פורום אוצר החכמה

שמעתי מרבנים גדולים , שאין כל בעיה לאכול לפני תקיעת שופר עוגיות, אפילו בכמות גדולה, כי אין קובעים על זה סעודה , וכך אין בעיה, האם ידוע דבר זה?

כאן משמע אצל הרב הגאון הרב אשר וויס שליט"א שאין קביעות סעודה על עוגיות, ולכן מותר לאכול מהם אפילו הרבה ולעולם לא יברכו המוציא, מכאן אפשר ללמוד גם לגבי אכילה לפני תקיעת שופר שאין בעיה לאכול אפילו יותר מכביצה, כי זה לא קביעות סעודה
http://www.otzar.org/aspcrops/182398_85_86582810866-692015.asp

מרן הגרשז"א התיר רק כביצה (וגם זה רק לנוהגים כן, ואכמ"ל)

קשה להאמין לשמועה בשם ר' אשר ווייס. ויתכן שאפי' שמעתי ממנו במפורש להיפך.

במחזור יסוד ושורש העבודה, בהלכות שבעמוד 279 (נכתבו ע"י הרב מרדכי פטרפרוינד שליט"א):
אמנם ע"ע בדברי הגרשז"א בשש"כ ח"ג פנ"ב הערה נב שהביא שיש נוהגים להקל לאכול אפילו מעט יותר מכביצה, וכן הורה הגר"נ קופשיץ שליט"א שהמקילים לאכול לפני התקיעות יכולים לאכול אפילו קצת יותר מכביצה.

אריך כתב:במחזור יסוד ושורש העבודה, בהלכות שבעמוד 279 (נכתבו ע"י הרב מרדכי פטרפרוינד שליט"א):
אמנם ע"ע בדברי הגרשז"א בשש"כ ח"ג פנ"ב הערה נב שהביא שיש נוהגים להקל לאכול אפילו מעט יותר מכביצה, וכן הורה הגר"נ קופשיץ שליט"א שהמקילים לאכול לפני התקיעות יכולים לאכול אפילו קצת יותר מכביצה.

כמדומה שאינו דומה. מה שנכתב לעיל הוא בלי הגבלה כלל. וכאן כנראה סברו ש"כביצה" יכול להיות גם קצת יותר מביצה, ובפרט למי שצריך.
מכל מקום יש גם כאלו שפוסקים שאם לא יפריע לכוונתו בתפילה, עדיף שלא יאכל עד אחרי מוסף (ואפילו שלא יכניס לפיו דבר לפני חצות)

דינה ככל מ"ע שאסור לאכול לפני קיום המצוה כדאיתא בשו"ע סי' תרנ"ב גבי לולב ועיין מ"ב שמחמיר אפי' טעימא שלא לצורך גדול, ולעניין מזונות לכמה פוסקים נחשב בזה תמיד טעימא עד שיעור קביעת סעודה כמבואר בשע"ת סי' תרל"ט עיי"ש (ואפשר שמזה הוציא הגר"א ווייס שליט"א שמותר לאכול מזונות וכפי שהובא לעיל ולא בדקתי) ויש לדון מזה שנהגו לטעום לפני ק"ש בערב אף שאיסור אכילה לפניה מפורש בגמ' ועיין בפוסקים לגבי סוכה שמברכין לישב בסוכה על מזונות אחר קידוש וצ"ב בכל זה.
--
וכתבתי אלא כמראה מקום.

עדיאל ברויאר כתב:מכל מקום יש גם כאלו שפוסקים שאם לא יפריע לכוונתו בתפילה, עדיף שלא יאכל עד אחרי מוסף (ואפילו שלא יכניס לפיו דבר לפני חצות)

אדרבה, זה פשט ההלכה וכל עניין הקידוש והאכילה הוא לחולים ולחלושים טובא

אני מתקן את דברי ,זה לא שמועה בשם הרב הגאון הרב אשר וויס שליט"א, אלא על פי היסוד בעניין קביעות סעודה בעוגות בימינו שאמר הרב הגאון הרב אשר וייס שליט"א, האם אפשר ללמוד מיסוד זה , את הדין של אכילה לפני התקיעות? כי יצא שאין פה קביעות סעודה, ולכן לכאורה יהיה מותר לאכול אפילו הרבה , וכמו ששמעתי זאת בשם רב חשוב שאמר שאין זו קביעות סעודה, ואז יהיה הדבר מותר לאכול אפילו הרבה עוגות

בברכה המשולשת כתב:

עדיאל ברויאר כתב:מכל מקום יש גם כאלו שפוסקים שאם לא יפריע לכוונתו בתפילה, עדיף שלא יאכל עד אחרי מוסף (ואפילו שלא יכניס לפיו דבר לפני חצות)

אדרבה, זה פשט ההלכה וכל עניין הקידוש והאכילה הוא לחולים ולחלושים טובא

והרעק"א בשעת המגיפה לא התיר לאכול לפני התקיעות אלא רק בין תקיעות דמיושב למעומד.

כדאי לעיין בכרך החדש של החזו"א, סי' קיז.

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עדיאל ברויאר כתב:מכל מקום יש גם כאלו שפוסקים שאם לא יפריע לכוונתו בתפילה, עדיף שלא יאכל עד אחרי מוסף (ואפילו שלא יכניס לפיו דבר לפני חצות)

אדרבה, זה פשט ההלכה וכל עניין הקידוש והאכילה הוא לחולים ולחלושים טובא

והרעק"א בשעת המגיפה לא התיר לאכול לפני התקיעות אלא רק בין תקיעות דמיושב למעומד.

עולה מדברי רע"א שטעימה מותרת לפני תקיעת שופר, וכל מה שהיה צריך להתיר בשעת המגיפה היא אכילת קבע.

וז"ל בפסקים ותקנות: "הגאב"ד ובד"צ מודיעים שכל מי שמרגיש חולשה קלה ביותר מחוייב תיכף אחר תקיעת שופר ללכת לביתו ולאכול ארוחת בוקר בעשיית קידוש במקום סעודה, ואף שהוא הפסק בין תקיעות דמיושב לתקיעות מעומד. כי תיכף אחר שחרית חל חיוב קידוש וזה אי אפשר לעשותו אלא במקום סעודה, אבל קודם תקיעת שופר רק טעימה בעלמא מותר ולכן רק בקושי רב אפשר לעשות קידוש במקום סעודה קודם תקיעת שופר. אולם כדי שאיש לא יאחר את תפילת מוסף בלחש, ימתינו בכל בתי כנסיות לערך חצי שעה בהתחלת תפילת מוסף".

שלח כתב:שמעתי מרבנים גדולים , שאין כל בעיה לאכול לפני תקיעת שופר עוגיות, אפילו בכמות גדולה, כי אין קובעים על זה סעודה , וכך אין בעיה, האם ידוע דבר זה?

רוב הפוסקים שהתירו לטעום לפני תקיעת שופר כתבו שאין לאכול יותר מכביצה מזונות, כמו לפני תפילת מנחה (שו"ע רלב, ג), מכיוון שהגמ' (סוכה לח, א) משווה בין הדינים. וכפי שהביאו אחרים - כ"כ רשז"א (הליכות שלמה ב, א). וכ"כ גם הרב קרליץ (חוט שני עמ' נד).

אמנם יש שהתירו לאכול יותר, וכ"כ הרב שפירא, עיין מקראי קודש לרב הררי, פרק ז, הערה כו.
ולכאורה טעמא רבא איכא, וכפי שמבואר בשו"ת ציץ אליעזר (ח, לב): "ואין כל מקום לבוא ולגזור מעצמנו ולחוש שאם נתיר לעצמינו טעימה, יבואו מעמי הארץ להתיר לעצמם גם אכילה כדי שביעה, דישראל קדושים הם, ובפרט ביום קדוש כראש השנה, ולא יבואו להקל על עצמם מה שלא הותר. ובודאי שלא יחרגו מהמסגרת לאכול עד כדי שביעה, כי אם עד כדי השב הלב בלבד".