פורום אוצר החכמה

יש העמק דבר שמסביר הפסוקים באמור שכל מלאכה לא תעשו וכו' כי כל הנפש אשר לא תעונה וכו' הוא הסבר שלמרות שהוא חג אסור לבשל בשביל אוכל נפש כי הוא יום עינוי.

לפני שנים מצאתי מישהו שחוקר את זה ולע"ע לא זוכר מי.

האם מותר לבשל ביוה"כ עבור חולה שיש בו סכנה דבר שמפיג טעם אם יבשלו מאמש, כדרך שהותר ביו"ט?!...

אפרקסתא דעניא כתב:האם מותר לבשל ביוה"כ עבור חולה שיש בו סכנה דבר שמפיג טעם אם יבשלו מאמש, כדרך שהותר ביו"ט?!...

זו שאלה כללית כמה אדם מחיוב להשתדל לפני שיהיה אנוס והפוסקים האריכו בזה אבל סתם בשביל טעם משובח שלא משפיע על הבריאות מהיכ"ת.

מה ההבדל בין זה לבין שאלתך?

אפרקסתא דעניא כתב:מה ההבדל בין זה לבין שאלתך?

בחולה לא הותר מכללו.

אתה טוען שההיתר בזמן חנוכת הבית היה בגדר הותרה, ואילו לחולה זה בגדר דחויה, וזה משפיע על היתר הבישול ביוה"כ?

ראיתי פעם מפורש שבישלו. לא זוכר מקור.

אפרקסתא דעניא כתב:אתה טוען שההיתר בזמן חנוכת הבית היה בגדר הותרה, ואילו לחולה זה בגדר דחויה, וזה משפיע על היתר הבישול ביוה"כ?

הרבה מעבר לסתם הותרה לחולה מסוים, זה לכל העם.

לש' הגמ' בשבת ד"ל "ולישראל עמו דאחיל להו עון דיום הכפורים", אולי משמע שזה לא היה בגדר 'הותרה', וצ"ע.

עושה חדשות כתב:לש' הגמ' בשבת ד"ל "ולישראל עמו דאחיל להו עון דיום הכפורים", אולי משמע שזה לא היה בגדר 'הותרה', וצ"ע.

וע"ע כאן

אגב, הרא"ם בפ' יתרו נוקט בדעת רש"י, שהיה לזה תקדים. ז"ל -
ומה שטען, שאם היה מחרת יום הכפורים ממש, יחוייב לומר ש"אכלו ביום הכפורים, אם היה להם יום כפורים". אינה טענה, שהרי מצינו שאכלו ביום הכפורים כשנבנה הבית, כדאיתא במועד קטן מועד קטן ט א, וקל וחומר ביום שהוריד התורה והלוחות, וכל שכן שלא יתכן לומר שעשו צום כפור באותה שנה, שעדיין לא נצטוו בו ישראל, רק אחר רדתו מן ההר, שירידתו היה ביום הכפורים עצמו.