פורום אוצר החכמה

מעשה שהיה כך היה, ביום א' דר"ה נתעכבו, וסיימו מנחה בבין השמשות ומיד אח"כ עשו "תשליך", ואמר חכם אחד שאין לעשות תשליך אז כי אין אומרים תשליך בלילה ויעשו ביום שני דר"ה. היש ממש בדברים אלו שאין עושים תשליך בלילה? ומהו לעשות תשליך בבין השמשות? והאם עדיף לדחות ליום שני?, וראה היטב שו"ת תורה לשמה סימן קמה.

מה כתוב בתורה לשמה???
פוק חזי שהרבה אנשים אומרים תשליך אחר השקיעה, ומאן יימר שזה לא טוב.

משנה ברורה

שמואל דוד כתב:משנה ברורה

???

משנה ברורה או"ח תקפג
(ח) הנהר וכו' – ולומר "תשוב תרחמנו" וגו', משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צווארו במים כשהלך להקריבו על גבי המזבח, ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר לעקידה.

וטוב למקום שיש בו דגים חיים, לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע, ונפרה ונרבה כדגים. ובכתבים כתב, נהר או באר. וטוב שיהיה מחוץ לעיר.
ויש לילך ביום א' אחר מנחה, קודם שקיעת החמה, ולומר פסוק "מי אל כמוך" וגו', עד כאן לשונו. ובקצת מקומות ראיתי, כשחל יום א' בשבת, הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר, ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה, לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג].

שמואל דוד כתב:משנה ברורה

כוונתו למשנה ברורה סימן תקפג ס"ק ח

ובכתבים כתב נהר או באר וטוב שיהיה מחוץ לעיר. ויש לילך ביום א' אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו' עכ"ל.

ומקורו בשער הכוונות - דרושי ראש השנה הקדמה
ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום ראשון דר"ה אחר תפלת המנחה מעט קודם שקיעת החמה
והובא כאן דברי התורה לשמה בשו"ת תורה לשמה סי' קמ"ה שרק ביום א' יש לילך בסוף היום אבל ביום שני יכול ללכת גם בבוקר,
ושם בשו"ת תורה לשמה סי' קנ"ט מוסיף שביום א בשעה י"ב הוא הזמן שיצא אדם הראשון בדימוס כדאיתא במדרש רבה ולכן הוא עת רצון לתשליך, אף שבד"כ בבוקר יותר עת רצון.
לדבריו אם עושה ביום השני יכול לעשות גם בבוקר אמנם שמא יש לומר שבחצי הראשון של הלילה גרע טפי שמצינו לגבי י"ג מידות

א"כ לדבריך אלו שהולכים בעשרת ימי תשובה יכולים ללכת אף בבוקר.

הא לחמא עניא כתב:א"כ לדבריך אלו שהולכים בעשרת ימי תשובה יכולים ללכת אף בבוקר.

כך עולה מתורה לשמה