פורום אוצר החכמה

ראיתי שהגרש"ז מעיר שהנוהגים לא לומר פיוטים(מנהג הישיבות) ואומרים מסוד חכמים זה בעיה של הפסק בתפילה כי מסוד חכמים נתקן רק כאשר אומרים פיוטים ולכן בתפילות מוסף ,מנחה של יום כיפור ונעילה אין מקור לומר מסוד חכמים.
האם אכן כך המנהג? האם יש תשובה לנוהגים לא כך(לדעתי, רוב הישיבות) לטענת הגרש"ז?

הגרש"ז צודק והמדובר במהרי"ל מפורשת לגבי מוסף יוב דר"ה שכשאין מפסיקים באבות וגבורות א"א "מסוד חכמים" שהוא בקשת רשות להפסיק התפילה בפיוטים.

אכן,רוב השיבות אינם נוהגים.
ולא, אין להם תירוץ לדבר, כי אם התירוץ הפשוט "לא חשבנו על זה" !

ואגב, חוץ מזה יש עוד כמה "מנהגים" מעניינים שאין להם שום מובן ע"פ סדר ה"סלקציה" המכונה "מנהג בני הישיבות"

בשבת פגשתי את אחד מגדולי תלמידי הגרש"א שליט"א ושאלתי אותו איך נוהגים בישיבה (מעלות התורה)? והוא אמר שנוהגים כמו בני הישיבות וכנראה שר' שמואל לא חייש לדברי אביו בזה

גם במוסף ביו"כ ובמנחה אומרים פיוטים. מי אמר שבקשת הרשות היא רק על פיוטים בברכת אבות ולא בהמשך התפילה??

גם בשחרית אין להם לומר מסוד וגם לא את הרשות שאחריו ("יראתי בפצותי" או "אתיתי לחננך" או "אימיך נשאתי") כי אין לומר רשות לפיוטים כשלא אומרים שום פיוט.

לר' מנין, אין בעיה שיאמרו מסוד על פיוטים בברכות אחרות, אבל שיאמרו אותם בברכות האחרות. לא הגיוני לומר רשות בברכת אבות כשהפיוטים נמצאים רק בברכת קדושת השם.

בני ברקי כתב:בשבת פגשתי את אחד מגדולי תלמידי הגרש"א שליט"א ושאלתי אותו איך נוהגים בישיבה (מעלות התורה)? והוא אמר שנוהגים כמו בני הישיבות וכנראה שר' שמואל לא חייש לדברי אביו בזה

השאלה אם לא אומרים שם איזה פיסקה קטנה לאחר 'מסוד' (כמו שיש מקומות הנוהגים כך), בנוסף לכך י"א שכיון שאח"כ מפסיק בפיוטים, צריך לבקש רשות ולומר 'מסוד', ואין נפק"מ אם אומרה בברכת מחיה המתים או בברכת מגן אברהם. [קצ"ע על סברא זאת כי מהיכי תיתי להפסיק באבות בנטילת רשות על פיוטים שיאמר בברכת גבורות, שיבקש רשות לפני שמפייט].

נכון שזה נתקן כרשות. אבל אחרי שאנשים מבינים את זה כתחינה בפני עצמה לכאורה די בזה.
היה ראוי שנצמד לראשונים ולא נאמר במקום שאמרו שלא לומר. אבל לעיקר הדבר נ"ל שאפשר לומר כן

אומרים אח"כ פיוט קטן, לא?