פורום אוצר החכמה

למה אין אומרים עושה השלום בברכת המזון בעשי"ת ?

הטעם שאומרים השלום בתפלה הוא בגלל שזו הגימטריה של המלאך ספריא"ל שהוא הסופר הכותב בספר החיים. ואולי זה שייך רק לתפלה [ואף לקדישים שבה] שמתפללים על כתיבה לחיים ולא לבהמ"ז.

שו"ר בספר 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' פו שיחה מהאדמו"ר מליובאוויטש ששאל את חמיו הרבי הריי"צ ואמר לו שאין אומרים, אך אין הסבר שם.

המקור של עושה השלום זה תחליף לברכת "המברך את עמו ישראל בשלום" לפי מנהג כל האשכנזים באירופה.
רק בגלל התנגדות של כמה פוסקים, (לעומת תמיכה שבשתיקה של רוב הפוסקים, ותמיכה גלויה של כמה מהם) ביטלו את המנהג הזה, וכנראה מאז העבירו לעושה שלום במרומיו.
וכנראה ההתפתחות של המנהג עדיין לא הסתיימה, ואולי בעקבות האשכול הזה לאט לאט זה יכנס גם לברכת המזון.

וכידוע שיש שנהגו לא לשנות בשום מקום (יעויין אזור אליהו)

כמדומה שבסוף שמו"ע ב'עושה שלום' כשעוקר רגליו, גם לא כולם נוהגים לומר 'עושה השלום'

כאן הגרא"ח נאה הסתפק בזה.

מה שנכון נכון כתב:הטעם שאומרים השלום בתפלה הוא בגלל שזו הגימטריה של המלאך ספריא"ל שהוא הסופר הכותב בספר החיים. ואולי זה שייך רק לתפלה [ואף לקדישים שבה] שמתפללים על כתיבה לחיים ולא לבהמ"ז.

ראיתי במהרי"ל שכותב כן על סיום שמו"ע, וא"כ אין לזה כל קשר לקדיש.

רוב הנוהגים לומר השלום בעשי"ת עושים כן בגלל דברי האר"י בשעה"כ ולא בגלל המהרי"ל.
גם בדברי האר"י נזכר רק 'אחר העמידה'.
ונחלקו הדעות והמנהגים לענין הקדישים: י"א דה"ה בכל קדיש, וי"א רק בקדיש תתקבל, וי"א שא"א בשום קדיש.

שאילה פשוטה, מש"כ הריצ"ג בשם רה"ג ועמא מוסיף המלך עושה השלום, האם הכוונה במקום המברך את עמו ישראל בשלום, או במקום עושה שלום במרומיו? ואת"ל כאפשרות הא' (כך מסתמא הפשטות), האם זה מתקיים אצל החותמים עושה השלום, או שהדגש הוא על איזכור המלך?

עושה חדשות כתב:שאילה פשוטה, מש"כ הריצ"ג בשם רה"ג ועמא מוסיף המלך עושה השלום, האם הכוונה במקום המברך את עמו ישראל בשלום, או במקום עושה שלום במרומיו? ואת"ל כאפשרות הא' (כך מסתמא הפשטות), האם זה מתקיים אצל החותמים עושה השלום, או שהדגש הוא על איזכור המלך?

ודאי שהכוונה כאפשרות הראשונה

מה שנכון נכון כתב:הטעם שאומרים השלום בתפלה הוא בגלל שזו הגימטריה של המלאך ספריא"ל שהוא הסופר הכותב בספר החיים.

אגב, הטעם שראיתי לאלו שאינם משנים ל'השלום', הוא מפני שאת הגימטריא הזאת יש כבר בתיבת 'עושה' שלפניה. והסכילו לעשות מדפיסי סידור 'מאור החיים' של ויז'ניץ, שכתבו 'שלום' (כמנהג ויז'ניץ), וכתבו 'עשה' חסר וי"ו...

אגב,

שמעתי מיהודי שאצל עיירת אבותיו באונגארין נתעוררה מחלוקת האם לסיים בתפילה עושה השלום או המברך את עמו ישראל בשלום
וסוף של דבר נחלקה העיירה לשני בי"כ, שני קבוצות ושני קהילות. אלו קרויים "מברכיאנעס" ואלו "עושאנעס"....

לעומקו של דבר כתב:אגב,

שמעתי מיהודי שאצל עיירת אבותיו באונגארין נתעוררה מחלוקת האם לסיים בתפילה עושה השלום או המברך את עמו ישראל בשלום
וסוף של דבר נחלקה העיירה לשני בי"כ, שני קבוצות ושני קהילות. אלו קרויים "מברכיאנעס" ואלו "עושאנעס"....

כבר סיפר זאת רבינו החתם סופר ז"ל כנודע.

ירושלים כתב:

לעומקו של דבר כתב:אגב,

שמעתי מיהודי שאצל עיירת אבותיו באונגארין נתעוררה מחלוקת האם לסיים בתפילה עושה השלום או המברך את עמו ישראל בשלום
וסוף של דבר נחלקה העיירה לשני בי"כ, שני קבוצות ושני קהילות. אלו קרויים "מברכיאנעס" ואלו "עושאנעס"....

כבר סיפר זאת רבינו החתם סופר ז"ל כנודע.

העיקר חסר מן הספר. העוקץ העיקרי בסיפור הוא: "ומשלום זה נעשה מחלוקת..."