פורום אוצר החכמה

לכאורה אפשר להגיד בכל מצב ,אבל האם יש מקור האם יש עדיפות להגיד בעמידה ?

אם זה יעזור לו לכוון ולהתעורר יותר וודאי דעדיף ולא צריך לזה מקור. ולמנהג נדבורנא לפתוח את ארון הקודש ברור שאומרים בעמידה.

המקור הקדום להמנהג לומר לדוד ה' אורי וישעי הוא מספר שם טוב קטן שכתב וז"ל:
הא לך סוד גדול: כל האומר מזמור זה מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה ואפילו גזרה רעה על האדם מן השמים יכולה לבטלה ומבטל מעליו כל גזרות רעות וקשות ויוצא בדימוס זכאי בדין. וצריך להזהר מאד מאד שיאמר זה המזמור ערב ובוקר דבר יום ביומו מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה אזי הוא מובטח שיוציא שנותיו וימיו בטוב ויערב לו ויכניע על ידי זה כל מיני מקטריגים. הטעם כי מראש חודש אלול נפתחו י"ג מקורין די"ג מכילין דרחמי והם מתגלין ומאירין למטה במקום אבא ואמא וכו' ובמזמור זה יש י"ג שמות הוי"ה והם כנגד י"ג וכו'.
לפי זה יש סברא לומר אותו בעמידה כמו י"ג מידות של רחמים, אבל פשוט שאין מכאן 'מקור' רק סברא בעלמא.

וע"ע בספר חמדת ימים (פרק ד לסליחות סימן לז) שכתב וז"ל:
ואנכי נהגתי גם מזמור לדוד ה' אורי וישעי וכו' שנזכר וכו' שלש עשרה שמות הוי"ה כנגד שלש עשרה מכילין דרחמים שמתגלים ומאירים מראש חודש אלול ואילך כנודע.

הרי ממילא (לפי רוב המנהגים) אומרים אותו תיכף אחר עלינו לשבח שאומרים בעמידה

שלח כתב:לכאורה אפשר להגיד בכל מצב ,אבל האם יש מקור האם יש עדיפות להגיד בעמידה ?

לענ"ד יש לאומרה בעמידה, היות ונתקנה לאומרה בתוך התפילה, ע"כ חוץ מכמה מקומות שכתוב [עפ"י הלכה או עפ"י קבלה] לישב, אז שאר חלקי התפילה הוא בעמידה, וע"כ גם מזמור זה ראוי לאומרה בעמידה.
כך נראה לי מסברא עצמי.

מהיכי תיתי? אם כתוב לעמוד אז לעמוד אם כתוב לשבת אז לשבת ואם לא כתוב אז זה כנראה לא משנה. תפלת העמידה היא דווקא התפלה עם ח"י ברכות בחול ושבע בשבת