פורום אוצר החכמה

הנה נהגו כלל ישראל לתקוע בחודש אלול,
יש נוהגים תשר"ת וי"נ תש"ת תר"ת תשר"ת, ויש מוסיפים לתקוע ל' תקיעות, כל אחד ומנהגו.
והוא פלא דהרי כל התקיעות הוא משום ספיקא ד'תרועה' וזה שייך רק ביום תרועה,
משא"כ בחודש אלול שתוקעים משום 'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו' היה סגי בתקיעה אחת להחריד כל הלבבות,

וכן לטעם שאמרו שזה זכר לתקיעות שתקעו בימים שהיה משה בהר - מסתמא זה היה בלי תרועה, ואע"פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, כמ"ש "ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו".
(אין ראיה לדבר - כי זה יותר מחצי שנה לפני הציווי)

אחד מהטעמים המחודשים והפחות עיקריים לתקיעת שופר בחודש אלול זה שיתרגל לתקיעת שופר בראש השנה, כ"מ במנהגים למהר"ם מרוטנבורג, ובדרשות מהר"ח או"ז, ולפ"ז יש לבאר המנהג לתקוע תשר"ת.

עוד יש מקור למנהג לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת עפמש"כ הב"ח בסימן תקצ"ב שמובא שם דעה שתוקעים בתקיעות שבתפילה במלכויות תשר"ת תש"ת תר"ת, וכן בזכרונות, וכן בשופרות, ור"ת שם פליג ע"ז, וכותב הב"ח שהטעם של הדעה שתוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת דווקא בכל אחד, שלא יבואו לטעות שבשביל לצאת תקיעת שופר ל"ב תשר"ת, תש"ת, תר"ת, וכותב שלפ"ז כן היה צריך לנהוג בחודש אלול, רק כנראה שאנחנו סומכים על ר"ת שלא חשש לחשש זה, א"כ לפי הב"ח יש מקור וטעם למנהג לתקוע תשר"ת, תש"ת, תר"ת בחודש אלול.