שינוי בסליחות כשיש חתן

[מן הדרום]

באשי ישראל כ"ה כ"ט כתוב לא לומר תחנון ויעצרו ב"הרחמים והסליחות [מהגרשז"א]
שם הובא משבט הלוי ד,נד-לא לשנות כלום
במאמר הרב קוטקס במוריה אלול תשע"ד [ומשם בלוח דינים ומנהגים החדש שהוא מכותביו] ע"פ רי"א זילבר- תחנון לא ומאידך לא לקצר את הסליחות
השאלה מה לעשות, יש לנו נפ"מ מחר בבקר

[שומע ומשמיע]

אתה רוצה שיכריעו לך בכל מחלוקת של אחרוני זמננו?

[בברכה המשולשת]

באזור אליהו נקטו ע"פ הגרח"ק לומר סליחות כרגיל
והגרשז"א כמנהג המופיע בלוח א"י

[עזריאל ברגר]

מנהג נוסף:
כשהתכוננתי להתחתן, וידעתי שיתחילו סליחות בתוך השבע-ברכות, ניגשתי למזכירו של הרבי מליובאוויטש - הרב יהודה לייב גרונר שליט"א - אשר גם הוא היה חתן בימי הסליחות (51 שנה לפני כן...) ושאלתיו אם היתה לו בזה הוראה מהרבי, וענה לי שהרבי אמר לו שהוא (החתן) ייצא החוצה כשהקהל "מגיע לתחנון".
וכך נהגתי למעשה, שיצאתי כשהקהל אמר וידוי וכשהקהל אמר נפילת-אפים, וכמובן שבעצמי דילגתי הוידוי ונפ"א (למרות שבפועל איננו נופלים אפים ואכמ"ל), וכל השאר אמרתי עם הקהל כרגיל.

[ארזי ביתר]

בביהכ"נ אצלנו היה חתן, והחזן ע"פ הוראת זקנו - בעל תפילה עם מסורת עשירה - אמר קדיש לאחר 'כי לה' אלוקינו הרחמים והסליחות'.

[פרי יהושע]

באשי ישראל כ"ה כ"ט כתוב לא לומר תחנון ויעצרו ב"הרחמים והסליחות [מהגרשז"א]
שם הובא משבט הלוי ד,נד-לא לשנות כלום
במאמר הרב קוטקס במוריה אלול תשע"ד [ומשם בלוח דינים ומנהגים החדש שהוא מכותביו] ע"פ רי"א זילבר- תחנון לא ומאידך לא לקצר את הסליחות
השאלה מה לעשות, יש לנו נפ"מ מחר בבקר

העולם נוהג לסיים אחרי הרחמים והסליחות אבל הרב קוטקס צודק שזה טעות שהשתרבבה מהבנה מוטעת בספר שיבולי הלקט. [יש להוסיף שאמירת ענינו יסודה קדום מדין המשנה, ולחינם אומרים זאת במרוצה, וידוע גם מהגרי"ש שדקדק על זה מאד, [גם מה שאומרים קודם לכך פסוקים מהכתובים מעזרא וכו', בושתי וכו' הוא עניין גדול מאד, ידוע מה שסיפר הלשם על שיחתו עם בעל ספר מנוחה וקדושה ואכמ"ל].

[רוצה לעיין]

למרות דבריו המחכימים של הרב קוטקס במאמרו, ומאמרו זה הוזכר ב"לוח ההלכות והמנהגים" החל משנת תשע"ה.
בהחלט ניתן לחלוק עליו,
והענין הוא כך הרב קוטקס בדבריו מחלק בין סליחות של תענית לסליחות של ימי התשובה שסליחות של תענית עיקרם נאמרו בתוך חזרת הש"ת עד הרחמים והסליחות , ומהרחמים והסליחות אמרו לאחר התפילה, ולכן מכיון שהם נספחים לתפילה זאת קיצרו בה בשעת שמחה , ברית או חתן.
מה שא"כ סליחות של של ימי התשובה שכל צורת הסליחות נתקנה מקשה אחת ולכן יש סיבה גדולה שלא לקצר בה.
אלא שלמרות שדבריו דברי טעם, יש להעיר במה שהוא בא לחלק בין סליחות ימי התשובה לסליחות של תעניות, יש לזכור שגם על סליחות של ימי תעניות תלמידי החזו"א ואחייניו ה"ה הגאון הקדוש רבי חיים שאול גריינימן זיע"א והגר"ח קנייבסקי שליט"א, יצאו חוצץ וזעקו שאין לקצר ואין מקור לדברי הלוח לא"י שיש לקצר, וכבלוח ההלכות והמנהגים הביאו מהגרנ"ק שלמרות שאין מקור לזה בכל זאת מכיון שכך נהיה המנהג אין סיבה שלא לנהוג כפי הנהוג. ובאמת זאת כל המלחמה הגדולה בענין כי כולא עלמא מודו שהצדק עם תלמידי החזו"א אלא שמפני שכך הוא המנהג נוהגים כפי המנהג.
ממילא כאשר נבא לענין הסליחות של ימי התשובה ראשית יש לנו לברר את המנהג, והרב קוטקס מביא מבירור הלכה שלא שמענו שמקצרים, אלא שכידוע "לא שמענו אינה ראיה"
אלא יש לנו לשים עינינו אל ההרים הגבוהים ומכיון שנשאלו הגאונים הקדושים רבי שלמה זלמן אויערבאך זיע"א ורבי יוסף שלום אלישיב זיע"א ואמרו שמקצרים אף בסליחות של ימי התשובה ואף שיתכן שאישתמיטתייהו ראיותיו של הרב קוטקס עכ"ז כנראה לא בדו מליבם סתם את אשר עלה על רוחם אלא היה להם סמך של מנהג הנהוג או סברא ישרה בזה
ולכן נראית ההכרעה שמקצרים אף בסליחות של ימי התשובה.
ובהגיע עשרתצ ימי התשובה יש להזכיר שגם המקצרים את הסליחות נהגו לקצר עד אבינו מלכינו ואבינו מלכינו אומרים איך שלא יהיה

[רוצה לעיין]

למרות דבריו המחכימים של הרב קוטקס במאמרו, ומאמרו זה הוזכר ב"לוח ההלכות והמנהגים" החל משנת תשע"ה.
בהחלט ניתן לחלוק עליו,
והענין הוא כך הרב קוטקס בדבריו מחלק בין סליחות של תענית לסליחות של ימי התשובה שסליחות של תענית עיקרם נאמרו בתוך חזרת הש"ת עד הרחמים והסליחות , ומהרחמים והסליחות אמרו לאחר התפילה, ולכן מכיון שהם נספחים לתפילה זאת קיצרו בה בשעת שמחה , ברית או חתן.
מה שא"כ סליחות של של ימי התשובה שכל צורת הסליחות נתקנה מקשה אחת ולכן יש סיבה גדולה שלא לקצר בה.
אלא שלמרות שדבריו דברי טעם, יש להעיר במה שהוא בא לחלק בין סליחות ימי התשובה לסליחות של תעניות, יש לזכור שגם על סליחות של ימי תעניות תלמידי החזו"א ואחייניו ה"ה הגאון הקדוש רבי חיים שאול גריינימן זיע"א והגר"ח קנייבסקי שליט"א, יצאו חוצץ וזעקו שאין לקצר ואין מקור לדברי הלוח לא"י שיש לקצר, וכבלוח ההלכות והמנהגים הביאו מהגרנ"ק שלמרות שאין מקור לזה בכל זאת מכיון שכך נהיה המנהג אין סיבה שלא לנהוג כפי הנהוג. ובאמת זאת כל המלחמה הגדולה בענין כי כולא עלמא מודו שהצדק עם תלמידי החזו"א אלא שמפני שכך הוא המנהג נוהגים כפי המנהג.
ממילא כאשר נבא לענין הסליחות של ימי התשובה ראשית יש לנו לברר את המנהג, והרב קוטקס מביא מבירור הלכה שלא שמענו שמקצרים, אלא שכידוע "לא שמענו אינה ראיה"
אלא יש לנו לשים עינינו אל ההרים הגבוהים ומכיון שנשאלו הגאונים הקדושים רבי שלמה זלמן אויערבאך זיע"א ורבי יוסף שלום אלישיב זיע"א ואמרו שמקצרים אף בסליחות של ימי התשובה ואף שיתכן שאישתמיטתייהו ראיותיו של הרב קוטקס עכ"ז כנראה לא בדו מליבם סתם את אשר עלה על רוחם אלא היה להם סמך של מנהג הנהוג או סברא ישרה בזה
ולכן נראית ההכרעה שמקצרים אף בסליחות של ימי התשובה.
ובהגיע עשרתצ ימי התשובה יש להזכיר שגם המקצרים את הסליחות נהגו לקצר עד אבינו מלכינו ואבינו מלכינו אומרים איך שלא יהיה