פורום אוצר החכמה

בשו"ת שיח יצחק סימן ש הביא
במנהג הספרדים שעורכים השלחן ליוכ"פ.
הנה שמעתי ממגידי אמת הנאמנים במאמרם, שמנהג לאחב"י הספרדים היושבים במדינת טורקיי"א, שביום הקדוש הכפורים עורכים עוד מבערב היום הק' השולחן מלא מעדנים וממתקים ופירות יפים ומשובחים ומגדנות, וביום הק' כמדומה לפני תפלת המוספין או ששמעתי אחר תפלת מוספין, הולכים מביהכ"נ על איזה רגעים לביתם ומביטים על השולחן וצופים עליו היטב, ואומרים זה היום אשר ציוה ה' ענות אדם נפשו יום הכפורים הוא ומנועים אנחנו ח"ו מלאכול ולשתות, וחוזרים לביהכ"נ לסדר היום להתפלל.

האם ידועה למישהו התיחסות לכך?

ע"ע viewtopic.php?f=30&t=6455#p56669

הובא השבוע בעלים לתרופה מספר אלף כתב ח"ב אות תשל"ח בשם מגידי אמת נאמנים "שמנהג לאחב"י הספרדים היושבים במדינת טוריקיי"א"

הרי זה ממש כדין קניבת ירק, שלאחד הטעמים הוא כדי להגביר העינוי.

https://www.facebook.com/eldad.bassi/po ... 6485020362
רשימה על מנהג שולחן של יו"כ לפי מנהג שרווח באיטליה. איני יודע אצל איזה קבוצה שם [כידוע באיטליה היו קהילות שונות - בני רומי, אשכנזים, ספרדים, מזרחיים, וכו'], מוצא כותב הרשימה הוא, לפי שם משפחתו, מקהילות האשכנזים שם, אמנם הוא מביא את הדברים בשם אמו ע"ה, שאמה, לפחות, היתה מבני רומי, ויתכן שהמקור הוא משם.

אנא עבדא כתב:הובא השבוע בעלים לתרופה מספר אלף כתב ח"ב אות תשל"ח בשם מגידי אמת נאמנים "שמנהג לאחב"י הספרדים היושבים במדינת טוריקיי"א"

כידוע שמחבר 'שיח יצחק', ומחבר 'אלף כתב' היינו הך. ואין כאן מקור נוסף...

קשור לעניין- כוונת הצום - מהסה"ק יסוד ושורש העבודה.

כמדומני שיש חת"ס שכותב להביא לתינוקות מיני מעדנים לכבוד יו"ט.
הגדולים צמים ואינם יכולים לאכול לכבוד יו"ט, מ"מ הקטנים יכולים ולכן מביאים להם.
כך אני זוכר ושמעתי פעם, ומאוד אשמח אם אחד מחו"ר הפורום ימצאו מקור הדברים.

שמעתי פעם מעשה על ר' לייב שומר שבת (אחיו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן) שהיה מכבד את השבת עד מאוד, ופ"א כשחל יוה"כ בשבת צוה להכין השולחן, ועמד לפני השולחן ואמר: רבש"ע אני מה מאוד רציתי לכבד את השבת, אבל כיון שאתה גזרת עלינו שלא לאכול היום איני אוכל.

מצפה כתב:שמעתי פעם מעשה על ר' לייב שומר שבת (אחיו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן) שהיה מכבד את השבת עד מאוד, ופ"א כשחל יוה"כ בשבת צוה להכין השולחן, ועמד לפני השולחן ואמר: רבש"ע אני מה מאוד רציתי לכבד את השבת, אבל כיון שאתה גזרת עלינו שלא לאכול היום איני אוכל.

מוזר. זהו ציוויה כשחלה ביוה"כ - יש רצון אחר מלבד רצון ה' ?

קו ירוק כתב:

מצפה כתב:שמעתי פעם מעשה על ר' לייב שומר שבת (אחיו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן) שהיה מכבד את השבת עד מאוד, ופ"א כשחל יוה"כ בשבת צוה להכין השולחן, ועמד לפני השולחן ואמר: רבש"ע אני מה מאוד רציתי לכבד את השבת, אבל כיון שאתה גזרת עלינו שלא לאכול היום איני אוכל.

מוזר. זהו ציוויה כשחלה ביוה"כ - יש רצון אחר מלבד רצון ה' ?

יוכל להיות שאינו סותר כיון שחפץ להראות בזה חביבות השבת ולא שהיה רצונו לאכול, וכן היו מכנים אותו ר' לייב שומר שבת.

ידידיה כתב:הרי זה ממש כדין קניבת ירק, שלאחד הטעמים הוא כדי להגביר העינוי.

קיצר במקום שראוי להאריך זה לשון הגמרא פרק אלו קשרים (שבת דף קיד, ב) 'אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן יום הכפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק וכו' תניא כוותיה דרבי יוחנן יום הכפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק מפצעין באגוזים ומפרכסין ברימונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש – וברש"י - מותר בקניבת ירק - דשבות לאו איסורא דאורייתא הוא, אלא דרבנן, והכא משום עגמת נפש, שמתקן ואינו אוכל, והרי קרוב לעינוי שרי, ודווקא מן המנחה ולמעלה, שהוא שואף ומצפה לעת אכילה, ואיכא עגמת נפש טפי.

וחשבתי לחדש בזה דהנה תמוה שהרי אין עניין לצער עצמו יותר ממה שגזרה תורה כמו שאמרו ביומא ישב בצל ישב בחמה וכו'. ומה עניין לגרום לעצמו עגמת נפש עד שיתירו שבות לשם כך.
ויישבתי לעצמי דהיינו שמחמת כן זה מפקיע מגדר מלאכה, ונעשה כאילו מכין עבור עכשיו, כי אילו היה מותר לאכול ביוה"כ הרי היה מותר לקנב בשביל לאכול עכשיו, כדרך ההיתרים בבורר וטוחן לאלתר, אבל בגלל האיסור אכילה זה נחשב הכנה לאחר זמן והוי שבות, ומכיון שיש בזה עגמת נפש ועינוי, זה כביכול צורת ההשתמשות עכשיו לאלתר, ואין זה הכנה. כלומר שכך הוא שלימות צורת העינוי שיש לו אוכל ואינו אוכל, ולכן המצב ש'יש לו אוכל' הוא מותר מצד הכנה, כי האיסור אכילה אין מגמתו להפקיע שאין לו כלל מציאות של אכילה, אלא שיש לו מציאות אכילה ואינו אוכל, ולכן אין זה הכנה האסורה, כי ליצור את ה'מציאות של אכילה' זה עבור עכשיו.
וכשחל יום הכיפורים בשבת נחלקו שם בגמרא אם שבות דקניבת ירק הוא דאורייתא ואין גדר עגמת נפש דוחה אותו, או הוא שבות ונדחה מגדר עגמת נפש, כלומר כמו ביוה"כ שאינו בשבת וכנ"ל.

מנהג אחר, בספר מאמר מרדכי:

ולכו"ע ודאי שצריך להזהר במדרש הגמרא - "לקדוש ה' מכובד" זה יום הכיפורים, שאין בו אכילה ושתייה, כבדהו בכסות נקייה.