הנני מעלה בפני הת"ח כאן, כמה תמיהות שיש לי בסוגי' הזו, אם מישהו יודע ביאור בענין, יועיל לי מאוד.
במלכויות יש גם הרבה דברים הטעונים ביאור ואזכיר בקצרה. א. בגמ' נחלקו אם בעינן פסוקים שמזכירים בהם מלכות דווקא או מהני ג"כ פסוקים של יחוד ה', כדוגמת ה' הוא האלוקים, שמע ישראל וכו'. והנה קיי"ל להלכה כר"י שאי"צ הזכרת מלכות, אבל יש כאן תימה, כיצד החתימה של המלכויות הוא בפסוק שמע ישראל, והרי פסוק זה הוא שנוי במחלוקת שאין מוזכר בו מלכות, וכיצד א"כ הוא נהפך להיות שיאה של המלכות שבו חותמין. ב. המקור להזכרת מלכויות (בסוגי' בגמ', ובספרי יש מקורות אחרים) הוא מדכתיב "אני ה' אלוקיכם וסמיך ליה וביום השביעי' וזה תמוה, כיון דלר"י בעינן הזכרת מלכות כיצד א"כ זהו המקור למלכויות והרי לא נזכר בזה מלכות כלל? שמא תאמר שכל הסוגי' הזו הוא לרבי יוסי, א"כ לר"י מלכויות מנלן, ומדוע לא שו"ט בזה בגמ'? ג. עוד יל"ע, בסוגי' שם מדוע הפסוק "אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם וכו' היה מועיל למנין פסוקי מלכויות לולא דהוי פורענות, והרי אינו אלא אאומה אחת, ולר"י בגמ'' שם אמרו דכיון דלא אמליכתיה אלא אאומה אחת אאין יוצאין בזמרו למלכינו זמרו ידי חובת מלכויות. וכיוצ"ב צ"ב מדוע קרא 'ויהי בישורון מלך' מהני למלכויות, והרי לא אמליכתיה אלא אאומה אחת. ד. מה הסברא דלר"י שמע ישראל אינו מלכות והרי כל השנה כולה הוא הצורה לקבלת עומ"ש. ה. מדוע כל השנה צורת אמירת המלכויות הוא 'מלך העולם' ואילו בר"ה הסיום הוא 'מלך על כל הארץ'. והרי מבקשים מלוך על כל העולם.
ובשופרות, הוא ענין בפנ"ע הטעון לימוד, א. לא ברור כל הפסוקים שמביאים בזה, בתחילה מדברים על מתן תורה, אח"כ על צורת ההמלכה בהווה שהוא ע"י שופר, ואח"כ מביאים פסוקים שמדברים על הגאולה העתידה שתהיה ע"י שופר, האם יש צירןף אחיד בין הפסוקים, ומה שייכותו של כל זה להמלכת ה'. ב. התמיהה העצומה הוא הסיום של פסוקי השופרות, דמלבד שלא מוזכר שם שופר אלא חצוצרות, וכבר דנו בזה הראשונים, ואינני מתייחס להערה זו, אלא זה מבוארר בדברי הראשונים שאם היה מוזכר שופר הוה א"ש, ואינני מבין כיצד כל זה הפסוק שמדבר בקרבנות, שייך לשופרות ולהמלכת ה', ועד כדי כך שהוא שיאה של השופרות אתמהה?.