פורום אוצר החכמה

ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן רפז כתב:ואחר שהסדיר החזן תפלת שחרית בקול נהגו לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך כו' כמו שכתוב בסידורים ומפרש בפרדס רבינו שלמה זצ"ל [שהיו רגילין] ובאין לאומרו מימי ר' עקיבה כמו שמצינו במסכת תענית פעם אחת גזרו תענית ולא נענו ירד ר' עקיבה לפני התיבה ואמר א"מ חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה א"מ עשה עמנו למען שמך וירדו גשמים וכשראו שנענו בתפלה זו הוסיפו עליהם מדי יום ביום וקבעום לימי התשובה. ואומר אותו במקום ההלל בראש השנה והטעם מפורש בפרק יום טוב של ראש השנה אמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע מפני מה ישראל אין אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה

הגהות ספר המנהגים (רא"ק) סימן טו כתב:א"מ יאמר בר"ה ובי"ה במקום הלל, דאמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה אין אומרים בר"ה ובי"ה הלל, אמר להן הקדוש ברוך הוא אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה. ומטעם זה אין אומרים בר"ה א' נא לעולם תוערץ, אבל והחיות ישוררו אומרים, דהא אמרינן והאופנים. לפיכך תיקנו לומר א"מ, והיא צילותא דר' עקיבא כדאיתא בתענית ירד ר' עקיבא לפני התיבה ולא נענה, עד שאמר א"מ חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה ונענה, וכשראו חכמי הדור שתפילה זו מקובלת יסדוה לומר באלו הימים, והוסיפו עליהם דברים הראוים להתפלל בימים האלו כגון כתבינו בספר זכיות וכיוצא בהן

ועי' בס' אור אברהם (הגרא"א גורביץ שליט"א) הל' תשובה מש"כ בזה דברים נאים, ועצ"ע.

אגב אכתוב פנינה ששמעתי פעם מהגרח"ד מינצר,

דהנה בשבה"ל סי' קעב (הובא בב"י סי' תכב, ונמצא גם בפי' התפילה לרוקח) כתב: ומה שאנו קורין הלל בראש חדש מצאתי לגאונים זצ"ל מניין שאומרים הלל בראשי חדשים מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ומשמע הללו אל בקדשו על קידוש החודש הללויה ולפיכך אנו כופלין כל הנשמה על שנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים ועל חודש שני ימים.

וצ"ע דהא בר"ח תשרי אין קורין את ההלל? וכה"ק הפר"ח שם. (ואולי יל"פ דמותר להגיד חצי הלל, ועצ"ע).

ואמר הוא שליט"א, דעל דא הוא דכתיב הללוהו בתקע שופר, דתקיעת שופר יש בה מענין ההילול. (והרחיב בזה עוד, איני זוכר דבריו).

(וע"ע במאסף קול תורה שנה ה סי' ו מה שנדפס בשם הרב "יעקב יהושע פראהמאן מלאדז" הרבה דברים נפלאים, ובתו"ד הביא בשם ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל כדברים הנ"ל ד"תקיעתה זו הלילא". ושם כ' אופן נוסף ליישב קו' הפר"ח, והוא דהללוהו ברקיע עוזו אזיל על ר"ח תשרי, וכהמבואר בתוס' בערכין י: דמלאה"ש אומרים שירה גם בר"ה ויו"כ).

(וראיתי שנדפס מכת"י ה'ישמח משה' שרמז מהללוהו בתקע שפר לתקי"ש של אלול, שזה מכוון טפי כפי סדר החודשים).

ומצאתי בבעה"ת עה"ת פרשת וישלח שכתב: כי שרית עם אלהים, שרית לומר שירה, שרית אותיות תשרי, שמשוררין וזוכין בדין, עם אלהים ועם אנשים, באים לדין עם המלאכים והאומות וזוכין בראש השנה, ואולי 'משוררין' אזיל על השופר. (וזכורני שהגר"מ שפירא שיחי' לאוי"ט האריך בכעין זה בגדר התקיעה בשופר).

ואולי השתא א"ש הס"ד של התוקע לשיר...

נקודה נוספת, עי' כאן - viewtopic.php?f=17&t=25404&hilit#p256551

אגב, ראיתי שהשל"ה מפרש הללוהו בתקע שופר, ע"ד וגילו ברעדה.

===

ראיתי בעוד מקומות שה'ישמח משה' מפרש ודורש את זה כפי סדר החודשים. וכמה נפלא א"כ חודש תשרי: בנבל וכינור.

עושה חדשות כתב:אגב אכתוב פנינה ששמעתי פעם מהגרח"ד מינצר,

דהנה בשבה"ל סי' קעב (הובא בב"י סי' תכב, ונמצא גם בפי' התפילה לרוקח) כתב: ומה שאנו קורין הלל בראש חדש מצאתי לגאונים זצ"ל מניין שאומרים הלל בראשי חדשים מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ומשמע הללו אל בקדשו על קידוש החודש הללויה ולפיכך אנו כופלין כל הנשמה על שנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים ועל חודש שני ימים.

וצ"ע דהא בר"ח תשרי אין קורין את ההלל? וכה"ק הפר"ח שם. (ואולי יל"פ דמותר להגיד חצי הלל, ועצ"ע).[/size[.

כמובן שלפי"ד השבה"ל עצמו (דא"מ במקום הלל) לק"מ.

לכאו' עדיין חסר ביאור בכוונת הראשונים הנ"ל שהא"מ הוא במקום הלל, דלמה במנחה דר"ה אומרים א"מ, וכן למה בשאר עשי"ת אומרים, ואולי מכיון שהוזקקנו לומר א"מ בר"ה ויו"כ במקום הלל, ממילא מאותו טעם נגררים גם שאר הימים, שאנו זקוקים בהם לרחמים, אבל נקודת ההתחלה היא הלל דר"ה, אלא דא"כ צ"ב למה במוסף אין אומרים א"מ, ועי' כאן http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=30&t=29389, וצ"ב עוד.

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:אגב אכתוב פנינה ששמעתי פעם מהגרח"ד מינצר,

דהנה בשבה"ל סי' קעב (הובא בב"י סי' תכב, ונמצא גם בפי' התפילה לרוקח) כתב: ומה שאנו קורין הלל בראש חדש מצאתי לגאונים זצ"ל מניין שאומרים הלל בראשי חדשים מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ומשמע הללו אל בקדשו על קידוש החודש הללויה ולפיכך אנו כופלין כל הנשמה על שנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים ועל חודש שני ימים.

וצ"ע דהא בר"ח תשרי אין קורין את ההלל? וכה"ק הפר"ח שם. (ואולי יל"פ דמותר להגיד חצי הלל, ועצ"ע).[/size[.

כמובן שלפי"ד השבה"ל עצמו (דא"מ במקום הלל) לק"מ.

לכאו' נ"פ דאין כוונת הראשונים דא"מ הוא סוג של הלל, אלא הוא תחת הלל, והיינו שהוא להיפך מהילול, שבמקום לומר שירה, צריך להפיל תחינה, וכהא דר"ה שם דספרי חיים וכו', אך אולי יש לשלב הדברים ע"ד הדרוש, וכפי ששמעתי מגאון אחד, והוזכר כעי"ז לעיל, דמהו "הללוהו בתקע שופר הללוהו בצלצלי תרועה", הלא שופר זה בחינה של 'תרועה' שמריעין במלחמה, והוא ענין של בכי, וכילפינן מפעיות אם סיסרא, וע"כ צ"ל שגם ענין זה שאנו מראין לפניו שאין לנו מושיע אלא הקב"ה, שאנו מריעין לפניו, זהו ג"כ סוג של הלל וזהו הללוהו בצלצלי תרועה.

בנוגע להלל בראש השנה מצד 'ראש חודש', יש להוסיף,
דלכאו' יל"ד האם הנימוק שלא לומר הלל בר"ה משום הספרים הפתוחים, זה טעם רק שאין סיבה לומר הלל, או שיש גם עיכוב לומר הלל. אלא שבאמת מבו' שלא אומרים הלל אפי' מצד ר"ח, וכן הפוס' דנו על מי שאומר הלל בתוך קריאת ספר תהילים וכו', הרי שנקטו שיש 'בעיה' לומר הלל בר"ה, ולא רק שאין חיוב לומר הלל על יו"ט של ר"ה. אמנם נראה דגם זה אמת, שהיו"ט של ר"ה כבר אין בו את עיקר המחייב לומר הלל, בגלל הספרים הפתוחים, ומלבד מה שיש בעיה לומר הלל מכל צד שהוא. והנה ז"ל הר"ן בר"ה "יש מן הגאונים ז"ל שכתבו דכיון שאין הלל בר"ה אם חל להיות בשבת אומרים בו צדקתך דכלל מסור בידם דכל יום שיש בו הלל אין אומרים בו צדקתך לפי שאומר אותו על צדוק הדין של משה וזה כיון שאין בו הלל שפיר דמי למימריה וגאונים אחרים חולקים ואומרים דר"ה נמי ר"ח הוא וכיון דבשאר ראשי חדשים לא אמרינן צדקתך אף בר"ה נמי לא אמרינן ליה", וצ"ע בשי' הגאונים האחרים, אם ס"ל דאין הדבר תלוי בהלל, (אלא באמירת תחנון לדוג'), לימרו להדיא דאין לומר צדקתך אפי' שא"א הלל, ואם מודו דתלוי בהלל, הן בר"ה ל"א הלל אפי' שהוא גם ר"ח. וע"כ כנ"ל, דמצד יו"ט דר"ה בטל כל ענין ההלל, אבל מצד ר"ח, יש סיבה לומר, ורק שכנגד לזה יש בעיה וסיבה שלא לומר, וכנ"ל.

מנהג מרשלייאה תפלת ראש השנה כתב:תפלת מנחה - ובמנחה אומר 'אשרי' 'ובא לציון' וקדיש קצר ומתפלל וכופל התפלה ואו' 'אבינו מלכינו' ואו' קדש שלם. ואם בשבת אינו אומ' 'שבתות למנוחה' אבל אומ' 'את יום המנוח ואת יום חג הזכרון' ומסיים 'מקדש השבת ישראל ויום הזכרון'. ובמנחה כשחל בשבת אחר שאין בו הלל דיום דין הוא אומ' 'צדקתך' שלשתם כשבת גרידא. ותקנו קמאי למימר יתיה אבינו מלכנו.

מה זה "יתיה"?

ז"ל הלבוש בסימן תקפא;

ומצוה לרחוץ ולהסתפר וללבוש לבנים בערב ראש השנה, והמנהג ג"כ להרבות מנות בראש השנה, ואין מתעצבין כלל, ולא מתענין כלל בראש השנה, לפי שאנו בטוחים ברחמי השם ובחסדיו שיזכה אותנו בדינו, שנאמר [דברים ד, ז] מי גוי גדול וגו', כיי' אלהינו בכל קראנו אליו. ומזה הטעם בערב ראש השנה בתפלת שחרית ג"כ אין נופלין על פניהם, כמו בשאר ערבי ימים טובים שאין בהם נפילת אפים, אף על פי שבבוקר באשמורת נופלין על פניהם, היינו כשעוסקין לומר הסליחות שעודנו לילה והוא זמן הסליחות ותחנונים, אבל ביום אחר תפלת השחר אין נופלין על פניהם מפני שהוא כיו"ט, ואף על גב דלקמן [סי' תקפד ס"א] אמרינן שאין אומרים הלל בראש השנה, מפני שאנו תלויין בדין אין לומר שירה, יום ראש השנה שאני, שהוא בשעת הדין ממש שהרי בשלש שעות ראשונות עיקר הדין, אבל בערב ראש השנה וכן בראש השנה אחר שיוצאין מבית הכנסת, אנו סמוכים ובטוחים שיצאנו זכאי ושנצא זכאי:

~אולי יש עוד שמבארים מה גרע ההלל משאר עניני השמחה הנהוגים מ"מ בראש השנה.

כשחל בשבת לא אומרים 'אבינו מלכנו' (לחלק מהקהילות) - ובכל זאת אין אומרים הלל כמובן.

אולי נפק"מ גם לזה -

עושה חדשות כתב:

ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן רפז כתב:ואחר שהסדיר החזן תפלת שחרית בקול נהגו לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך כו' כמו שכתוב בסידורים ומפרש בפרדס רבינו שלמה זצ"ל [שהיו רגילין] ובאין לאומרו מימי ר' עקיבה כמו שמצינו במסכת תענית פעם אחת גזרו תענית ולא נענו ירד ר' עקיבה לפני התיבה ואמר א"מ חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה א"מ עשה עמנו למען שמך וירדו גשמים וכשראו שנענו בתפלה זו הוסיפו עליהם מדי יום ביום וקבעום לימי התשובה. ואומר אותו במקום ההלל בראש השנה והטעם מפורש בפרק יום טוב של ראש השנה אמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע מפני מה ישראל אין אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה

צ״ע במש״כ בשבולי הלקט שכשראו שנענו בתפלה זו הוסיפו וקבעו לימי התשובה, הרי בגמרא מבואר שהיה זכותו של רבי עקיבא. תענית כה. שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו

עושה חדשות כתב:

הגהות ספר המנהגים (רא"ק) סימן טו כתב:א"מ יאמר בר"ה ובי"ה במקום הלל, דאמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה אין אומרים בר"ה ובי"ה הלל, אמר להן הקדוש ברוך הוא אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה. ומטעם זה אין אומרים בר"ה א' נא לעולם תוערץ, אבל והחיות ישוררו אומרים, דהא אמרינן והאופנים. לפיכך תיקנו לומר א"מ, והיא צילותא דר' עקיבא כדאיתא בתענית ירד ר' עקיבא לפני התיבה ולא נענה, עד שאמר א"מ חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה ונענה, וכשראו חכמי הדור שתפילה זו מקובלת יסדוה לומר באלו הימים, והוסיפו עליהם דברים הראוים להתפלל בימים האלו כגון כתבינו בספר זכיות וכיוצא בהן

בס' המנהגים לרי"א טירנא כ' "טעם אחר שאין אומרים זולת והלל וחי וקיים ואל נא [בר"ה ויו"כ], לפי שגם ספרי מתים וספרי חיים פתוחים, (וגם) [וחרדים] מפני אימת יום הדין".

על 'חי וקים' ראיתי טעם הדבר ברוקח סי' ר באריכות, ולעולם תוערץ זהו מענין הלל, אבל מה נשתנו פיוטי זולת משאר פיוטים לגבי אמירתם בר"ה ויו"כ?

עושה חדשות כתב:בס' המנהגים לרי"א טירנא כ' "טעם אחר שאין אומרים זולת והלל וחי וקיים ואל נא [בר"ה ויו"כ], לפי שגם ספרי מתים וספרי חיים פתוחים, (וגם) [וחרדים] מפני אימת יום הדין".

על 'חי וקים' ראיתי טעם הדבר ברוקח סי' ר באריכות, ולעולם תוערץ זהו מענין הלל, אבל מה נשתנו פיוטי זולת משאר פיוטים לגבי אמירתם בר"ה ויו"כ?

איני יודע להסביר את מהרי"א טירנא שקישר את אי אמירת הזולת לאימת הדין, אבל כמדומני שבספר חסידים נימק זאת בכך שצריך לומר שש פעמים אמת ואם יאמרו זולת יחסרו שניים (יש שהבינו שכוונתו שאם אומרים זולת אומרים את נוסח "אמת ויציב" של יום טוב שיש בו רק חמש פעמים אמת [ואולי גירסתו היתה שונה במקצת ואמרו בנוסח זה רק ארבע פעמים] אך זה קשה כי אפשר לומר זולת גם אם אומרים "אמת ויציב" של חול [וכפי שנהגו בשבתות הספירה ובין המצרים], ויש שהבינו שכוונתו שאם אומרים זולת אז יש הפסק בין ארבע "אמת" הראשונים לשתים האחרונים, ויש שהבינו שהמנהג הקדום היה לומר את הזולת במקום "עזרת אבותינו" ובראש השנה ויום הכיפורים שצריך לומר שש פעמים אמת אז מוכרחים לומר את ה"זולת" הרגיל "עזרת אבותינו" וממילא לא אומרים זולת מיוחד לראש השנה ויום הכיפורים, ואף כשהשתנה המנהג ואומרים תמיד "עזרת אבותינו" אחרי הזולת מכל מקום המנהג בראש השנה ויום הכיפורים כבר התקבע ולא זז ממקומו).

עושה חדשות כתב:אולי נפק"מ גם לזה -

מאירת עינים לר''י דמן עכו פ' אמור.png

ראה מה שהביא כאן מהמהרש"ם וכו' על השייכות בין הלל לתפילת שחרית.