המנהג.

מישהו יכול להעלות כאן את הנ"ל?

יישר כח ר' יענקל. א"כ הלכה הראיה מציטוט הריקנטי את כש"ט, ואדרבה נראה שרש"ט השלים חיבורו עוד קודם שנת ע'.

ע"ע מ"ש ד"ש לוינגר במאמרו הרחב על רש"ט בספונות ז (ובעיקר בעמ' י שם).

תודה על ההפנייה. לוינגר כותב שהספר חובר בשנת ס"ה בערך (בלי ראיה כלשהי).

עיינתי שוב וראיתי שבכש"ט הנדפס חסרים חלקים גדולים מההקדמה, ועכ"פ אין שם ברכת חיים או מתים. ואילו בכה"י משמשות הברכות 'נ"ר' ו'ז"ל' בעירבוביא. אמנם מתוכן הדברים מוכח שרש"ט השלים את החיבור בחיי רבותיו.
וז"ל רש"ט:

נחני ה' בית מורי ורבי ואנשיו, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, המאור הגדול הרב הגדול הדור במסבו, ישתחוו לו איים כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו. אדרת שנער לבושו, עטרת זהב בראשו. ומלאך ה' ראיתי תמיד שם על שמאלי, פחד יצחק היה לי, צור מחסי ובית מצודתי. והנה קמה אלומתי, נתנני ה' לרחמים בעיניהם, נצרתי תאנתם והאכילונו פריהם. אף כי אנכי מאיש בער ונער, השקוני מים מבור בית לחם אשר בשער. הטעימוני צפיחית דבשם, אור נסע לפניהם וה' בראשם. הראוני ההר הטוב הזה והלבנון, לפני שמש ינון. איש מצרי האצילני וגם דלה דלה, לגן נעול אחותי כלה הכניסוני לפני ולפנים, זה השער לה'. רפאות תהי לשריך ושקוי לעצמותיך, כבשים ללבושך. נופך ספיר ויהלום, במתג ורסן עדיו לבלום. אמרו אל תמעיט כלים ריקים, כי הדברים עתיקים. הרשוני לרמוז בהם בחילוף, וכתבתי לפניהם כאשר הורגלתי בחכמת הצירוף. ויהי כאשר עליתי מאהליהם, אחרי שתותי בצמא את דבריהם, ונטעתי אהל משכני מדבר סין אמה טרקסין, נחרו עלי כי הואילו באר, והאבן גדולה על פי הבאר. הוצרכתי להחליף אונו, הנה נא כוחו במתניו ואונו בשרירי בטנו. ושניתי שמו מאשר קראתיו סתרי סתרים, וכתר שם טוב העליתיו בשם ספרים. ושלחתיו אליהם והם יורונו, ואם שגיתי יבינוני. ואם טעיתי בין בדעת בין בלשון, ייטיבו חסדם האחרון מן הראשון.

אכן מסתבר כדבריך. תודה.
האמת שהקטע שכתבתי למעלה מונח אצלי מכמה שנים, ואינני יודע כעת ע"פ מה או מי כתבתי את הפרט הנ"ל על הקדמת כש"ט, ומסתבר שמידע זה צריך בדיקה.
אך על מה שכתבת שבכש"ט הנדפס אין ברכת חיים או מתים כלל, כעת עברתי על ההקדמה (בתוך ס' מאור ושמש קורייאט, מדף כה ע"ב) ומצאתי שמזכיר ג"פ: מורי נר"ו, מורי החסיד נר"ו בסוף פירוש המחזור. ובספר היכל ה' (ויניציאה שס"א? מדף מא ע"ב ואילך, בעותק שבהיברובוקס שהוא שלם יותר) נדפסה הקדמת כש"ט, ושם מזכיר פעמיים: רבינו מורי החסיד נר"ו (או: מורי נר"ו החסיד) בפי' המחזור, אבל: מורי הרב גדול הדור ז"ל. ושוב: מורי הרשב"א גדול הדור נר"ו(!)

לגבי הדעה שעקדת יצחק היתה ביוה"כ.
נזכרתי שישנה דעה שמבארת שורה אחת בפיוטו של ר"י בן שמואל אבן עבאס "עת שערי רצון להפתח", בקטע הסופי, שאולי מרמז שזה היה ביוה"כ.

ישבב הסופר כתב:לגבי הדעה שעקדת יצחק היתה ביוה"כ.
נזכרתי שישנה דעה שמבארת שורה אחת בפיוטו של ר"י בן שמואל אבן עבאס "עת שערי רצון להפתח", בקטע הסופי, שאולי מרמז שזה היה ביוה"כ.

ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז קא
א"ל אתה אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע כשם שהיה לי להשיבך ולא השבתיך אף אתה כשיהיו בניו של יצחק חוטאין לפניך זכור להם עקדת יצחק אביהם ופדה אותם מצרתן אמר ליה עתידין בניך שיהו חוטאין לפני ואני עתיד לדון אותן בראש השנה ואם מבקשין הן שאסלח להן יהו תוקעין לפני בשופר. [הובא במחזור אהלי יעקב].

בהצופה לחכמת ישראל (ג, עמ' 186) הגיב לוי גינצבורג לאביגדור אפטוביצר שכתב (בהצופה הנ"ל ב עמ' 125 הע' 3) שבעלי הקבלה בדו מליבם קביעת תאריך העקידה ביו"כ, ושחז"ל קבעוהו בר"ה. גינצבורג משתדל להכחיש את העדויות מחז"ל ע"ד קביעת העקידה בר"ה, ולחיזוק קביעתה ביו"כ הוא מביא את ר"י בן שועייב (כנ"ל) ואת ר' יוחנן טריויש שכתב כן בשם 'מדרשים'. עי"ש.

עכ"פ בפסיקתא רבתי (סוף בחודש השביעי) מפורש שהעקידה היתה בר"ה, וז"ל: מיד ויקרא אברהם וגו' אשר יאמר היום בהר ה' יראה. א"ר ירמיה אמר לו רבש"ע וכו' כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה וכו', אשר יאמר היום מהו היום, כהיום, מפני שר"ה היה וכו'. מיד בי נשבעתי נאם ה' הוי בחדש השביעי, אמר רבי ברכיה בירחא דשבועתא. ע"כ. וכן נזכר גם בתוספת לאבות דר"נ מכ"י (נדפס בס' נוה שלום ח"א, ש"ז טויסיק, מינכען תרל"ב, עמ' 51. והובא בתו"ש בראשית כב יד אות קנט) "ואותו היום ראש השנה היה ועשה ממנו חמש מצוות נטל קרניו ותקע בהן" וכ"כ לעיל מינה (עמ' 49) על תחילת הפרשה "ואותו היום כ"ז באלול היה". וכן בבראשית רבתי (ולשונו קרוב מאוד לפסיקתא הנזכרת, עי"ש) ובמדרש אגדה (באבער) אומר: מכאן אמרו שראש השנה היה בזמן שנעקד יצחק. וכ"כ ר' אשר ב"ר שאול מלוניל בספר המנהגות (נדפס בתוך ספרן של ראשונים, ירושלם תרצ"ה. בראש עמ' 147 ובעמ' 149 "למה תוקעין" בשם מדרש אגדה) והעתיקו ר"ד אבודרהם (סדר תפלת ר"ה).

מש"נ יפה כתבת ואתה צודק, ניכר לכאורה שהכוונה של הפיוט של ריב"ש אבן עבאס למדרש זה. מודני וחוזרני בי.
לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא שלא נהגו כן.
ומעניין באמת, שענין זה של הירח במיעוטה, מרומז בפיוטו של ריאד"מ.
הערה: לכאורה היה בעל גרן ארנ"ן היה בן דורו של ריאד"מ, והרמ"ע מפאנו היה דור אחד מבוגר מהם, וכולם חיו בתקופה אחת, (הרמ"ע חי ש"ח - ש"פ, וריאד"ם של"א - ת"ח) לכן בעל גרן ארנ"ן כותב "בקשה חדשה". וכאמור, רואים שהביאור בסיבת התענית שמובא בשו"ת רמ"ע מפאנו, מרומז לכאורה גם בפיוט זה של ריאד"מ. אבל אולי זה היה דבר פשוט ולא חידוש של הרמ"ע, וגם לא ברור לי שזה אותו טעם ממש. מ"מ ההקבלה מעניינת.

אריסמנדי כתב:אכן מסתבר כדבריך. תודה.
האמת שהקטע שכתבתי למעלה מונח אצלי מכמה שנים, ואינני יודע כעת ע"פ מה או מי כתבתי את הפרט הנ"ל על הקדמת כש"ט, ומסתבר שמידע זה צריך בדיקה.
אך על מה שכתבת שבכש"ט הנדפס אין ברכת חיים או מתים כלל, כעת עברתי על ההקדמה (בתוך ס' מאור ושמש קורייאט, מדף כה ע"ב) ומצאתי שמזכיר ג"פ: מורי נר"ו, מורי החסיד נר"ו בסוף פירוש המחזור. ובספר היכל ה' (ויניציאה שס"א? מדף מא ע"ב ואילך, בעותק שבהיברובוקס שהוא שלם יותר) נדפסה הקדמת כש"ט, ושם מזכיר פעמיים: רבינו מורי החסיד נר"ו (או: מורי נר"ו החסיד) בפי' המחזור, אבל: מורי הרב גדול הדור ז"ל. ושוב: מורי הרשב"א גדול הדור נר"ו(!)

התכוונתי רק להקדמה של ההקדמה שבה כותב רש"ט בצורה אישית, ולא להמשך שבו הוא מרצה את יסודות הקבלה.