פורום אוצר החכמה

בפוסקים מובאות שתי דעות: או לשנה טובה תכתב, או לשנה טובה תכתב ותחתם.
מנין בא התוספת המקובלת היום כחובה?

יש תחומים שבהם ברגע שמישהו הוסיף אף אחד לא מעיז לגרוע.
(מעין זה בניחום אבלים שמוסיפים ולא תוסיפו לדאבה עוד.)

א. אין מקור ל"לאלתר..."?
ב. הרבש"ה כתב ש"לא תוסיפו לדאבה עוד" הוא מנהג התורכים. נראה לי שיש מעטים שלא אומרים את ההוספה הזו.

כמדומני שכותבים שר' יוסף חיים זאנענפעלד התחיל בזה.

'לא תוסיפו לדאבה עוד' הוא תרגום מיידיש: 'זאלסט נישט האבן קיין צער'.
ושמעתי, לא זוכר בשם מי, שלא הגון לומר זאת לאבל בחיי הוריו, שהרי זה כמאחל לו שלא יאבל עוד, אם כן הוריו יאבלו עליו.

הכהן כתב:'לא תוסיפו לדאבה עוד' הוא תרגום מיידיש: 'זאלסט נישט האבן קיין צער'.
ושמעתי, לא זוכר בשם מי, שלא הגון לומר זאת לאבל בחיי הוריו, שהרי זה כמאחל לו שלא יאבל עוד, אם כן הוריו יאבלו עליו.

במחילה, רק לפני ארבעה ימים כל עם ישראל קראו בנביא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְהוָה עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד: (הפטרת יום ב' של ראש השנה).
ואם כבר תרגום, אז היידיש הוא תרגום מכאן.
ואם כן לו היה מנהג לומר תיבות אלו, הרי שאין נ"מ בין בחיי הוריו לבין לאחר מותם, כי מדובר על ימות המשיח ש'בלע המות לנצח'.

אוצר החכמה כתב:יש תחומים שבהם ברגע שמישהו הוסיף אף אחד לא מעיז לגרוע.
(מעין זה בניחום אבלים שמוסיפים ולא תוסיפו לדאבה עוד.)

מצד שני צריך לזכור עד כמה הפוסקים דקדקו כאן בתוספת של תיבה אחת, האם לומר 'ותחתם' או לא. ואם על תיבה אחת כל כך הרעישו, כמה היו מרעישים על הנוסח המחודש הזה שלא נמצא בשום פוסק.

אני הקטן לא מוסיף (ןלא כ"כ נתקלתי במי שכן מוסיף)

משולש כתב:

הכהן כתב:'לא תוסיפו לדאבה עוד' הוא תרגום מיידיש: 'זאלסט נישט האבן קיין צער'.
ושמעתי, לא זוכר בשם מי, שלא הגון לומר זאת לאבל בחיי הוריו, שהרי זה כמאחל לו שלא יאבל עוד, אם כן הוריו יאבלו עליו.

במחילה, רק לפני ארבעה ימים כל עם ישראל קראו בנביא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְהוָה עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד: (הפטרת יום ב' של ראש השנה).
ואם כבר תרגום, אז היידיש הוא תרגום מכאן.
ואם כן לו היה מנהג לומר תיבות אלו, הרי שאין נ"מ בין בחיי הוריו לבין לאחר מותם, כי מדובר על ימות המשיח ש'בלע המות לנצח'.

את הפסוק ידעתי גם ידעתי, והביוטי היידישאי הוא 'שלא יהיה לכם עוד צער', ואותו תרגמו לתפארת המליצה בלשון הפסוק.
ולכאו' אינו כ'בלע המות לנצח' אלא איחול אישי לאבל שלא יצטער עוד.

בברכה המשולשת כתב:אני הקטן לא מוסיף (לא כ"כ נתקלתי במי שכן מוסיף)

בישיבות שבהן הסתובבתי בליל ראשון של ר"ה מאות בחורים עומדים שעה שלמה בתור אחרי ערבית של ר"ה, כי כל אחד מראשי הישיבה אומר לכל בחור את כל הנוסח המקודש, וכל בחור צריך גם לענות בחזרה את כל הנוסח. (ועם כל הכוונות וההתלהבות זה לוקח כפליים זמן).

ונראה לי שמהגן והחיידר מלמדים את הילדים את זה כמעט כהלכה פסוקה.

ויש כמה נוסחאות בזה. יש אומרים רק 'לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום". ויש שאינם אומרים "ולשלום", וי"א "ארוכים ולשלום" ויש מוסיפים: "בספרם של צדיקים גמורים". ומסתבר שיש עוד הרבה נוסחאות נוספות.

דרך אגב, האם יש מחזורים שכבר הדפיסו את הנוסח הזה? (הוא כבר מקובל עשרות שנים ברוב הציבור).

ואילו לי איחל מישהו "לשנה טובה ומתוקה תכתב ותחתם אתה וכל ביתך לאלתר לחיים טובים ולשלום" (מקווה שלא שכחתי משהו...)

טעם ההוספה "לאלתר" הוא פשוט, לומר שיהיה מן הצדיקים הנחתמים בר"ה ולא מן הבינונים שתלויים ועומדים.

כח הטענה כתב:טעם ההוספה "לאלתר" הוא פשוט, לומר שיהיה מן הצדיקים הנחתמים בר"ה ולא מן הבינונים שתלויים ועומדים.

זה כתוב בגמ' בר"ה: צדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. (אמנם ה"טובים ולשלום" בא כנראה מסיום "בספר חיים").

הכהן כתב:ואילו לי איחל מישהו "לשנה טובה ומתוקה תכתב ותחתם אתה וכל ביתך לאלתר לחיים טובים ולשלום" (מקווה שלא שכחתי משהו...)

אל תצחק, התוספת הזו בישיבה של 400 מתפללים עלולה להוסיף כחצי שעה לתור של ליל ר"ה. בחורים אצלנו היו גומרים חצי ספר תהילים רק בזמן של התור הזה.


(האם ה'לשנה טובה' בא להחליף את ה'גוט יו"ט'?)

הכהן כתב:ואילו לי איחל מישהו "לשנה טובה ומתוקה תכתב ותחתם אתה וכל ביתך לאלתר לחיים טובים ולשלום" (מקווה שלא שכחתי משהו...)

שכחת: לחיים טובים ארוכים ולשלום...

פלא שנשתרש מלה ארמית בברכה זו: לאלתר [דהיינו: על-אתר].

מנהג חב"ד לומר 'לשנה טובה תכתב ותיחתם' ללא כל הוספות

מידי עסקינן ב'לאלתר לחיים' יש לציין לסיפור בעני"ז המובא בס' הנפלא 'מבית אבותי ורבותי' ואין לאל ידי להעלותו. מי שיכול תשוח"ח לו כי בודאי יהנה באי בית מדרשינו.

אפשר להסתכל מכיוון של מה רע להוסיף ברכות. שמעתי כבר אנשים שמאחלים אחר הנוסח המקובל, פרנסה טובה, גוט גבענטשע לעבן, וכהנה וכהנה. לא עולה כסף לברך.

====

במחזורים אכן לע"ע לא מצאתי מודפס את הנוסח הארוך, אבל בניגון ידוע להר"ר ירמיה דמן הנוסח הוא לאלתר לחיים טובים ולשלום. וצ"ע הלא בבעלזא מקפידים על נוסחאות ויל"ע במחזור בעלזא.

מחפש מקורות לאיחול שנה טובה ומתוקה היינו, מלבד הטובה תהא מתוקה.

צבי וחמיד כתב:מחפש מקורות לאיחול שנה טובה ומתוקה היינו, מלבד הטובה תהא מתוקה.

מהמקורות של תפוח בדבש

יש''כ

מענין שהרבה מן המקורות הנ''ל מזכירים רק מתוקה. וכ''ה ברמ''א. אמנם במהרי''ל מטה אפרים ועוד כתוב שניהם. ומ''מ זה קצת שונה כיון ששםהענין לקשר בין הדבש לסימנא מילא, משא''כ באיחול לכאו' זפהלש' מיותרת קמעה