פורום אוצר החכמה

ראיתי שיש שנוהגים לעמוד ויש שיושבים.
האם יש עניין לעמוד בתקיעות שאדם שומע לחומרא לצאת ידי כל השיטות?

אדם השומע לחומרא תקיעות נוספות, הרי הוא כחושש לדעות שלא יצא בתקיעות הראשונות ששמע.

וממילא, לכאורה אם לא יעמוד בתקיעות אלו, הרי הוא כסותר עצמו.

ארזי ביתר כתב:אדם השומע לחומרא תקיעות נוספות, הרי הוא כחושש לדעות שלא יצא בתקיעות הראשונות ששמע.

וממילא, לכאורה אם לא יעמוד בתקיעות אלו, הרי הוא כסותר עצמו.

ממש לא נראה. זה כלל תמיד שמה שעושים לחומרא פחות מדקדקים בו במה שלא מעכב.

ארזי ביתר כתב:אדם השומע לחומרא תקיעות נוספות, הרי הוא כחושש לדעות שלא יצא בתקיעות הראשונות ששמע.

וממילא, לכאורה אם לא יעמוד בתקיעות אלו, הרי הוא כסותר עצמו.

מותר לשבת גם בתקיעות הראשונות, וכפי שהן נקראות תקיעות מיושב.
בחב"ד נוהגים שתוקעים מאה קולות על הסדר (תוקעים במוסף 30 בלחש ו30 בחזרה ו10 בקדיש תתקבל), ואחרי כל התפילה תוקעים עוד 30 קולות "כדי לבלבל את השטן", ונהוג עלמא לעמוד גם בהן.

אגב, בני אשכנז מקפידים שלפחות הבעל מקרא ישב בפועל בעת תקיעות דמיושב, ועמו יושבים גם מחזיקי הס"ת. (והרי בגמ' משמע שישיבה זו מערבבת השטן ויתכן שאם כולם עומדים אין ערבוב לשטן).

משנה ברורה סימן תקפד ס"ק ב:
ועכשיו נהגו הציבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף. ואף על פי כן נקראין תקיעות דמיושב מאחר שרשות לישב בהם, ואם יחיד שומע תקיעות לצאת בהם ואינו עתיד לשמוע על סדר הברכות צריך מדינא לעמוד לכתחילה, עכ"ל.

ברמב"ם פ"ג משופר ה"י י"ג מפורש שאפשר לשבת "ואין בזה מנהג" [לעמוד], ורק התוקע בציבור עומד בברכה ובתקיעות, ותקיעות מעומד הם מדין העמידה בחזרת הש"ץ, ודברי האחרו' שכתב מ"ב הנ"ל צ"ע מקורם.